‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עצמאות הילד בגן?

תוכן העניינים

תקציר. 

מבוא. 

סקירת ספרות. 

עצמאות. 

עצמאות וחופש בחינוך. 

עצמאות וחופש בהקשר של התפתחות הילד. 

התפתחות הילד – התפתחות העצמאות. 

העצמאות הפיזית-גופנית. 

העצמאות הנפשית-רגשית. 

העצמאות הקוגניטיבית. 

קשר ילד-מבוגר, קביעות ביחסים וקביעות בכלל. 

אמון ובטחון עצמי 

טכנולוגיה / טלביזיה. 

תיאוריית ההתפתחות בשלבים של אריקסון - Erikson's developmental model

השלב האוראלי-סנסורי 

השלב השרירי-אנאלי 

השלב הלוקומוטורי-גניטלי 

שלב החביון 

המשבר: יצרנות מול נחיתות; המעלה: תחושה של יכולת. 

שלב ההתבגרות. 

המשבר: זהות מול בלבול תפקידים; המעלה: נאמנות. 

שלב הבגרות המוקדמת. 

המשבר: אינטימיות מול בדידות; המעלה: אהבה. 

רקע תאורטי : גן ילדים.

גן ילדים מהו?

גישת מונטסורי

גן אנטרופוסופי

שיטת / גישת גן זורם

גן מ.ט.ל מדעי, טכנולוגי, לימודי

כיתת גן

גן רגיל

גנים נוספים

גן משולב

גנים בחינוך מיוחד

הסתגלות ילדים לבית הספר היסודי – השוואה בין ילדים שהתחנכו בחטיבה צעירה וילדים שהתחנכו בגן רגיל לאורך השנתיים הראשונות בבית הספר. 

הערכת הסתגלות. 

התפתחות החטיבה הצעירה. 

התפתחות רעיון החטיבה הצעירה בארץ ובעולם.

יתרונות החטיבה הצעירה במסגרת הלמידה הרב גילית. 

התנהגויות חברתיות. 

אספקטיים רגשיים.. 

מעבר מהגן לבית הספר. 

סיכום הסקירה התיאורטית והרציונאל לביצוע המחקר. 

שיטת המחקר. 

משתתפי ושדה המחקר במחקר המרכזי 

רשימת הגנים המשתתפים במחקר. 

כלי המחקר. 

אתיקה.

קשיים.

ממצאים.

ממצאי המחקר הטרומי 

ממצאי המחקר המרכזי 

הבדלי מגדר. 

דיון 

סיכום.. 

מגבלות המחקר הנוכחי 

רשימת מקורות. 

נספחים

נספח 1: שאלון עצמאות הילד בגן 

פלטי SPSS

נושא המחקר הוא מידת עצמאות ילדים במסגרות גני ילדים.

הרציונל: בהיותי עובדת מחנכת גן עניין אותי לבדוק מידת העצמאות.

המשתנים והגדרתם

עצמאות בגיל הרך: העצמאות היא מיומנות מאד חשובה לבן האדם , שהוא צריך להתאמן עליה מגיל מאד צעיר (גיל הילדות) וזה כדי שנוכל להיות באמת עצמאיים.

והעצמאות משתנה מבחינת ההתייחסות מתרבות לאחרת או מבן אדם לאחר,

גן חובה ילדים רגיל: גן בפיקוח משרד החינוך, כולל עד 35 ילד, גננת, וגננת משלימה, סייעת, וסייעת משלימה.

חטיבה צעירה: מסגרת חינוכית ייחודית שמכילה ילדי גן חובה ותלמידי כתה א', גילאי 5-7, מטרתה מעבר רך ולמידה רב גילאית.

התיאוריה / תיאוריות עליה/ן נשען המחקר: גן הילדים כמרכיב חשוב בהתפתחות הילד בכלל וכמרכיב חשוב בבניית עצמאות הילד בפרט . 

מסקנה: חטיבה צעירה מפתחת מידת העצמות אצל ילדי הגן מאשר גן רגיל

המלצה יישומית: עידוד שילוב חטיבות צעירות.

המחקר הנוכחי בודק את הקשר בין המסגרת החינוכית גנית לבין מידת העצמאות של הילד, והתבסס על ספרות מחקרית.

