‏290.00 ₪

תקציר מנהלים

חומר הגלם

קנדה

רקע ונתונים

כללי

מהו עסק קטן?

עסקים קטנים בכלכלה

הטיפול בעסקים קטנים

מסגרת חוקית

חסמים ופתרונות

סקר עסקים קטנים

תוכנית פעולה לאומית

פורטל מידע ממשלתי והדרכה

פורטל רכש ממשלתי

אוסטרליה

רקע ונתונים

כללי

מהו עסק קטן?

עסקים קטנים בכלכלה

הטיפול בעסקים קטנים

מסגרת חוקית

חסמים ופתרונות

תוכנית פעולה לאומית

פורטל רכש ממשלתי והדרכה

אבטחת איכות והערכת סיכונים

תזרים מזומנים

שיתוף פעולה והתאגדות

תחום טכנולוגיות המידע והתקשורת

סיכום נתונים (-)

טייוואן

רקע ונתונים

כללי

מהו עסק קטן?

עסקים קטנים בכלכלה

הטיפול בעסקים קטנים

מסגרת חוקית

חסמים ופתרונות

רגולציה עסקים קטנים

רגולציה וחסמים

סיכום נתונים (-)

בריטניה

רקע ונתונים

כללי

מהו עסק קטן?

עסקים קטנים בכלכלה

הטיפול בעסקים קטנים

חסמים ופתרונות

סקר ספקים

תוכנית פעולה לאומית

פיילוטים לבחינת פתרונות

פורטל רכש ממשלתי

העלאת המודעות ופרסום "פנימה"

הדרכה וסיוע

סיכום שנת  (צעדים ונתונים)

מעורבות עסקים קטנים ברכש ממשלתי על פי סקטורים

נתונים

סיכום נתונים (-)

קליפורניה

רקע ונתונים

נתונים כלליים על ארה"ב

רקע כללי

מסגרת חוקית בקליפורניה

מהו עסק קטן?

עסקים קטנים בכלכלה ורוגלציה

הטיפול בעסקים קטנים

פתרונות

תוכנית מתן אישורים  (Certifications)לעסקים קטנים

הטבות לעסקים קטנים

נציגות העסקים הקטנים (Small Business Advocacy)

שירותים נוספים

איחוד אירופי

עסקים קטנים באיחוד האירופי

רכש ציבורי באיחוד האירופי

רכש ציבורי ועסקים קטנים

אוסטריה

דנמרק

גרמניה

צרפת

נספחים

השוואה בין הגדרות עסק קטן במדינות השונות

ניהול שרשרת האספקה

פרסום (עמדה ומידע) והדרכה

מתן במה לשיתוף פעולה ושקיפות שרשרת האספקה

מודעות "פנימית"

מכסות קבועות ומעקב

"חלחול" תשלומים במורד שרשרת האספקה

בחינת פתרונות

התאגדות עסקים קטנים

פעילויות חופפות (לנספח )

הסרת מגבלות חוקיות

בבואנו לדון בעסקים קטנים, תוך בחינת מדינות שונות, יש להבין כי השימוש במונח עסקים קטנים ובינוניים, SME – Small & Medium Business, כפשוטו בעייתי. האופן בו מוגדרים עסקים קטנים ובינוניים משתנה ממדינה למדינה באופן ניכר. משפיעים על הגדרה זו היקף השוק הלאומי ואופיו, כמו גם הקריטריונים על פיהם מגדירה כל מדינה ומדינה עסקים קטנים בכלכלתה. חלק מן המדינות עושות שימוש בקריטריון מרכזי יחיד דוגמת מספר העובדים בעסק ולדוגמא אוסטרליה אשר בה כל עסק אשר לו פחות מ-200 עובדים נחשב לעסק קטן. מדינות אחרות מיישמות קריטריונים שונים לתחומי פעילות שונים ולדוגמא טייוואן אשר בה נבדלים תחומי הייצור, הבניין והכרייה מצביר תחומים אחר[1]. דרך נוספת, המיושמת באיחוד האירופי עושה שימוש בשילוב של מספר קריטריונים: מאזן חשבונאי, מחזור עסקי ומספר עובדים[2].

נוסף על ההבדלים בקריטריונים הנבחרים לבחינת העסקים, נבדלות מדינות שונות בערכים אשר הן מייחסות לכל קריטריון וקריטריון כמו גם בדרך בה הן מסווגות את העסקים במדינה לקבוצות על פי "גודל". ככלל קיימים ארבעה סיווגים: מיקרו-עסקים, עסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים. לא כל המדינות עושות שימוש בכל הסיווגים ויש לזכור כי אין דין עסק קטן במדינה אחת כדין עסק קטן במדינה אחרת, גם אם הם נמדדים על פי אותו הקריטריון. לדוגמא בטייוואן מוגדר מיקרו עסק במקרים מסוימים ככזה המעסיק עד 50 עובדים ואילו בקנדה ככזה המעסיק פחות מ-5 עובדים.

