‏0.00 ₪

פתרון תרגיל בדיני תאגידים                                                     

תשובה לשאלה מס' 1

על פניו נראה כי איזי לא יכול לתבוע את מניותיו חזרה מהסיבות הבאות: סעיף 17(א) לחוק החברות קובע בין היתר כי דין תקנון החברה כדין חוזה.

יטענו נוחי ודרור כי הפרת התקנון מתבטאת בכך שאיזי התעשר ברך קלה שכן זכייה בלוטו היא אינה עבודה קשה "יאכלו לחמם בזעת אפיהם". זכייה הלוטו אינה הומת את אופי החברה אשר משתקף היטב בתקנון אשר מדבר על הפקת רווחים בהתאם לעקרונות סוציאליסטים. איזי גם הפר באופן בוטה את סעיף התקנון המדבר על העברת כל רווחי בעלי המניות לחברה, במקרה זה הוא פעל בחוסר תום לב ובחוסר הגינות כאמור בסעיף 12 לחוק החוזים וסעיפים 192 ו-193 לחוק החברות.

בסיכום הישיבה הראשונה הוחלט פה אחד לחפש עבודת כפיים במגזר החקלאי אך איזי התעלם האופן מוחלט.

מנגד יטען איזי כי תקנון החברה הוא אומנם חוזה אך חוזה לא חוקי, הוא מחיל התניות והוראות הפוגעות בחוקי יסוד כגון חופש העיסוק ולכן אין מניעה להקים חברה אשר על פי סעיף 4 לחוק החברות מהווה אישיות משפטית נפרדת ממנו אשר תעסוק בכל עסוק חוקי. יתרה מזאת יטען איזי כי בתקנון נאמר במפורש כי כל רווחי עבודה יועברו לחברה המשותפת אך במקרה זה לא מדובר ברווחי עבודה, הזכייה בהגרלה אינה עונה להגדרת עבודה (יגיעה אישית).

עוד יטען איזי כי במהלך פיטוריו וקריעת תעודת המניה לא היה חוקי לעניין הפרוצדורה אשר מחייבת כינוס הדירקטוריון תוך הודעה מראש לכל חבריו, כך שההחלטה בלתי חוקית גם מבחינה פרוצדוראלית.

מנגד יטענו נוחי ודרור כי תקנון החברה עבר את אישור רשם החברות אשר הנפיק תעודת התאגדות אשר מ"שמשת ראיה חולטה לכך כי נתמלאו כל הדרישות לפי החוק" כאמור בסעיף 10(ד) לחוק החברות. לחילופין יטענו כי גם אם יש סעיפים אשר יוכח לגביהם כי עוברו על תקנת הציבור, ניתן להפעיל את סעיף 19 ו-31 לחוק החוזים ועדכן או לבטל את הסעיפים כאמור ובלבד שהתקנון לא יבוטל.

שאלה מס' 2

איזי יטען כי 12 המניות הם הון מניות אשר הונפק לבעלי המניות באופן הבא: 2 מניות לכ"א לפי ערך נקוב ועוד שני מניות לפי ערך נקוב והפרש בין הערך הנקוב לתשלום בסך 1,000 ₪ הוא למעשה פרמיה על מניות.

מאחר שהמניות הונפקו יטען איזי כי חוקית במאזן הוא יחזיק את כל ארבעת המניות כנגד הלוואה או חובה בסך 1,000 ₪.

לאור כל זאת יטען איזי כי מלכתחילה כל ארבעת המניות שייכות לו כך שלמעשה אין קשר בין ההלוואה לבעלות ולכן אין מנוס מלקבל את כל המניות ורק לפנים משורת הדין הוא מוכן להחזיר את ההלוואה.

מנגד יטענו נוחי ודרור את אותם הטענות כאמור בתשובה 1 כך שאיזי לא זכאי למניות כלל.

