עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סימנריון מתווה הגז,רגולציה,החלטת הממשלה 442 -הסדרת ייצוא הגז, משאב אנרגיה חיוני, עתודות גז (עבודה אקדמית מס. 10071)
290.00 ₪
56 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 10071![סימנריון מתווה הגז,רגולציה,החלטת הממשלה 442 -הסדרת ייצוא הגז, משאב אנרגיה חיוני, עתודות גז סימנריון מתווה הגז,רגולציה,החלטת הממשלה 442 -הסדרת ייצוא הגז, משאב אנרגיה חיוני, עתודות גז](/img/p/10071-9450-large.jpg)
תוכן עניינים
מבוא:.
התפתחות היסטורית בענף הגז הטבעי בישראל משמעויות כלכליות ואסטרטגיות..
התפלגות ההכנסות ואישוויון חלוקת הכנסות..
גישות למדידת אי שוויון הכנסה ורמת עוני.
הגישה המוחלטת למדידת אי שוויון.
אי שוויון.
החלטת הממשלה מס' 442 שעניינה הסדרת נושא ייצוא הגז לשלושים השנים הבאות
עתודות הגז - השפעות חברתיות וכלל-משקיות..
אמצעים וגורמים ארוכי טווח.
חסכון כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית..
השקעה ותשתיות..
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
העסקת עובדים זרים בלתי חוקיים.
אמצעים וגורמים ישירים.
מערכת המיסוי הישיר.
מערכת המיסוי העקיף.
שכר מינימום.
חוקים ותקנות..
צמיחה לא מאוזנת ו "Digital Divide".
הדיון הציבורי בנושא הגז.
הגז הטבעי ושווקים פיננסיים מתעוררים.
ייצור חשמל.
חימום.
תדלוק מכוניות.
דישון.
תעופה.
מימן.
בישראל .
גז לייצוא או לתושבי ישראל?.
ביבליוגרפיה.
התשתית הרגולטיבית של החלטת הממשלה מס' 442 שעניינה הסדרת נושא ייצוא הגז לשלושים השנים הבאות ובתוך כך – הסדרת נושא שמירת הגז לצרכי המשק המקומי וקביעת כמות הגז הטבעי שיותר לייצא לחו"ל.
החלטת הממשלה דנא מבוססת על המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל (להלן – "הוועדה" או "ועדת צמח"). הוועדה פרסמה דו"ח ולאחר מכן, פורסמו אף פרוטוקולי הדיונים שנערכו במסגרתה. חומרים אלה, ביחד עם תשתית מתחום תורת הרגולציה.
השאלה שבמוקד העבודה אינה מתייחסת לתוכנה של החלטת הממשלה, אלא לתשתית העומדת ביסודה: האם, באספקלרייה של רגולציה מקצועית, דיותה והתשתית המידעית הנדרשת לקבלתה– עומדת בבסיס החלטת הממשלה תשתית תקינה ונאותה – או שמא המדובר בתשתית פגומה, החסרה נדבכי יסוד ממשיים, אשר בלתם לא ניתן לראות בהליך – הליך מנהלי תקין.
- החלטת הממשלה מהווה אסדרה רחבה של ענף בהקשר לסוגייה רגולטיבית קלאסית: האם על הממשלה להתערב ולאסדר את הנעשה באספקת הגז הטבעי כדי להגן על האספקה של גז טבעי לתצרוכת בשוק המקומי.
- הוועדה הבין-משרדית שהממשלה החליטה על הקמתה מונתה כדי להמליץ על מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. זאת, כאשר ההיבט הסטטוטורי הספציפי נמצא בסעיף 33 לחוק הנפט, התשי"ג – 1953 הקובע:
33. (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש -
(1) להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה;
(2) לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.
(ב) "תצרוכת ישראל" כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.
מן הסעיף האמור עולה כי לנגד עיני המחוקק עמד הצורך להבטיח כי כמות הגז הטבעי הדרושה למשק הישראלי – תובטח ותסופק לו "תחילה". עוד הוסיף המחוקק, כי לשם אבטחת הכמות הדרושה למשק הישראלי, הוא מסמיך את השר לא רק לקבוע כמות הדרושה למשק, אלא גם להטיל חובת הפקה מבארות קיימות וגם חובת אספקה המחיר שוק.