למרות השוני הרב, במרבית המקרים, השימוש במונה עסקים קטנים ובינוניים, SME, מתייחס למיקרו-עסקים, עסקים קטנים ועסקים בינוניים גם יחד.

העיסוק הרחב בעסקים קטנים

במדינות רבות בעולם, גוברת בשנים האחרונות ההכרה בחשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים לכלכלה הלאומית כמקור לתעסוקה, צמיחה, חדשנות ותחרותיות (מעתה יכונו עסקים קטנים ובינוניים עסקים קטנים).

מגמה זו באה לידי ביטוי במגוון רב של פעילויות, בין אם ממשלתיות או פרטיות, לקידום מעורבותם של עסקים קטנים בשוק וסיוע להם במגוון תחומים כגון הקניית ידע וניסיון ניהוליים, סיוע כלכלי וכו'. פעילויות אלו נובעות במקרים רבים מחזון לאומי המוביל להתוויה ויישום של תוכנית רחבת היקף, השמה לה למטרה לקדם עסקים קטנים כמפתח לחיזוק ופיתוח הכלכלה כולה.

נוסף על העיסוק הלאומי בנושא, עומדים עסקים קטנים גם במרכז העשייה של גופים בינלאומיים כגון האו"ם, האיחוד האירופי ו-[3]APEC; פעילות הבאה לידי ביטוי במימון מחקרים, חקיקה, פרסומים שונים, וועדות נושאיות וכדומה.

עסקים קטנים ברכש הציבורי

תחום זה של מעורבות עסקים קטנים ברכש הציבורי זוכה לתשומת לב רבה בכל אותן תוכניות לאומיות ובינלאומיות העוסקות בעסקים קטנים. המונח "רכש ציבורי" בא להדגיש כי מדובר במספר רמות של רכש, החל מן הרמה הפדראלית/הבינלאומית (ארה"ב והאיחוד האירופי לדוגמא, בהתאמה), המשך ברמה הלאומית/רמת המדינה (רמת ה-State בארה"ב לדוגמא) וכלה ברמה המחוזית והעירונית.

הנגיעה בתחום מתבצעת משני כיוונים המשתלבים זה בזה: הראשון אשר רואה ברכש הציבורי כלי שרת בידי הממשלה לתמוך בעסקים קטנים ולשפר את מצבם והשני אשר בוחן את רמת מעורבותם ומרכזיותם ברכש הממשלתי ובא להשוותה לאלו הבאות לידי ביטוי בשוק הפרטי.

ככלל ניתן לומר כי כל המדינות אשר נסקרו לטובת כתיבת מסמך זה רואות ברכש הציבורי כלי לקידום מדיניות כזו או אחרת אל מול עסקים קטנים, וזאת למרות גישות שונות אשר הן מיישמות. על כן מסמך זה מתרכז בתופעה המסתמנת כי בניגוד למשקלם הרב בשוק הפרטי והחשיבות הרבה המיוחסת להם, דווקא הממשלה, המהווה אחד הצרכנים החשובים במשק אם לא החשוב שבהם, פוסחת עליהם כאשר היא באה לצרוך שירותים ומוצרים.

דוגמא לכך ניתן לראות בבריטניה, בה קיימים כיום 3.95 מיליון עסקים קטנים, המעסיקים כ-50% מן העובדים במשק ואחראים למחצית מן התל"ג. לעומת משקלם המכריע בשוק, ברכש הממשלתי לשנת 2004-5 זכו עסקים אלו רק ב-70% מן החוזים (מספרית) המהווים 21% מסך ערך החוזים לאותה השנה.

למצב זה מגוון רב של סיבות, המהוות מכשול בפני עסקים קטנים המעוניינים להשתתף ברכש הציבורי ופרושות על פני תהליך הרכש כולו. כאמור לעיל, מדינות שונות מיישמות דרכי פעולה שונות, כאשר מעבר לפתרונות הפרטניים, ניכר גם שוני מהותי באופיים של פתרונות אלו. במדינות מסוימות מיושמים פתרונות של "אפליה מתקנת" כגון קביעת מכסות רכש המיועדות לעסקים קטנים, מתן העדפה מבחינת המחיר בשקלול הצעות למכרזים וכדומה ואילו באחרות ננקט קו של הסרת המכשולים/חסמים ומיסוד תהליך רכש המושתת על שוויון הזדמנויות ותחרותיות מלאה[4].

