‏390.00 ₪

תוכן העניינים

מבוא

רקע עירוני, היסטורי, כלכלי חברתי תרבותי פוליטי לקונפליקט

גישות תכנוניות

התכנית של שיקום כיכר אתרים שסביבה נוצר הקונפליקט התכנוני והשחקנים המעורבים

מושגים

סיכום

מסקנות

הצעות לפתרון

ביבל'

כיכר אתרים שוכנת במערב תל אביב ומתפרסת על מצוק הכורכר הנושק לים, לכיכר אופי ייחודי הן בשל המבנה המורכב המנצל את גובה המצוק מעל הים ומשתמש בשלוש קומות של רחבות חנייה, מבני מסחר וטיילת, כמו גם מבנה מלון (מלון מרינה) ומבנה עגול המוכר בשם הקולוסאום (שהתחיל כסניף של כל בו שלום ובהמשך היווה במהלך שנות השמונים מועדון ריקודים הנחשב ביותר בעיר בתל אביב והיום משמש כמועדון חשפנות). יותר מצורתה של הכיכר ותכנונה האדריכלי יוצא הדופן, לכיכר עבר ארוך ומפותל הכרוך בעברה של העיר ת"א. סיפורה של כיכר אתרים מתחיל אי שם בשנות ה 50 כאשר מתיישבים מיפו יחד עם עולים חודשים מאכלסים את הגבעה עליה נמצאת כיום כיכר אתרים בצריפים ופחונים שכונה זו נקראה, שכונת "מחלול", בשנות ה- 60 פונו תושבי השכונה ובמקומה הוקם גן/פארק ציבורי המחבר את רחובות העיר לים. תנופת הבניה בעיר לא פסחה על הגן וגם הוא פינה את מקומו לבתי המלון ולמעשה ב 1976 נחנכה כיכר אתרים ובה שלוש קומות שהעליונה החילה חנויות ומתחם מסחרי בית קולנוע ומבנה בחלקה העליון המוכר בשם ה"קולוסאום". כל הכיכר עברו מספר שנים בודדות ואט אט החלה גוועת חנויות נסגרו והמקום הפך למקום המוכר עם פשע בתי הימורים וזנות, כיכר אתרים הגיעה לשפל. גם הקמת תחנת שיטור בכיכר לא באמת עזרה לצאת מה"בוץ". בשנות התשעים אמר ראש עיריית תל אביב כי הוא מקווה שסקאד ייפול בכיכר אתרים. גם היום לאחר מספר ניסיונות לשיקום וכמה שינויים אסתטיים מספר חנויות שבו לפעול אך מרבית אזורי הכיכר עדיין שוממים וחסרי חיים. אחד הציטוטים שקשה להתעלם מהם בהקשר לכיכר אתרים  "פיל לבן המסריח משתן המנמנם לו באחד המקומות הכי אטרקטיביים בעיר" (גולדברג ואחרים ע"מ 117) .

כאשר חיפשנו חומר רקע לעבודה מצאנו ברשת תיאורים רבים אולם הבולט שבהם הוא חיבור כיכר אתרים למושג "פיל לבן", זהו למעשה כינוי לנכס או מבנה אשר נותר שומם אם בתהליך בנייתו ואם לאחר מכן ללא שימוש כאשר הוא בולט בנוף העירוני השוקק חיים ומהווה לו ניגוד מוחלט. בעולם קיימים מספר רב של "פילים לבנים" כדוגמת כיכר אתרים, לדוגמא בארה"ב קניונים( (mallננטשו כבהיעדר רווחיות כאשר מרכזי הקניות ((shopping center הגדולים תפסו את מקומם. ה"פיל הלבן" שנחשב לגדול ביותר בעולם הוא שדה התעופה של מונטריאול שתוכנן להיות מהגדולים בקנדה ובעולם וננטש כמעט ברובו בשל היעדר רווחיות וכיום עומד שומם על שטח עצום מחוץ לעיר מונטריאול.

אנו ששת חברי הקבוצה מתגוררים במטרופולין גוש דן ולא פעם אחת כאשר שוטטנו באזור, המקום חזר והעלה בנו שאלות תמוהות על אופיו והסיבות לכך שהוא שומם ונותר כך לאורך שנים רבות. מכאן הגיע למעשה הרעיון לעסוק בנושא בעבודת הסיום של הקורס. אנקדוטה מעניינת המבהירה כמה הנושא מוכר בציבור, אביו של אחד מחברי הקבוצה, נהג לומר לו עת יצא ללימודי הגיאוגרפיה באוניברסיטה שכאשר יסיים את התואר הוא ימצא עצמו מחפש פתרון לכיכר אתרים.

עבודה זו תעסוק כמובן בכיכר אתרים ברקע שקדם להקמתו החל מקום המדינה ועד לימים אלו ממש, דרך כל התהפוכות שעברה הכיכר ננסה לנתח את הקונפליקט הקיים בתוך העיר תל אביב דרך תכנון העיר והכיכר הביצוע וכמובן מה שנותר. מה שנותר ועוד עתיד להשתנות ?

ננסה לנתח את הקונפליקט העומד במרכז כיכר אתרים דרך המושגים: טובת הציבור, התחדשות עירונית, עסקה תכנונית, תנועה, שרשרת תכנון. וכן לעמוד ולהכיר לעומק את השחקנים והכוחות הפועלים במרכז הקונפליקט, אין אנו מתיימרים לפתור את הקונפליקט אולם לפחות להכיר אותו מעט טוב יותר ולהציע דרכים לפיתרון .

לכאורה, הסיטואציה שבה נמצא כיכר אתרים, מביא אותנו להבנה אם כי לא הסכמה לנושא הלאמת הקרקע, שקיימת במשטרים טוטליטאריים, שבה המשטר (לא ממניעים של טובת הציבור) מפקיע את האדמה/ הקרקע מרשות בעליו בכדי לממש את מטרותיו האלו והאחרות. אנחנו לא מציעים להלאים את הקרקע מרשות הבעלים אבל בהחלט חייב להימצא על ידי המחוקק איזשהו פתרון לחוק המקרקעין/ הבעלות במדינת ישראל שיאפשר לסיטואציה שבה טובת הכלל נרמסת מול קבוצה קטנה של אנשים שעושה כבשלה מבלי להתחשב בטובת הציבור. השאיפה של השלטון המקומי לפחות ברמה המינימאלית לשאוף אפילו עד כדי הליכה לבית המשפט כדי שמקום כמו כיכר אתרים כמרחב פתוח יפעל כמקום נקי (מה שהוא לא היום) שבו יכולו תושבי העיר תל אביב,לפחות, להסתובב בבטחה . כאשר ימצא חוק או סמכות שתאפשר למדינה (כפי שעושה זאת לצורך בניית כביש חדש) להפקיע שטח על מנת לשקם/ לשפץ מתחם כמו כיכר אתרים אז אולי ימצא הפתרון שבו אולי הכיכר תשוב לימיה היפים. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מרגלית, ט.   "עסקה תכנונית". מתוך  המתכננים השיח התכנוני בישראל לאן?, נערך על ידי חתוקה, ט. ופנסטר, ט. 229-248. תל אביב: ריסלינג.

דוידוב, נ.  "שרשת תכנון". מתוך  המתכננים השיח התכנוני בישראל לאן?, נערך על ידי חתוקה, ט. ופנסטר, ט. 95-115. תל אביב: ריסלינג.

Pacione M.  “Urban Geography: A Global Perspective”, Routledge, New York, Chapter 6, pp. 115-119