מטרת המחקר: מציאת הבדל במידת העצמאות במסגרות גן חובה שונים

שאלת המחקר: האם יימצא הבדל במידת העצמאות בין ילדי גן חובה רגיל לבין קבוצת ילדי חובה בחטיבה צעירה. 

משתנה תלוי: מידת העצמאות של ילדים

משתנה בלתי תלוי: גני חובה מסוגים שונים (גן רגיל וגן בחטיבה צעירה)

השערות המחקר: יימצא הבדל במידת העצמאות בין ילדי גן חובה רגיל לבין קבוצת ילדי חובה בחטיבה צעירה, כך שילדי גן בחטיבה צעירה יפגינו מידת עצמאות יותר מאשר ילדי גן רגיל. 

תיאור המשתתפים: 70 ילדי גן חובה, 35 בגן חובה רגיל, 35 ילדים בגן בחט"צ 

תיאור כלי המחקר: שאלון (מצורף), בנוי ע"י סטודנטית בגורדון, שנה שניה בהדרכה, 

השאלון בנוי משתים עשרה שאלות שהתשובות עליהן נמנע, לעתים קרובות, לעיתים רחוקות, תמיד.

הליך המחקר: אחרי אישור הסקירה הספרותית, ביקשתי מגננת בגן חובה רגיל למלא את השאלון על ילדי הגן שלה, ומילאתי את השאלונים על קבוצת ילדים בחט"צ שאני מלמדת בה. יש לציין שמזערתי את המשתנים המעקבים ע"י בחירת אותה שכבת גיל, שאלון אחיד, אותו אזור מגורים. 

דרך עיבוד הנתונים: דרך spss

ממצאים:ניתן לראות כי השערת המחקר אוששה, וכי הילדים בגן החטיבה הצעירה הראו מידה גבוהה יותר של עצמאות מילדים בגן רגיל.

בסעיף ראשון יוצג סקירה ספרותית למושג העצמאות בגיל הרך

בסעיף השני יוצג רקע תאורטי למושג סוגי גן בישראל ויודגש הגן הרגיל והגן בחטיבה צעירה שהם רלוונטיים לחקר זה.

במובן האנושי, פרושה של עצמאות ואוטונומיה יכול להיות: היכולת של האדם לפעול במישורים שונים מתוך עצמו. לא נשלט, מונחה או מופעל מבחוץ, אלא מתוך שיקול דעתו שלו, הכרעתו המוסרית שלו, מצפונו שלו. יכולות אלה מניחות בכל מקרה מראש שהאדם נפרד מסביבתו (לפחות בכמה מובנים) ויצר את זהותו הפנימית, שהנה במקרה של האדם, מודעת לעצמה ומכירה את עצמה.

 אין זה דבר של מה בכך. אינני חושב שרבים ממעשינו, החלטותינו, הכרעותינו ואפילו מחשבותינו ודיבורנו הנם במובן זה אכן עצמאיים. חיינו הרגילים נעים במסלול מסוים שנקבע הרבה מן ההרגל, כורח הנסיבות, צרכי הגוף והשפעות חיצוניות אלו ואחרות. לרוב, דווקא כאשר אנו מתבוננים אחורה, יכולים אנו לראות עד כמה לא היינו באמת עצמאיים במעשה, בהכרעה או בהחלטה, עד כמה היינו מושפעים מהסביבה, מהמסורת, מחברים, מהנהוג לעשות ומעוד אלפי גורמים שהמשותף לכולם הוא: שלא אני פעלתי, לא אני החלטתי, לא אני הכרעתי לא אני חשבתי.

החופש הוא מושג מורכב עוד יותר. ההתייחסות היום-יומית אליו הנה כחופש ממשהו. כמצב בו אין עלי כפייה מגורם חיצוני כל-שהוא. אני חופשי למשל מעבודה, מחובות, מעיסוקים , ממטלות וכיו"ב. נקל לראות שזוהי התייחסות לחופש במובן החיצוני – חופש מכפייה חיצונית. לא פחות אבל מכפייה חיצונית קיימת כפייה פנימית. מה עושים אנו כאשר אנו אכן חופשיים מכפייה חיצונית? האם אז עושים אנו באמת מה שאנו רוצים, מחליטים, וחושבים? אולי דווקא אז מתעוררות צורות שונות של כפייה פנימית: הרגלים, פחדים, תשוקות ואימפולסים שאינם נשלטים? האם כאשר אני פנוי ויש לי זמן ומרחב לעשות כרצוני אני אכן חופשי?