שאלה מס' 3

החברה תנסה להסתמך על סעיף התקנון אשר קובע כי "רווחי עבודתו של בעל מניות שייכים לחברה בין אם ביצע את העבודה מטעם החברה ובין אם לאו" ומאחר רווחי הזכייה היו של איזי עוד לפני הקמת החברה יש להפרידם מהחברה שבשליטו או לכל היותר לראותם כהלוואה שנתן לחברה. לחילופין תטען החברה כי גם אם יוכח כי רווחי הזכייה הם רווחי החברה אז במקרה זה יש לבצע הרמת מסך כאמור בסעיף 6 לחוק החברות שכן מדובר בחברה פיקטיבית אשר הוקמה מסיבה של ניסיון להטעיה,ללא כל שיקול עסקי כזה או אחר ולראיה לא נרשמו מטרות החברה בתקנון אשר למעשה הופך לתקנון לא חוקי כך שיש לבטל את רישום החברה.

מנגד יטען איזי לעניין אותו סעיף בתקנון המדבר על רווחי עבודה כי לא מדובר ברווחי עבודה ובכל מקרה התקנון אינו חוקי כאמור מנימוקיו בתשובה 1. עוד יטען כי אכן הזכייה נעשתה עוד לפני שהחברה הוקמה אך  הזכייה היא הכנסתו כיזם אשר לפי חוק החברות הופכת להכנסת החברה מייד לאחר הקמתה אשר נחשבת כאמור לאישיות משפטית נפרדת.

שאלה מס' 4

פציעה של בעל מניות בתוך החברה יכולה לזכות אותו בפיצוי בשני מקרים : כאשר מדובר בשכיר עם ההכנסות משכר עבודה, ניתן לטעון לתאונת עבודה או כאשר מדובר ברשלנות של החברה .

במקרה זה דרור לא רשום כשכיר בחברה וגם לא נראה כי מדובר ברשלנות של החברה להפך נראה כי מדובר ברשלנות של דרור.

לעניין פיצוי מאיזי רק אם דרור יוכיח כי מדובר באשמה של איזי רק אז יהיה נתין לתבוע פיצוי אך מדובר בטענה מרחיקת לכת ללא ביסוס מציאותי.

שאלה מס' 5

במידה ומדובר בהכנסותיו של איזי אשר נוצרו לפני הקמת החברה ולא כהיותו יזם אלא כהיותו אדם פרטי אז המס לתשלום הוא 25% אשר מהווה מס סופי כאשר יתרת ה- 75% ירשמו כהלוואה או השקעה בהון המניות שאיזי נתן.

במידה ויראו את ההכנסה כהכנסת החברה מאחר שאיזי היה יזם אז יחול מס החברות אשר מסתכם ב35% ואת יתרת 75% יוכל איזי למשוך כדיבידנד בלבד עם ניכוי במקור בסך 25%. איזי לא יוכל למשוך את יתרת הסכום כשכר עבודה וזאת משום שלא עבד.

שאלה מס' 6

מכוח סעיף 46 לחוק החברות יש לראות את דרור כשליח מטעם החברה אשר ביצע רכישה כדין בשם החברה ולכן המוכר משוק הפשפשים לא יכול לפנות לדרור אלא לחברה בלבד אשר מהווה אישיות משפטית נפרדת לדרור.

כאמור המוכר יכול לנסות לתבוע את החברה בלבד, דרך חוק החוזים ולטעון כי מדובר בהטעיה על פי סעיף 14 לחוק מאחר שדרור ידע מראש כי מדובר בחץ יקר ערך.

מנגד תטען החברה כי מדובר ברכישה שבתום לב ממוכר מרצון לקונה מרצון ולכן ולראיה תציין כי דרור עשה שימוש בקומקום הכולל תיקון ואפילו הכנת קפה. במידה ודרור היה יודע כי מדובר בחפץ יקר ערך הוא לא היה מנסה לתקן אותו ובטח לא היה מסתכן בהכנת קפה.