למרות השוני בין המדינות השונות, מספר חסמים ופתרונות עולים באופן תדיר:

פרסום והדרכה

אחד המכשולים המרכזיים העומדים בפני עסקים קטנים בכל הקשור לרכש הציבורי הוא פערי המידע הקיימים בקרבם. לפערי מידע אלו פנים רבות ולדוגמא:

• מהי מדיניות הממשלה בנושא – האם הממשלה בכלל מעוניינת לשתף עסקים קטנים ברכש הממשלתי? האם הממשלה מודעת ליתרונות וקשיי העסק הקטן? האם היא מתחשבת בהם בבואה לשקול הצעותיהם למכרזים?

מפתיע לגלות למשל, כי גם בקרב עסקים קטנים אשר כבר סיפקו שירותים או מוצרים לממשלה לפחות פעם אחת, רווחת האמונה כי הממשלה מעדיפה לרכוש שירותים ומוצרים מעסקים גדולים (ראה הפרק העוסק בבריטניה).  

• איתור הזדמנויות עסקיות (מכרזים) – היכן מפורסמים מכרזים ממשלתיים? כיצד ניתן להשיג אותם? אל מי ניתן לפנות בשאלות בנושא?

דוגמא ניתן למצוא בסקר שנערך בקנדה, בשנת 1996 בו ציינו 40% מן העסקים כי הם אינם יודעים כלל במה מעוניינת הממשלה.

• גישה למכרז – כיצד ניגשים למכרז? כיצד מספקים את הנתונים המבוקשים וממלאים את מסמכי ההצעה?

סוגיה זו באה לידי ביטוי כזה או אחר בכל המדינות ומקבלת בראש ובראשונה מענה פרסומי/הסברתי. ממשלות שונות עושות שימוש בשלל אמצעים על מנת לפרסם באופן אפקטיבי את מדיניותן בקרב עסקים קטנים ולהסיר את אותן דעות קדומות הרווחות בקרבם. נוסף על פרסום המדיניות מפרסמות ממשלות רבות מדריכים מפורטים המסבירים לעסקים קטנים כיצד לגשת למכרזים ציבוריים, היכן וכיצד ניתן למוצאם ואל מי יש לפנות בשאלות בנושא. באופן טבעי רשת האינטרנט מהווה כלי חשוב ליישום מדיניות זו ומדינות רבות מחזיקות באתרים המספקים מידע רב בנושא.

חשוב להבין כי גם במדינות בהן קיימת מדיניות התומכת בעסקים קטנים, ללא פרסום אפקטיבי אשר יביא אותה לידיעתם, כאילו לא הייתה קיימת כלל. נוסף על כך, נמצא כי את אותם נושאים מפורסמים יש להשריש על ידי שילוב מאמצי הדרכה בד בבד עם המערך הפרסומי. מאמצי הדרכה אלו, בדמות מרכזי מידע וסמינרים משפרים באופן ניכר את יכולתם של עסקים קטנים להתמודד בתהליכי הרכש הציבוריים.

תרבות רכש

מדיניות רכש ציבורי, וודאי כזו המסתמכת על פתרונות תחרותיים ואינה מעגנת מכסות קבועות בחוק, באם אינה מוטמעת בקרב פקידי הרכש ומיושמת על ידם, הרי שאין לה השפעה כלל. במדינות רבות נמצא כי פקידי הרכש, בדרג המבצע אותו בפועל, אינם מודעים כלל לעסקים קטנים, ליתרונותיהם, לקשייהם, לצורך לסייע להם וכדומה וכפועל יוצא הם מפרשים את חוקי ומדיניות הרכש באופן כזה המקשה בפועל, גם אם לא בכוונה תחילה, על השתתפותם של עסקים קטנים.

לשם ההמחשה, בסקר שנערך בקרב אנשי רכש בריטים במסגרת פיילוט אשר ערכה הממשלה לבחינת פתרונות לסוגיית מעורבותם של עסקים קטנים ברכש הציבורי ציינו 55% מאנשי הרכש כי הם אינם יודעים האם קיימת הצדקה עסקית להתקשרות אם עסקים קטנים במסגרת הרכש הציבורי. כאשר נשאלו אנשי הרכש האם קיימים בפני עסקים קטנים חסמים כלשהם בבואם להשתתף ברכש הציבורי, השיבו 62% כי הם אינם יודעים.