- ההליך המנהלי המדובר עוסק בשאלות רחבות של מדיניות ואסדרה– אשר ביסודן החובה לשקול את "טובת הציבור" ובפרט את צרכיו של המשק המקומי. לשם כך נדרש חקר השפעותיה של סוגיית יצוא הגז על חלקיו השונים של הציבור בישראל, וחקר זה הוא שאמור לשמש כתשתית מידעית מושכלת להחלטה הרגולטיבית.
- הציבור הרלבנטי הנוגע להחלטה זו מורכב מכמה שחקנים המושפעים במישרין מן ההחלטה: ספק הגז (המהווה מונופול של 100% באספקת גז טבעי), לקוחות של גז טבעי כתשומה אנרגטית – מפעלים וצרכני אנרגיה מוסדיים (במיוחד אלה שהם עתירי תצרוכת אנרגטית), וציבור הצרכנים הרחב – אשר הוזלת התשומות האנרגטיות נוגעת לכיסו.
אציין כבר בשלב מוקדם זה, כי אין חולק על כך שציבור הצרכנים, בו אתמקד בעבודה, מושפע באופן ניכר מהחלטת הממשלה. זאת מאחר והשפעה זו נטענת, בריש גליי, דווקא מפיה של המדינה: משרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה והמים, בפרסומים רשמיים שונים – גילו דעתם הברורה והנחרצת כי אחת ההשפעות הברורות של הגז הטבעי היא בתחום הורדת יוקר המחיה לציבור הצרכנים. (ציטוטים בהמשך הדברים - ראו למשל:https://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/oil/takzir.pdf בע"מ 4 שם).
- תורת הרגולציה מחייבת קודם להפעלת סמכות רגולטיבית לבצע ניתוח עלות/תועלת לגבי כלל הציבור(Cost – Benefit Analysis), כאשר הערך המנחה והמחייב הינו לאמוד את סך העלות/תועלת לגבי כל חלופה העומדת על הפרק, לשקף את התועלת והנזק הצפויים לציבור הרחב בכללותו, על כל פלגיו ומקטעיו, ולבחור מבין החלופות את החלופה המשקפת תועלת מקסימלית ונזק מינימלי. (ראו למשל: Tyler Cowen, "Using Cost-Benefit Analysis to Review Regulation")[1]
המדובר במושכלות ראשונים, במתודת העבודה המקצועית המקבולת במקומותינו. ביטוי לכך נמצא באסמכתאות רבות מתחום הרגולציה הכלכלית. לאחרונה אף הוכלל הנושא במדריך הממשלתי ל"תורת הרגולציה" אשר התפרסם באתר משרד ראש הממשלה – שם נאמר כך:
ליבו של תהליך הערכת השפעת הרגולציה הוא עמידה על השפעות הצפויות מכל חלופה. אומדן העלות והתועלת המיידים מכל חלופה, כמו גם אומדן של השפעותיה החברתיות והכלל-משקיות, מאפשר לזהות את החלופה המיטבית." (ע"מ 10 שם)
וכן:
השפעות הרגולציה - תהליך RIA עוסק במהותו במציאת האיזון הנכון בין עמידה ביעדי הרגולציה לבין צמצום עלויות והשפעות שליליות אחרות. על כן, יש לכלול לצד המטרות והיעדים העיקריים, גם השוואה בניתוח השפעה ישירה (עלות/תועלת), וגם השפעות חזויות של הרגולציה בהקשרים רחבים יותר כגון על אוכלוסיות שאינן קשורות לבעיה באופן ישיר."(ע"מ 46 שם)
- תורת הרגולציה אף מבחינה לענין עומק הבחינה של עלות–תועלת, בין רגולציה שהשפעתה היא רחבה וגדולה לבין רגולציה מינורית יחסית בעניין נקודתי. בענייננו, מיותר כמעט לציין, שהרגולציה הנבחנת הינה בעלת השפעה רחבה ועמוקה ביותר – הן מבחינת ההיקף הכלכלי בו מדובר, הן מבחינת טווח הזמן עליו משתרעת האסדרה הרלבנטית, והן ביחס לרוחב ההשפעה של הרגולציה – כל התחום המשקי המושפע מעלויות האנרגיה – צרכנים, מעסיקים, למעשה הציבור הרחב בכללותו, לרבות – ולכך חשיבות מיוחדת - הדורות הבאים.
לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
עדי בן ישראל וארז וולברג, "מחירי שותפות קידוח הגז יכולים לזנק ב52%103% נוספים"
סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי
Miller, Rich; Loder, Asjylyn; Polson, Jim . "Americans Gaining Energy Independence". Bloomberg.
A Fischer "Shale Gas Industry" Financial Times