נראה שהחופש, בהתבוננות מעט יותר עמוקה – בדומה למושג העצמאות – הנו היכולת לחיות, לפעול, לחשוב, להחליט מתוך עצמי, מתוך המקום שהנו המרכז הפנימי של ישותי. זהו אינו חופש ממשהו (חיצוני או פנימי) ולא חופש למשהו, אלא מעין מצב, הוויה בה אני פועל, מרגיש וחושב ממרכז פנימי יוצר. במובן זה החופש והעצמאות הם מושגים קרובים ביותר. שניהם מצביעים על אפשרות של חיים פנימיים עשירים, מלאים, בעלי עוצמה ותנועה פנימית שיוצאים מתוך מרכז פנימי, ער ויוצר. מרכז שרק הוא יכול לכוון את חיי ולהעניק להם משמעות ותוכן.

אם כן שאלת החופש, שאלת העצמאות הן שאלות הזמן בהקשר החינוכי. החינוך במוקדם או במאוחר יסטה ממסלולו ומהקשר לזמן אם לא יתחשב בשאלה זו, אם לא ייתן לה במחשבה ובמעשה תשובה מספקת.

הבנה זו גרמה לאנשי חינוך רבים לחשוב על דרכים לטיפוח ערכים אלה בבתי הספר, תוכניות הלימודים ומתודות ההוראה.

אחת התשובות שנתנו לשאלה זו, התשובה כביכול המובנת מאליה ביותר היא הניסיון ליצור מערכת חינוכית שבמסגרתה יהיה הילד חופשי ככל האפשר ועצמאי ככל שנתן. זהו למעשה אימפולס חינוכי מקיף שהתחיל עם סמרהיל וממשיך עד ימנו בכיוונים ואפיקים חינוכיים שונים ומאד מגוונים. המשותף לכולם היא המחשבה: על מנת ליצור, לטפח ולעודד אדם עצמאי וחופשי עלינו ליצור מערכת שהנה בעצמה חופשית, מערכת שמאפשרת אוטונומיה ועצמאות מקסימלית לילדים. או במילים אחרות: רק במערכת שנותנת חוויה אמיתית וכנה של חופש ועצמאות, רק במערכת שבעצמה מתפקדת על בסיס של חופש ועצמאות יוכלו לגדול אנשים עצמאיים באמת.

תשובה נוספת שניתנת במקרים רבים במערכת החינוך הנה ההכשרה המחשבתית, האימון המחשבתי-קוגניטיבי במאפיינים שונים של שאלות חופש ועצמאות. רבות מתוכניות הלימוד וממתודות ההוראה הנפוצות כיום נובעות מגישה זו. בבסיסה עומדת תפיסת העולם של המבוגר, המבוססת על חשיבה הגיונית ורציונאלית. חשיבה שיכולה לנתח את המציאות, לשקול מגמות ועמדות, להכריע בין סוגיות ולבסוף להחליט (באופן עצמאי?) על סמך שיקול דעת והגיון.

עם מעט העזה ניתן לומר שכמעט כל צורות החינוך שמעונינות במודע לטפח עצמאות וחופש משלבות בצורה זו או אחרת שתי גישות אלו במעשה החינוכי. 

דוגמא משאלון עצמאות הילד בגן

פרטי רקע

גיל הגננת:______

השכלה: תואר ראשון/ תואר שני

: מס' שנות ותק: _______

סוג הגן: גן טרום/גן חובה/חטיבה צעירה

מס' הילדים בגן: ______

מס' בנים:___ מס' בנות: ___

להלן מספר משפטים הקשורים לפעילות הילד בגנך, אנא לסמן ליד הדירוג המתאים ביותר לילד, מ-1 עד-4,
כאשר 1 אף פעם, 4 תמיד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2022, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

רימון־אור ע', תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)

קרייר ד'. המדד להערכת סביבתו של התינוק/הפעוט (התפתחות וחינוך בגיל הרך), הוצ' פרדס (2020)

ליש,א . המשפחה הדרוזית בישראל – המשכיות ותמורה. מתוך: ניסם, ד, הדרוזים . (עמ' 131-140), רמת–גן: אונברסיטת בר אילן.

Friedman, L. J. Identity's Architect: A Biography of Erik H. Erikson. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.

דוג' מפלטי SPSS