מכשול זה גם הוא מקבל במדינות השונות פתרון פרסומי/הדרכתי. הפעם עם זאת מכוונים מאמצי הפרסום וההדרכה פנימה, אל מול פקידי הרכש או אנשי הממשל העוסקים ברכש. זאת במטרה להעלות את מודעותם למדיניות הרכש, לדרך בה יש להתייחס לעסקים קטנים, לקשייהם ולמכשולים העומדים בפניהם וכיצד יש למזער אותם. במסגרת זאת מפורסמים מדריכים מודפסים ומקוונים ומועברות סדנאות והדרכות לאנשי הרכש השונים.

בירוקרטיה

אחד החסמים המרכזיים העומדים בפני עסקים קטנים בכל הקשור בתהליך הרכש הציבורי הינו הבירוקרטיה הכרוכה בתהליך. עסקים קטנים, המוגבלים מבחינת משאבי כוח-אדם וזמן, נאלצים להתמודד עם טפסי מכרז מסובכים, השגת נתונים רבים המשתנים ממכרז למכרז על מנת לעמוד בתנאי הסף שלו כדומה.

בסקר אשר נערך על ידי הממשלה הבריטית בשנת 2003 בקרב עסקים אשר הופיעו במאגר הספקים הממשלתי ציינו כל העסקים, קטנים, בינוניים וגדולים את הבירוקרטיה הכרוכה בתהליך הרכש כגורם המפריע ביותר. בסקר שנערך בקנדה בקרב עסקים קטנים בשנת 1996 ציינו 24% מן העסקים כי תהליך הרכש כה מסובך עד כי החליטו שלא להשתתף בו ו-23% מסרו כי "הניירת" הכרוכה בתהליך גורמת להם שלא להשתתף בו.

סוגיה זו רחבה במיוחד ועל כן גם הפתרונות המיועדים לה. הסרת מכשול זה טמונה ביכולתה של הממשלה לחסוך מבעלי עסקים קטנים את ההתמודדות עם כל מכרז ומכרז, על שלביו השונים, בנפרד: הבנת המכרז ודרישותיו, גיבוש המסמכים והאסמכתאות הנדרשים ומילוי טפסי המכרז.

אחד הכיוונים המרכזיים בנושא הינו שדרוג והתאמת טפסי המכרז והדרישות המפורטות בהם. ככלל, שימוש בשפה מובנת, אחידות טפסים וצמצום הדרישות לכדי אלו החיוניות בלבד מקלים על עסקים קטנים ומעודדים אותם לנסות ולהשתתף בתהליך רכש, אשר מלכתחילה נתפס כארוך, סבוך ובעל סיכויים קטנים לתמורה. בפרט נכלל בתחום זה הניסיון ליצור טופס דרישות/תנאי-סף אחיד לשימוש בכל המכרזים הציבוריים אשר ימנע מעסקים קטנים את הצורך להשקיע משאבים רבים בהשגת וגיבוש המידע הרב (והשונה) הנדרש עבור כל מכרז ומכרז.

שילוב בשרשרת האספקה

עסק קטן, במקרים רבים, אינו מסוגל לעמוד בדרישות מכרז ציבורי, במיוחד ברמה הממשלתית, עקב היקפו הכמותי, הגיאוגרפי וכדומה. עם זאת, אין הדבר אומר כי מכרזים אלו צריכים להיות סגורים באופן גורף בפני עסקים קטנים, בין אם כספקי משנה בשרשרת האספקה ובין אם כהתאגדות של מספר עסקים קטנים הניגשים לחוזה יחדיו.

מדינות רבות שמו להן למטרה לעודד שתי גישות אלו: האחת, להסיר מכשולים העומדים בפני עסקים קטנים מלגשת כהתאגדות מסוג זה או אחר למכרז גדול ולדוגמא מתן אפשרות לפיזור האחריות הנזיקית בין העסקים השונים בהתאם לנתחם באותה שותפות. השנייה, לעודד עסקים קטנים לתור אחר הזדמנויות לשמש כספקי משנה בחוזים ציבוריים גדולים כמו גם לעודד ספקי ראשיים לעשות בהם שימוש.

הדרכים להשגת יעדים אלו מגוונות ומעבר לפירוט במסמך הן מרוכזות בנספח 1. להלן חלקן העיקרי בראשי פרקים:

פרסום - פרסום העמדה הממשלתית בנושא, קרי רצונה של הממשלה לערב עסקים קטנים בשרשרת האספקה, כמו גם פרסום מכרזים גדולים, גם בפורומים הרלוונטיים לעסקים קטנים.

הדרכה – מתן סיוע לעסקים קטנים בשיפור המיומנויות המסחריות שלהם, על מנת לאפשר להם לזהות הזדמנויות מתאימות לתפקד כספקי משנה ולהתחרות עבורן בהצלחה.