‏290.00 ₪

קנו עכשיו

 

שאלת המחקר:

 מהם הגורמים לתהליך הפרטת עיצוב המדיניות  ?

תוכן העניינים

מבוא

 סקירת הספרות

 תהליכי עיצוב מדיניות ציבורית

 מי עוסק בעיצוב המדיניות  ?

 הפרטת עיצוב המדיניות

 שוק לעיצוב מדיניות

 משמעויות דמוקרטיות

 השלכות אפשריות על השירות הציבורי

 שימוש המגזר הציבורי בישראל בייעוץ פרטי לעיצוב מדיניות סקירות קודמות   -

 סיכום סקירת הספרות

 מטרת המחקר, מערכו ושיטתו

 מטרת המחקר

 שיטת המחקר

 מערך המחקר

 מגבלות שיטת המחקר

 ממצאי המחקר

 אוכלוסיית המחקר

 הגדרת בעיית המדיניות: סיכום הממצאים

 עיצוב המדיניות הנבחרת: סיכום הממצאים

 דרישה לשירותים נוספים: סיכום הממצאים

 ניסיון נדרש: סיכום הממצאים

 דיון

 משמעויות דמוקרטיות

 קיומו של שוק לעיצוב מדיניות

 השפעה על המנהל הציבורי

 מהם הגורמים לתהליך הפרטת עיצוב המדיניות  ?

 סיכום והצעות למחקרי המשך

מקורות

נספחים

נספח א': רשימת המכרזים שנותחו במסגרת המחקר, לפי משרד

 נספח ב': רשימת האתרים בהם אותרו המכרזים

 

תהליכי הפרטה נרחבים מתנהלים בעשורים האחרונים בישראל, ונוגעים למגוון שירותים ונכסים ציבוריים.

רובם נעשים ללא דיון ציבורי מהותי בעניינם. בשנים האחרונות ניתן לזהות תופעה של "הפרטת עיצוב

המדיניות" העברת תהליכים של ניתוח, עיצוב, תכנון וקביעת מדיניות, אל מחוץ למגזר הציבורי ולידיהן של -

חברות פרטיות. על אף מספר טענות בספרות להתרחבות השימוש בחברות פרטיות לעיצוב מדיניות גם בעולם,

לתהליכים מסוג זה אין תיעוד שיטתי במחקר, והספרות הקיימת בנושא מועטה.

מחקר זה מבקש לאתר ולאפיין את קיומה של התופעה בישראל. בדיקה זאת נעשה ע"י ניתוח שיטתי של

מכרזים ממשלתיים, שפורסמו על מנת לשכור את שירותיהן של חברות פרטיות לטובת סיוע בעיצוב מדיניות.

העבודה מאורגנת באופן הבא: בפרק הראשון, מוצגת סקירה תיאורטית של ספרות המחקר הקיימת בסוגייה,

וסקירה של נושאים קרובים, תוך הצבעה על הייחודיות של התופעה הנבחנת במחקר. בפרק השני מוצגים מטרת

המחקר, מערכו ושיטתו, ומפורטות השאלות הנבדקות בניתוח המכרזים. ממצאי המחקר מוצגים בפרק

השלישי. בפרק הרביעי מוצג דיון בממצאי המחקר, תוך שימוש במושגים שנסקרו בסקירת הספרות. נידונות בו

המשמעויות הדמוקרטיות האפשריות של התופעה הנבחנת, וההשפעה האפשרית שעשוייה להיות לה על המנהל

הציבורי. בפרק החמישי מוצג סיכום המחקר, מסקנות עיקריות והצעות למחקרי המשך.

 

בספרות קיימת התייחסות מועטה לתהליכים של העברת עיצוב מדיניות ציבורית לידיים פרטיות. הרקע

התיאורטי המוצג כאן שואב על כן בעיקר מנושאים קרובים, ומבקש להצביע על המשמעויות הייחודיות

הקשורות להפרטת תהליכי עיצוב מדיניות. לשם כך אסקור בהמשך תיאוריות הנוגעות לתהליכי עיצוב מדיניות,

על מנת להבהיר מהו הדבר שמופרט.

בהמשך סקירת הספרות אבדוק את השימוש בגורמים חיצוניים למגזר הציבורי בעיצוב מדיניות ומשמעויותיו.

לאחר מכן אציג כיצד נדונה בספרות תופעת השימוש בחברות ייעוץ לעיצוב מדיניות, ואת תיעודה הקיים של

התופעה בישראל.

תהליכי ניתוח ועיצוב מדיניות הם האופן בו מדיניות מסויימת מוצעת, נבחנת, מאומצת או נדחית.  גישות מוקדמות לחקר תהליכי עיצוב מדיניות מתארים תהליך

סדור ולינארי, בו המדיניות מתעצבת ע"י נבחרי ציבור או גורמים ממונים, בעלי הסמכות לעצבה כלומר,

"מלמעלה למטה" - Top-Down . גישתם של Brewer ו Deleon   לתהליכי עיצוב מדיניות מציגה מספר

שלבים בתהליך ניתוח וקביעת המדיניות: ייזום בו נערך זיהוי של הזדמנות לשינוי או בעייה קיימת; הערכה - -

של אלטרנטיבות אפשריות לפתרון הבעייה והעלויות והסיכונים הכרוכים בהן; בחירה של אחת מן האופציות; -

יישום האופציה; ובהמשך הערכת התוצאות והחלטה על המשך המדיניות, תיקונה או סיומה. כל אחד -

משלבים אלו מאופיין, לשיטתם, בפעולות ובמטרות מובחנות. ברור גם כי בכל אחד מהשלבים מעורב שימוש

בידע, כמו גם תיאור של אינטרסים וסדרי עדיפויות הקשורים לסוגיית המדיניות.

