שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הרעיון היהודי של "הזכות למות בכבוד" במשפט הישראלי באיסלם ובנצרות ?

תוכן עניינים

מבוא    

עמדת היהדות בסוגיה     

בעלות האדם על חייו ועל גופו       

סייגים לאיסור התאבדות  

המערכת החברתית        

הזכות למות - איסלם       

גישת הנצרות והכנסיה הקתולית   

השפעה על המשפט הישראלי       

בפסיקה

משפט העמים - המצב בעולם       

גרמניה 

אנגליה  

הולנד   

קנדה    

ארה"ב  

סיכום   

ביבליוגרפיה       

מאז ומתמיד הגישה כלפי החולה הנוטה למות הייתה בעיה מוסרית בולטת. ברוב שבועות הרופאים מן העת העתיקה נחשבה המתת החסד כעברה אתית על ידי הרופא.

בד בבד, לאורך ההיסטוריה היו גישות שונות שהצדיקו את קירוב מותן של אוכלוסיות שונות. בין של הגישות נוכל למנות את הגישה הסטואית.

יש הטוענים כי הרפואה בימינו היא תחום "חילוני", שמגשר על ההבדלים בין חברות שונות, המושתתות על דתות ותרבויות שונות. האם זה באמת כך? ההתייחסות של חברות השונות לנושא המתת חסד מהווה סתירה מוחלטת לטענה זו.שלושת הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מדגישות את זכויות האדם וזכות לחיים מובלטת בין שאר הזכויות בצורה מיוחדת. אם כך, ניתן להסיק, כי שלושת הדתות מתירות ואף מצוות על האדם לשמור על חייו ועל חיי הזולת, להמנע מכל פגיעה בגוף או בנפש, ואם אכן האדם נפגע או חלה, חשוב לעשות כל פעולה או כל תהליך, שיובילו להחלמתו. נשאלת השאלה, מה יכול לעשות אדם שחלה במחלה סופנית, שלא משאירה תקווה להחלים אפילו בעידן של התפתחות רפואיות מסחררת בו אנו זכינו לחיות? . גם לאחר אלפי שנות התפתחות רפואית נותרו ואף התגלו מחלות חדשות חשוכות מרפה, כאשר אנשים שאובחנו בהם מחלות אלה נאלצו לשאול את עצמם במוקדם או מאוחר את שאלה הבאה :מהו סף יכולתי לסבול את הסבל? איך ומתי אוכל להפסיקו? יהודי, נוצרי או מוסלמי מאמין לא יוכל להחליט החלטה גורלית זו בעצמו. חוקי הלכה, ברית החדשה, או קוראן וסונה ישפיעו על קבלת החלטה זו, בדומה, למעשה, להשפעה על כל סוג אחר של החלטה. ההבדל המשמעותי בהחלטה הקשורה בהמתת חסד לעומת כל החלטה אחרת הוא בכך, שלהחלטה זו יש ערך אבסולוטי, היא לא ניתנת לתיקון, עדכון או ביצוע חוזר. חשוב להדגיש בהקשר זה שאופי הייחודי של החלטה זו חל על כל בעלי העניין: החולה, הצוות הרפואי, בני המשפחה וחברים. שלושת הדתות המונותאיסטיות מגבילות את חרותו של החולה בבחירה החופשית בנושא[1].

בעבודתי זו אבחן את מידת ההשפעה של שלושת הדתות המונותאיסטיות על בחירתו של החולה במחלה הסופנית לסיים את חייו באחת מצורות של אבטנזיה (אקטיבית או פסיבית). אבדוק כיצד החברה הסובבת (יהודית, נוצרית ומוסלמית) מתייחסת לחולה התובע את זכותו למות בכבוד והאם חל שינוי בעמדת החברה בעת החדשה תחת השפעתם של גורמים כגון: התפתחות הרפואה, תקשורת, תהליכים חברתיים, מדיניים ותרבותיים[2].

מצגת המתת חסד, מוות בכבוד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2025

אנציקלופדיה תלמודית. הוצאת איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים יד הרב הרצוג, ירושלים. (‏20 אוקטובר, 2024)

ד"ר בן-חיים א', החרדים - דע את האוהב, המסע להכרת העולם החרדי, הוצאת משכל (2024)

פרופ' מאוטנר מנחם אוטונומיה ושגשוג - לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, הוצאת משכל (2023)

זהר גזית ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל, רסלינג

A.T. Fortunato "Fighting The 'Burden of Life': The Moral Judgment of Terminally ill Regarding the Value of Their Lives and What The Rest of Us Can Do About It".).

 C. Eliot "Philosophers Assisted Suicide and Euthanasia"313 British Medical J.  1088.