‏270.00 ₪

"זאת היא הארץ" נחשב לסרט העברי המדבר הראשון. הוא נוצר בשנת 1935 על ידי ברוך אגדתי על פי תסריט של אגדתי ושל הסופר אביגדור המאירי. בדומה ליתר הסרטים שנעשו בארץ בתקופת היישוב עד לקום המדינה ב-1948, נתפס הסרט הן על ידי יוצריו והן על ידי קהל הצופים כחלק אינטגראלי ממאמץ ההסברה של התנועה הציונית. תנועה לאומית זו שאפה לא רק להקים בית לאומי לעם היהודי, אלא גם לחולל שינוי רדיקלי בחיי היהודים ולהביא ללידתו של "יהודי חדש". ארץ ישראל נתפסה לא רק מבחינה פוליטית כטריטוריה בה יקים העם היהודי את ביתו, אלא כמקום בו חי העם היהודי בימי קדם וכמקום היחיד בו ניתן יהיה להשיל את תכונותיו של "היהודי הגלותי" וליצור "אדם חדש" מתוך זיקה לעבודת האדמה ולגבורת המלחמה של קדמוני היהודים.

בראשית שנות השמונים של המאה ה-19 התגבש רעיון זה של תחייה לאומית ושל שובו של היהודי אל ההיסטוריה - התנערות מחיי הגולה, לימוד התורה והעיסוק במסחר, לכדי חזרה לעבודת האדמה - סביב דמותו של החלוץ: החלוץ בגופו הוא ההתגשמות של השינוי המיוחל. מדובר בשינוי במימדים שונים: חברתי-כלכלי - עובד אדמה ולא סוחר או תלמיד ישיבה; גופני - אדם חזק ובריא בגופו, המסוגל לחרוש את האדמה תחת השמש היוקדת והלוחם באויביו; רוחני-קיומי: אדם אמיץ וגאה הקרוב לטבע ולאדמה. דימויו של החלוץ ביטא לא רק את "היהודי החדש" אלא אף את התנועה הציונית והלאום היהודי כולו. כהכללה, נתפס החלוץ גמקדיש את חייו לכיבוש העבודה והקרקע, לאורח חיים המתנהל באופן קולקטיבי לחלוטין, כמאמץ תכונות מוסריות ורואה את ייעודו בהכשרת הארץ להמוני העם היהודי שיבואו בעקבותיו.

אמנים ויוצרים רבים בשנות העלייה שלפני קום המדינה, ובהם גם יוצרי הסרטים, ראו מטרה חשובה ביותר במתן סיוע להפצת המסר הציוני על ידי הצגת הרעיון והדרך שבה הוא קורם עור וגידים על אדמת הארץ. לכן הנושאים העיקריים של הסרטים בתקופת היישוב היו, כפי שכונו אז, הפרחת השממה, כיבוש העבודה, גאולת הקרקע והחלוצים. חלק מהסרטים, בעיקר בשנים הראשונות להתחדשות היישוב העברי, הופקו על ידי מוסדות התנועה הציונית ובעיקר קרן היסוד וקק"ל במטרה מוצהרת לגייס תמיכה ותרומות למפעל הציוני. אולם גם הסרטים שנעשו על ידי יוצרים פרטיים ביטאו את הרעיונות הללו של האתוס הציוני מאחר ונעשו על ידי אנשים שהגיעו ארצה ממניעים ציוניים והיו חלק מהגשמת החזון. בבואנו לדון ב"זאת היא הארץ", אם כן, יש להביא בחשבון את רוח הזמן בו נעשה הסרט, את אמונתם של יוצריו, ואת מערכת הציפיות מהמדיום הקולנועי ביישוב ובתנועה הציונית בעולם.

הפקת "זאת היא הארץ" היתה המטרה העיקרית שלשמה הקימו האחים ברוך ויצחק אגדתי את חברת "אגא". התסריט, שנכתב על ידי הסופר אביגדור המאירי, נועד לספר את סיפורה של ההתיישבות העברית החדשה בארץ ישראל בחמישים שנותיה הראשונות. הסרט הוא למעשה קולאז' של שלושה מקורות פילמאיים: א. ארכיון הצילומים של יעקב בן דב, ראשון יוצרי הקולנוע בארץ, משנת 1917 ועד לתחילת שנות ה-30; ב. ארכיון חברת "אגא", שכלל קטעי סרטים שצולמו משנת 1931; ג. צילומים חדשים שצולמו במיוחד עבור הסרט, חלקם עלילתיים וחלקם דוקומנטריים. במהלך הסרט משתלבים קטעי הארכיון, הסצנות המבוימות והצילומים הדוקומנטריים במטרה להביא תמונה רחבה ככל האפשר של אבני הדרך בתולדות היישוב ושל החיים בארץ בזמן הפקת הסרט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אריאל פלדשטיין. הלוך, עבודה, מצלמה - הקולנוע הארצישראלי והרעיון הציוני 1917-1934, תל אביב. ע' 14.