עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מקלטי מס היבטים משפטיים וכלכליים של מקלט מס, תכנון מס אגרסיבי במדינה זרה, השקעות בחו"ל על ידי ישראלים (10022)


‏290.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10022
עבודה אקדמית מקלטי מס היבטים משפטיים וכלכליים של מקלט מס ותכנון מס אגרסיבי במדינה זרה, השקעות בחו"ל  על ידי ישראלים

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי היבטים משפטיים וכלכליים של מקלט מס?

תוכן עניינים

מבוא  

מלחמת המדינות במקלטי המס. 

ישראלים ומקלטי מס. 

השוואת התנאים בין מדינות מקלטי המס הפופולריות בקרב ישראלים.. 

הקמת מקלט מס בפנמה. 

מיס חברות על תאגידי פנמה. 

דירקטורים של מקלט מס

קפריסין 

מסגרת חקיקתית של קפריסין 

התקנות

סינגפור – גן עדן ומקלט מס.

מקלט מס באיי קיימן 

כלכלה ותשתיות של איי קיימן 

חוקי החברות מקלטי מס של איי קיימן 

הקמת חברה מקלט מס באיי קיימן 

שם החברה מקלט מס באיי קיימן 

דירקטורים של מקלט מס. 

הון החברה מקלט מס באיי קיימן 

שאלות עיקריות בעת בחירה של מקלט מס. 

היוזמה כנגד מקלטי המס בעולם.. 

הביקורת הרבה כנגד המלחמה במקלטי המס

מקלטי המס – מלחמה על עצם קיומם

ישראל – מיסוי פרסונלי ומקלטי מס. 

חברה נשלטת זרה. 

חברת משלח-יד זרה. 

ישראלים בארה"ב. 

מהי הכנסה שמקורה בתחומי ארה"ב ?

ניהול מסחר או עסקים בתחומי ארה"ב. 

מקלט מס בארה"ב. 

סיכום   

ביבליוגרפיה. 

מקלט מס- מהו? מקלט מס הוא מדינה שרמת המסים בה נמוכה או אפסית, וכן הסטת הכנסה אל מדינה זו ממדינה שרמת מסיה גבוהה עשויה להביא לחסכון ניכר במס. זהו תכנון מס לגיטימי, אם כי מחוקק המסים ורשויות המסים מנסות לצמצם את השימוש בו. מדינות המשמשות כמקלטי מס הן בדרך כלל מדינות קטנות יחסית, וחסרות תשתית כלכלית איתנה. מטרתן של מדינות אלו בהענקת מס נמוך היא למשוך הון זר ולספק תעסוקה לשירותים שונים להם נזקק איש העסקים החוסה במקלט המס. בין היתר יקבעו חוקיהן של מדינות אלו כי התאגיד במקלט המס ישלם אגרת רשם החברות שנתית, שכר שנתי לדירקטורים, שכר למזכיר החברה. כן עשויים להידרש כתובת רשומה במקלט המס, הגשת דוחות כספיים, וכיוצא בזה. כן ייהנו המדינות מפיתוח התקשורת בהן בשל הצורך בספקי אינטרנט לעסקים של e-commerce, מפיתוח הבנקאות, שירותי סליקה, חברות נאמנות וכו'[1]. מדובר במדינות (לרוב איים קטנים אקזוטיים) אשר מבטיחות למשקיעים זרים פטור מוחלט ממס אם יפעלו באמצעות חברות שהוקמו שם. אוצר אותם מדינות אומנם לא מתעשר ממסים, אולם התעשרותו באה באופן עקיף משוק שלם של נותני שירותים שמתפתח סביב אותם חברות. דוגמה לכך הם עו"ד ורו"ח מקומיים הנותנים שירותים לחברות אלו, תאגידים שגובים עמלות עבור הקמת חברות מקומיות ועבור מתן שירותי דירקטוריון ונאמנות, בנקים מקומיים הנהנים מעמלות בגין הון זר המופקד אצלם, רשם החברות אשר נהנה מאגרות שנתיות וכיוצ"ב. מקלטי המס מתחרים ביניהם, אך גם שונים זה מזה בשינויים ניכרים, ואף אופן ההתאגדות ומשמעותה לובשים ופושטים צורה. מקלטי המס יברכו על הקמת חברות סחר בינלאומי אך לא כל מדינה תתיר הקמת קזינו בתחומה. מנגד, ארגונים בינלאומיים כגון ה-OECD עוסקים בניסיונות לחסום את הפרצות, אך מטעמים שונים שאינם נוגעים בדרך כלל להשתמטות ממס, אלא לשם מניעת מימון פעילות בלתי חוקית והלבנת הון הנובעים מפעילות בלתי חוקית. אנשי עסקים שפעילותם העסקית חובקת זרועות עולם ומשיקה במספר ארצות מחויבים בזהירות מפני מלכודות מס לא צפויות. תכנון נכון של הפעילות הבינלאומית של חברות אלו עשוי להביא לחסכון ניכר במס[1].

