‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ייצוג מגדרי בסדרת הטלויזיה "בנות" ?

כיצד הקפיטליזם האמריקני משפיע על אורח החיים הכלכלי חברתי של גיבורות הסדרה "בנות"?

תוכן עניינים

מבוא  

שאלת המחקר  

אילו סממנים קפיטליסטיים ניתן למצוא בסדרה 'בנות'?  

סדרת הטלויזיה GIRLS עלילה ודמויות  

קפיטליזם   

קפיטליזם ותקשורת  

ניתוח תוכן סדרת הטלויזיה  

קולו של ה דור בסדרה  

סיכום   

ביבליוגרפיה  

עבודה זו תתמקד בשאלה : כיצד הקפיטליזם האמריקני משפיע על אורח החיים הכלכלי חברתי של גיבורות הסדרה "בנות". יווכח שלעידן הקפיטליסטי יש השפעה ניכרת על אורח החיים של הדור הצעיר בארה"ב המיוצג בסדרה. בנות (באנגלית: Girls) היא דרמה קומית אמריקאית, ששודרה לראשונה ברשת HBO . הסדרה, שנוצרה על ידי לינה דנהאם, המגלמת את התפקיד הראשי בסדרה, עוקבת אחר חייה של האנה וכמה מחבריה, קבוצת צעירים בני למעלה מ-20, ממעמד ביניים, המנסים לשרוד בניו יורק, תוך התמודדות עם דימוי גוף, זוגיות, אהבה, סקס וכדומה. החוויות העיקריות של הדמות הראשית נוצרו בהשראת החוויות האישיות של יוצרת הסדרה, לינה דנהאם. זכתה הסדרה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסדרה הקומית הטובה ביותר. לאורך הסדרה אפשר לראות כי העיסוק בכסף ובפרנסה תופס מקום נכבד ואי אפשר שלא לשים לב כי מחסור בכסף מוצג כמקשה על החיים והופך אותם למורכבים ורצופי מאבקים. מתוך כך החלטתי לבדוק את הקשר שבין הסדרה וקפיטליזם ולנסות לאתר סממנים קפיטליסטיים, תוך צפייה בפרקי הסדרה וניתוח תוכן שלה.

לפי הניאו מרקסיסטים תפקידה של תקשורת ההמונים היא להעביר את דעותיו של המעמד השליט לאזרחים, לשרת את האינטרסים שלו, לשעתק את המעמדות החברתיים הקיימים, להשריש אצל הנשלטים את התפיסה כי המצב הנוכחי משרת אותם ובעקבות כך, למנוע מצבים של התקוממות אזרחית. אמצעי תקשורת ההמונים מהווים הסחת דעת ואינם מאפשרים היווצרותה של תודעה מעמדית בקרב המעמד הנשלט אודות הדיכוי וחוסר השוויון החברתי.

התיאוריה הפוליטית כלכלית מחזיקה בדעה כי בעלי ההון, בעלי השליטה על אמצעי הייצור, הם אלה הקובעים את אופי המסרים המועברים בתקשורת, מסרים התואמים את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהם. לפי גישה זו, מאחר והמדיה מונעת משיקולים כלכליים, היא נותנת במה לשכבות חזקות באוכלוסייה ואילו השכבות החלשות זוכות לתת ייצוג. התנהלות זו איננה תואמת את תפקידה של המדיה להוות אמצעי בקרה ופיקוח על השלטון אלא משעתקת את יחסי הכוחות הקיימים. מגישה זו עולה י 'בעל המאה הוא בעל הדעה', בעל הכסף הוא זה שיחליט אילו קולות יושמעו בתקשורת ואילו יושתקו. בנוסף, מאחר והשיקול המרכזי ביצירת תכנים והפצתם בתקשורת הינו רווח כלכלי, איכותם של התכנים יורדת והתפתחותה של תרבות הרייטינג פונה לקהל צרכנים רדוד, נעדר חשיבה ביקורתית. האינטרסים של בעלי ההון יוצגו בתקשורת, מאחר והם אלה השולטים כלכלית בשוק הזה.

גישה נוספת היא הגישה ההגמונית. הגמוניה הינה שליטה באמצעות התודעה ללא שימוש בכוח. לפי תפיסה זו, אמצעי התקשורת הם אחד המנגנונים האידיאולוגיים של המדינה, המפיצים את מסריו של המעמד השליט ומביאים למעין שטיפת מוח סמויה. על פי תיאורית ההגמוניה, לקבוצה השולטת יש אפשרות לשכנע את המעמדות האחרים שהמצב הקיים הוא טבעי, הכרחי והטוב ביותר. הדבר נעשה ע"י מנגנונים, סוכני חיברות, הנתפסים לא כוחניים, כדוגמת, המשפחה, בתי-הספר, התרבות, וכמובן התקשורת. המדיה מעבירה את המסרים הקפיטליסטיים ובכך מסייעת למעמד זה לחזק ולשמר את מעמדו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קארן שוורץ, ניו יורק טיימס, בארון של בנות, הארץ

עיינה לי, "בנות", עונה שנייה: בחורה שנונה שהולך לה,‏ ידיעות אחרונות