‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

עלילה. 4

הפצת הסרט ופרסים.. 6

שחקנים.. 7

הסרט מנסה לברר את פשר הזהות הישראלית. 7

סיכום.. 15

ביבליוגרפיה. 18

סרטם של איתן פוקס וגל אוחובסקי "ללכת על המים",¹ זכה בארץ לתגובות מעורבות ושונות הן מצד הביקורת והן מצד הצופים. רבים התרגשו מהסרט ואף התפעלו ממנו, לצד אחרים שחשו אי נוחות והסתייגות. אני סבור שזהו סרט מעניין וייחודי, שמשתמש בתבניות מוכרות - צורניות ותוכניות גם יחד - כדי להתבונן במציאות בה אנו חיים, התבוננות אחרת מזו השגורה בקרבנו. הסרט ממקם את עצמו בעשייה הקולנועית של הזרם המרכזי בקולנוע. סרט שמנסה - ואף מצליח - לתקשר עם הקהל שלו בדרך פשוטה וברורה. יחד עם זאת, מתוך הזרם המרכזי, מלב הקונסנזוס של סרטי הפעולה, הסרט חתרני באמירה שלו, בפרספקטיבה מבעדה הוא מתבונן בהוויה היום יומית שלנו, ובכך שהוא מציב בפני החברה הישראלית מראה ביקורתית ונוקבת[1].

בכל רגע בסרט הזה השואה נוכחת בעוצמה רבה ובכל-זאת אין מדובר בסרט שואה. גם הומוסקסואליות היא מציאות בעלת משקל בעולם שבונים עבורנו גל אוחובסקי ואיתן פוקס, ויחד עם זאת זהו לא סרט על הומוסקסואליות. מבחינה זיאנרית זהו סרט פעולה בהקשר של ארגוני הביון החשאיים. סרט על מחסלים בשם המדינה, שמשהו משתבש בדרך למילוי המשימה. מבחינת תוכנו, זהו סרט עלינו - על החברה הישראלית בתחילת שנות האלפיים. סרט על מציאות ישראלית שמתמודדת עם טרור ופיגועים, עם מעגל בלתי נגמר של חיסול-פיגוע נקמה-חיסול וחוזר חלילה. סרט על חברה המחוברת בעבותות בלתי ניתנים לניתוק עם עברה הטראומטי, ובאותה עוצמה מנותקת ממשמעות מעשיה שלה בהווה, מהיותה מדינה שיצרה מציאות כוחנית של כיבוש ושליטה בעם אחר. או כפי שאומר רפיק, חברו הפלשתינאי של אקסל, לאייל:

"אתם היהודים כל הזמן עסוקים במה שעשו לכם ובמה שעושים לכם" משפט זה נקטע כמובן - באקט מופגן של סגירת החלון בפניו של רפיק - ללא המשך וללא מענה מאחר שאייל לא מאפשר לו לחדור לתודעתו, בודאי לא בשלב בו הדברים נאמרים.

עלילה

מנחם (גדעון שמר) הוא ניצול שואה, העובד כמפעיל סוכני מוסד, שתפקידם הוא סיכולים ממוקדים. הוא מנצל רגע של חולשה אצל סוכן שלו, אייל (ליאור אשכנזי), שהוא בן לניצולי שואה ושולח אותו למשימה, שמדינת ישראל לא מעוניינת בה כלל. אייל נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי גרמני, קשיש מופלג, בשם אלפרד הימלמן, עליו קיימות עדויות, שהוא עדיין חי.

כדי למצוא את הפושע הנאצי אייל מתקרב לנכדיו, פיה (קרולינה פיטרס), השוהה בישראל כמתנדבת בקיבוץ ואחיה אקסל הימלמן (קנוט ברגר), המגיע לארץ לבקר את אחותו. במהלך פעילותו של אייל, המתבצעת ברחבי ישראלוברלין, הוא מתקרב אל שני האחים, מפגש היוצר שאלות ותשובות, חיפוש אחר משמעויות וגילוי תרבויות ואישויות. השהייה עם אקסל לא נעימה לאייל. היותו של אקסל הומוסקסואל, מביכה אותו וההטפות של אקסל לסובלנות מוחלטת כלפי אויבי ישראל, מחד ולחוסר סובלנות מוחלט כלפי הומופובים, מאידך, מרגיזות את אייל. בדיעבד, מתברר, שבדיוק בגלל חוסר הסובלנות של אקסל להומופובים, משפחתו מסתירה גם ממנו את העובדה, שסבא שלו, הנאצי, עדיין חי[2].

הסרט דן ביחסים המסובכים בין ישראלים לגרמנים ודן בטראומת השואה, בתולדות ישראל ואף בסכסוך היהודי-פלסטיני, בהומוסקסואליות ובמורכבות המוסרית הקיימת בשרות המוסד, ביחידת חיסולים של השירותים החשאיים. הוא גם בוחן את השאלת ההזנחה של הרדיפה אחרי הנאצים - הכיצד המרדף אחריהם מעניין רק ניצולי שואה, כמו דמותו של מנחם וקיצונים פוליטיים, כמו דמותו של אקסל? כמו כן, מציג הסרט מהפך שחל באישיותו של אייל ואת המעבר מחייו הראשונים, כמחסל קר של המוסד בעל רגשות מודחקים, אל חייו החדשים כאדם "שאינו מסוגל להרוג יותר".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ללכת על המים (איתן פוקס)

פבלו אוטין, קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, רסלינג הפרק "'ללכת על המים' - שיחה עם איתן פוקס", עמ' 175-155.

ענר פרמינגר, ‏ללכת על המים או להקדים את אלוהים -בני הדור השני והשלישי מחפשים קרקע מוצקה לרגליהם, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, חורף 2012