מקלטי המס המוכרים כיום הם חידוש של המאה העשרים. בתחילה הם שימשו משפחות עשירות וכנופיות פשע ומאוחר יותר נוצלו גם על ידי תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, מקלטי מס היו קיימים במובנים מסוימים גם בעת העתיקה. ביוון העתיקה ידוע על נוהג של הסוחרים לאכסן סחורה באיים הסמוכים ליוון על מנת להימנע ממיסוי בשיעור של 2% על סחורה מיובאת[2]. אציין גם את הוותיקן המשמש כמקלט מס לאפיפיור ולאנשיו. השימוש המודרני במקלטי מס, כפי שהוא מוכר כיום, קיבל דחיפה משמעותית בשנות ה-70 עת החלו מדינות ה-OECD להטיל מגבלות על שווקי ההון המקומיים, בצורה של רגולציה ופיקוח מוגברים. תופעות אלו, יחד עם שיעורי המיסוי הגבוהים במדינות אלו, הובילו לפריחתם של המרכזים הפיננסים בעולם ובעיקר במקלטי המס הקלאסיים. באירופה, המובילה בעניין זה בתחילת שנות ה-70 הייתה לוקסמבורג, אשר הצליחה "למשוך אליה" כספים של תושבי גרמניה, צרפת ובלגיה. מאוחר יותר הצטרפו האי מאן, בחריין ואיי קיימן. בשלב זה, החלו להתפתח במקלטי המס ענפי הבנקאות והשירותים הפיננסיים המהווים כיום חלק מהותי מהבנקאות הגלובלית.
מדינות ריבוניות אשר רצו להצטרף למגרש המשחקים החדש נאלצו, מטעמים תקציביים, ליצור מנגנונים מיוחדים אשר יהיו אטרקטיביים לפעילויות מסוימות ולאנשים מסוימים. אותן מדינות לא יכלו להתחרות עם מקלטי המס הקלאסיים ולהציע שיעורי מס נמוכים, ועל כן פותחו מנגנונים המאפשרים תשלום מס נמוך או פטור ממס, לדוגמה, למשקיעים זרים בלבד. ברור שבסיטואציה זאת, התושבים המקומיים "נאלצו" להעביר את הונם למקלטי המס.

התפתחות התקשורת בשנים האחרונות, ובעיקר הסחר הממוחשב (e-commerce), הביאה עימה דור חדש של יחידים וחברות הנכונים להעביר את מרכזי פעילותם ממקום למקום בחיפוש אחר אקלים מס נוח לפעילותם העסקית ולהשקעותיהם[1].
קיומם של מקלטי מס אינו נובע רק מהגידול בשיעורי המס ברחבי העולם אלא מהווה גם מפלט מפני התערבות המדינה ברכוש הפרט[2].
על מקלט מס לקיים שלושה תנאי יסוד:
שיעור מס נמוך, או פטור ממס על סוג חשוב אחד לפחות של הכנסה.
יציבות מדינית.
נגישות, מבחינת המרחק הפיזי (תנאי שבימינו איבד מעט מחשיבותו) וטיב היחסים עם מדינת מקלט המס. גם נגישות משפטית חשובה, שכן לא בכל מקלט מס יוכלו ישראלים להקים חברה או עסק נוח לתפעול.
תנאים חשובים אחרים משתנים בהתאם לצרכיו של פליט המס: אמנות למניעת כפל מס, שוק חופשי במט"ח, זמינות כוח עבודה מתאים, יוקר מחיה, איסור המדינה שהיא מקלט המס להקים שרתי הימורים בתחומן, אקלים וכיוצא בזה תנאים אשר ישקלו על ידי אנשי העסקים לפי צורכיהם השונים. ולכן העברות כספיות יקחו יותר זמן כלומר עד 14 ימי עסקים, במקרים אף שבוע. כמו כן גם העברה מהארץ למדינות אלו.
על מקלטי המס הקלאסיים באמצעותם פועלים ישראלים, נמנות מדינות כמו קפריסין וגיברלטר ועל המתוחכמים נמנות מדינות כמו לוכסנבורג, הולנד ובמקרים מסוימים אפילו ארה"ב, אם יודעים כיצד להשתמש בפרצות שבחוק. למס הכנסה הישראלי יש כמה כלי נשק נגד מקלטי מס. הנפוץ הוא 'שליטה וניהול', כלי חוקי שמאפשר למס ההכנסה להתעלם מהיות המדינה שבה הוקמה החברה, מדינה זרה, ולראותה כישראלית ואז אין חסכון מס בכלל. אין מניעה חוקית לישראלים להקים חברות במדינות המשמשות מקלטי מס וכל תושב ישראל[3] יכול להקים חברה בחו"ל בכל מדינה שירצה. אין הכרח שתהיה זו מדינה שלישראל יש אמנת מס איתה. הקושי החוקי נוצר כאשר מנסים לעקוף את חוקי המס רק בשביל למנוע מהרווחים של הפעילות בחו"ל להגיע לישראל ורק כדי להתחמק ממיסוי בארץ.  

 יש עשרות אלפי חברות בבעלות חלקית או מלאה של תושבי ישראל. האופי הישראלי היזמי הוא כזה שהרבה מאוד ישראלים פועלים בחו"ל, רבים מהם גם באמצעות מקלטי מס. למעשה פעילות ניכרת של עסקים בחו"ל מתבצעות באופן הזה, כולל של חברות גדולות וקונצרנים גדולים בארץ. היתרון של המדינות הללו לישראלים מתבטא גם בהיותן נייטרליות, גם באפשרות שהן מעניקות לפעמים להסוות את הזהות הישראלית וגם ביכולת להתחמק מתשלום מס.
המדינות הנפוצות המשמשות כמקלטי מס עבור ישראלים הן: קפריסין, איי הבתולה הבריטיים, ליכטנשטיין וגיברלטר. בקפריסין, מאז ההצטרפות לאיחוד האירופי שיעור מס החברות עומד על 10% בלבד ובמקרים מסוימים לתושבי חוץ יש פטור מלא ממסים. בגיברלטר שיעור מס החברות עומד על 300 פאונד בשנה בלבד, ומכיוון שהיא מושבה בריטית מוכרת, ההתייחסות אליה נוחה יותר בעיני שלטונות בריטניה ובעיני מדינות שאר אירופה. לכן חברות ישראליות רבות שמות עינן על מקלט מס זה, הרבה חברות הימורים רשומות שם. באיי הבתולה הבריטיים, באיי קיימן ובאי מאן אין בכלל מס חברות אלא רק אגרה שנתית של 1,500 דולר. ליכטנשטיין מציעה משטר מס מאוד נוח וגם קרבה גיאוגרפית למדינות אירופיות רבות (גרמניה אוסטריה ושוויץ).


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ערן אזר " מה שנכון לנתניהו: כך נמנעים מתשלום מס באמצעות מקלטים בחו"ל" הארץ

י' גרוס, עקרונות דיני המיסים (תל - אביב) 88

ד"ר אבי אלתר "מקלטי מס אינם הלבנת הון"

Moran Harari, Markus Meinzer and Richard Murphy "Financial Secrecy, Banks and the Big 4 Firms of Accountants" Tax Justice Network


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)