תיאור זה זכה לביקורת במחקרים מאוחרים יותר. הביקורת התמקדה בכך שהתיאור כללי ומרשמי, ואינו

תואם את הדרך בה מדיניות ציבורית מתעצבת בפועל. כמו כן, התיאור השלבי תיאר את התהליך כפרגמנטאלי,

בו לכאורה כל שלב מתבצע בחלק אחר בזמן )לאחר החלק שקדם לו(, ע"י שחקנים מוגדרים ובאופן נפרד

מהשלבים האחרים; תיאור שבפועל לא תאם את תהליכי עיצוב המדיניות - המוקד במחקר תהליכי עיצוב מדיניות עבר לתפקידם של מוסדות ביצירת מדיניות; להשפעתם של שחקנים

ואינטרסים שונים בתוך ומחוץ למגזר הציבורי על עיצוב מדיניות, וליחסים שבין האליטה של קובעי המדיניות

לציבור הרחב; ולהשפעתו של ידע ומי מחזיק בו בתהליכי עיצוב מדיניות. תשומת לב רבה במחקר ניתנה גם

לאופן "דחיפת" אימוצן של אלטרנטיבות ותכניות מדיניות ע"י קבוצות אינטרס וקואליציות 

עם התפתחות הגישות להבנת תהליכי עיצוב מדיניות, חשיבות רבה יוחסה לשלב הגדרת בעיית המדיניות. דרי

סבור כי הגדרת הבעייה היא "זיהוי וניסוח של הזדמנות לשיפור, תוך הצבעה ראשונית על כיוונים 

אפשריים ופיזיביליים לפתרון" Dery ואחרים  מגדירים "הגדרת בעייה" כ"תהליך

בו סוגייה )כלומר בעייה, הזדמנות, מגמה אשר זוהתה והונחה על סדר היום של המדיניות הציבורית, נתפסת -

ע"י צדדים שונים בעלי עניין, מנותחת, מנוסחת ומכומתת; ואשר בו בחלק מהמקרים מקבלת הגדרה במונחים

של סיבות, מרכיבים, והשלכות" . דרי מציין כי תהליך הגדרת הבעייה אינו כזה בו אנו

מזהים אובייקטים שהם "בעייות בעולם"; אלא, תהליך בו אני משליכים, או עושים שימוש במסגרת תיאורטית

להבנת המצב ממנה משתמעים גם כיוונים אפשריים לפתרון. הגדרת הבעיה מתוארת כאימוץ השקפת עולם -

ביחס לסוגיית המדיניות שעל הפרק והכרה במשמעויות הנלוות לה, בכל הנוגע להקצאת אחריות, פתרונות

אפשריים ותיאור היסטורי של התגלגלות הבעייה.

ספרות המחקר העוסקת בתחום, מתייחסת להגדרת הבעייה כשלב הקריטי ביותר בתהליך ניתוח מדיניות

והרכבת כיוונים לפתרון. הגדרת הבעייה היא השלב בו טמונות כבר דרכי הפתרון לבעייה ומאורגנים סדרי

העדיפויות בנוגע לה. הדרך בה מוגדרת הבעייה, משפיעה על הדרך בה מתייחסים שחקנים בשדה המדיניות

לפתרונות האפשריים לה, לשחקנים השונים המעורבים בה ולהשלכות האפשריות שלה. תהליך הגדרת הבעייה

מערב בתוכו מרכיבים של יצירת סדרי עדיפויות בין קבוצות או אינטרסים שונים המתחרים על אותם משאבים;

הקצאת אחריות ואיתור "אשמים" ביצירת הבעיה; הצבעה על דרכי פעולה אפשריות או תיחום מערך של

פתרונות; הגדרת השחקנים שעשויים לקחת חלק ביישום הפתרונות שיורכבו לבעייה, הגדרת השפה והמושגים

בהם נעשה שימוש בעיסוק בבעיה ועוד .

את אותן תופעות חברתיות בלתי רצויות, אותן אנו מבקשים לפתור באמצעות ניסוח תכנית מדיניות, ניתן

למסגר במספר הגדרות בעייה אפשריות, אשר מקצות אשמה ואחריות ומצביעות על מערך פתרונות אפשריים

באופן שונה. כך, למשל, בעייה חברתית כגון אי שיוויון בשירותי הבריאות בין הפריפרייה למרכז בישראל, ניתן

לנסח במספר אופנים. ראשית, ניתן למסגר את הבעייה כ'היעדר תמריצים לקופות החולים להשקעה באיזורי

פריפרייה'; שנית, ניתן לבחון את 'היעדרם של מנגונים חוקיים לאכיפת סטנדרט שירותים אחיד בפריסה

גיאוגרפית'; שלישית, ניתן להתמקד ב'פערים בזמינותם של שירותי בריאות פרטיים באיזור המרכז לעומת

הפריפרייה'. ברור מניסוחים אלו, כי כל הגדרת בעייה מפנה למערך אחר של פתרונות, מסמנת אחראים אחרים

לפתרון הבעייה ועשוייה בשל כך להיות מועדפת ע"י קבוצות אינטרס שונות קבוצות חולים, עובדי מערכת -

הבריאות, קופות החולים, ספקי שירותי בריאות פרטיים, רשויות מקומיות וכיו"ב. אימוץ הגדרה מסויימת על

ידי הגופים הרלוונטיים, תשפיע באופן מכריע על אופייה של תכנית המדיניות שתעוצב, ועל האינטרסים של

הגורמים השונים שהוזכרו כאן.

בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים