‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המעמד הכנסייתי של ירושלים?

כיצד והאם עלה מעמדה הפוליטי-כנסייתי של ירושלים כתוצאה ממציאת הצלב (ע"י הלנה)?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

האגדה הנוצרית על הלנה. 

הלנה שמצאה את הצלב. 

מעמדה של ירושלים לפני ואחרי מציאת הצלב על ידי הלנה. 

ירושלים.. 

הצלב המקורי מילא מספר תפקידים.. 

כנסיית הקבר. 

היסטוריה של הכנסייה.

ההיסטוריון אֵוסֵביוס - ביסוס מעמדה של ירושלים בנצרות מאז מציאת הצלב של הלנה.

חלוקת העדות בכנסייה. 

מבנה הכנסייה. 

מעמדו של הצלב המקורי 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

לפי האמונה הנוצרית, הצלב עליו נצלב ישו הוא קדוש מאוד כמובן. על פי המסורת הנוצרית, הלנה, אמו של קונסטנטינוס, מצאה את הצלב האמיתי במחבוא בעת מסעה בארץ ישראל. מאז התגלגל הצלב למקומות רבים בעולם, המובהק שבהם הוא העיר קונסטנטינופול. במאה ה-12 וה-13 היה הצלב הקדוש לסמל מובהק של הצלבנים. שרידיו של הצלב המקורי מוצגים בכנסיות רבות עד ימינו, אולם, אין ביסוס מדעי המאשש את הטענות הללו. פלוויה יוליה הלנה , הנודעת גם בשם הלנה הקדושה, הלנה אוגוסטה או הלנה מקונסטנטינופול, הייתה אשתו של אחד מקיסרי האימפריה הרומית, קונסטנטיוס כלורוס, , ואמו של הקיסר קונסטנטינוס ה-1, שהיה הקיסר הרומי הראשון שהפך לנוצרי. בקרב הנצרות האורתודוקסית והקתולית מוכרת הלנה בשל ליבה הרחום והחנון.

לפי המסורת הנוצרית, ללא ביסוס עובדתי בפועל, שלח קונסטנטינוס הראשון, שהיה לקיסר הרומי הנוצרי הראשון, את אמו הלנה לירושלים וכך היא נודעה כראשונה שעלתה לרגל לירושלים. בביקורה תרה הלנה אחר הצלב האמיתי - זה שעליו נצלב ישו. לפי המסורת הנוצרית היא אספה את היהודים וביקשה כי ישלחו אליה את אלף המלומדים ביותר מביניהם. עם כינוסם של אלו ביקשה שיבחרו בחמש מאות המלומדים ביותר מביניהם ומהם וכך, אט אט, ניסתה לצמצם את הקבוצה למלומדת יותר. יהודה קיריאקוס שהבין את רצונה הזהיר את היהודים לא לגלות על מקום הימצאו של הצלב, כי מציאתו תגרום לפגיעה ביהדות. יהודה אמר להלנה כי אין הוא יודע על מקום הצלב. הלנה ציוותה להשליך אותו לבאר יבשה ולאחר שבוע ימים, כאשר היה רעב ומפוחד, התפלל לאלוהים ומקום הצלב נגלה לו. הלנה שלחה למקום זה שליחים ובמקום נתגלו שלושה צלבים - האחד היה של ישו והשניים האחרים של הגנבים שנצלבו עמו. יהודה הציע שהצלבים שנמצאו יונחו על אדם מת וכשעשו זאת, המת קם לתחייה.[3]

בזכות הנס שהתרחש יהודה הוטבל והתנצר, ונעשה לבישוף של ירושלים. במקום מציאת הצלבים הוקמה כנסיית הקבר. הלנה בנתה על הר הזיתים את כנסיית האלאונה, מעל המערה בה, כך לפי המסורת, לימד ישו את השליחים, התנבא בה על חורבן ירושלים ושם גם עלה, כנראה, השמיימה. כמה שנים אחרי כן, בנתה פומניה את כנסיית העלייה לשמיים קרוב לכנסיית האלאונה, שנותרה לציין את מקום לימוד השליחים בלבד. אחרי הרס האלאונה בשנת 614 היא לא נבנתה מחדש ועל הריסותיה נבנו שתי כנסיות חדשות: כנסיית פטר נוסטר וכנסיית הקרדו. שמה של הלנה נודע גם בשל כך שהייתה אחראית על בנייתה של כנסיית הקבר בירושלים, כנסיית אברהם באלוני ממרא, וכנסיית המולד בבית לחם.[4]

מהזמן בו נצלב ישו ועד הזמן שבו התגלה, עברו 300 שנים לפי המסורת הנוצרית, בימי מקריוס בישוף ירושלים. סיפור האגדה על הלנה שמצאה את הצלב, מופיע בדרשת ההספד של אמברוזיוס על הקיסר תיאודוסיוס ב-395. לאחר גילוי שלושת הצלבים על ידי הלנה, היה צריך לזהות את הצלב האמיתי. הבישוף מקריוס הוליך את הלנה, אם הקיסר קונסטנטינוס הגדול, ופמלייתה אל אישה חשוכת מרפא, ומבין שלושת הצלבים, רק הצלב האמיתי גרם לה שקמה בריאה ושלמה מעל ערש דווי.‏ חלק מהצלב סגרה הלנה במצבת כסף והשאירה אותו במקום בירושלים כמזכרת ללמוד על תולדותיו, ואת חלקו האחר שלחה לקיסר קונסטנטינוס. קונסטנטינוס הצפין את חלק זה בתוך פסל דיוקנו שהוצב בפורום שבקונטנטינופולוס[5]. חלקו של הצלב שנותר בירושלים עבר שינויים רבים בעקבות הכיבוש הפרסי ב-614. הצלב יחד עם פטריארך ירושלים זכריה נפלו בשבי הפרסים ונלקחו לפרס. ב-629 הביס הקיסר הביזנטי הרקליוס את הפרסים, וגאל את הצלב משביו. על פי המסורת, החזיר הרקליוס את הצלב עם שובו לירושלים ב-14 בספטמבר בתהלוכת ניצחון. מאותה עת היה יום זה לאחד החגים המרכזיים בשנה הליטורגית, "חג רוממות הצלב הקדוש". לחג זה נודעת עד היום משמעות מיוחדת בירושלים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Armstrong, Chris . "Christian History Corner: Divvying up the Most Sacred Place", Christianity Today, Online Source, Retrieved on 

אבשלום לניאדו, על ההיסטוריה הכנסיתית של אוסביוס, קתרסיס 3

לימור, א' . "מסעות ארץ הקודש : עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה תיאורי מסע לטיניים", ירושלים: יד יצחק בן צבי.