‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם תחליפי מוסר (כגון שוק, ארגון, סביבה עסקית) יכולים לספק מענה לבעיות המוסר הקיימות בפרסום סמוי בפייסבוק ?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

האם תחליפי מוסר (כגון שוק, ארגון, סביבה עסקית) יכולים לספק מענה לבעיות המוסר הקיימות בפרסום סמוי ?  

הפרסום הסמוי 

פרשת סטטוסים מצייצים.. 

אפקטיביות הפרסום הסמוי ונזקיו 

אפקטיביות הפרסום הסמוי 

תחליפי מוסר : השוק, הארגון, החוק. 

מיתוסים בעולם העסקים.. 

חוק משווה – תקנות ואיסורים על תכניות טלוויזיה בארץ ובעולם..

תוכנית האכיפה והסביבה העסקית. 

פרק מוסרי 

הסגולה הטובה. 

לפיכך, על פי אריסטו, השאיפה ל"מידה האמצעית " גורסת התנהגות שקולה וזהירה ביותר. 

ריסון מוסרי 

ריסון חיצוני 

ריסון פנימי 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

כמעט כל ישראלי שגולש בפייסבוק נתקל בשם "סטטוסים מצייצים". מדובר באחד מעמודי הפייסבוק הפופולריים בישראל עם כ-718 אלף עוקבים, שמגיע לשיעורי חשיפה הרבה יותר גבוהים.

בעמוד הפופולרי, שאותו מפעילים העיתונאי לשעבר אבי לן ובת זוגו עדי בנטוב לן, אפשר למצוא סטטוסים מצחיקים, ממים, סרטונים משעשעים על חתולים או כוכבי רשת וגם סיפורים אנושיים על עוולות שקורות בחברה הישראלית.

אך בין סטטוס כזה למשנהו, מסתתרים גם סטטוסים שמישהו שילם כדי לקדם אותם. זה יכול להיות סטטוס פוליטי שמהלל פוליטיקאי מסוים או סטטוס שמתנגח בשירות הלקוחות הכושל של חברה מסחרית.

מאות האלפים שעוקבים אחרי העמוד וחבריהם בפייסבוק נחשפים לסטטוסים אלה מבלי לדעת שבחלק מהמקרים יש גופים ולקוחות שעומדים מאחוריהם.

בשונה מסטטוסים שמקודמים דרך מערכת הפרסום הפנימית של פייסבוק ומופיעים תחת כיתוב שהם ממומנים בתשלום, במקרה הזה הגולש הממוצע לא יכול לדעת שמישהו שילם כסף כדי לקדם אג'נדה מסוימת.

האם פרשת "סטטוסים מצייצים" תגיע לבית המשפט? ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט וטכנולוגיה, מצביע על כך שהתנהלותו של אבי לן ואנשיו בפרשה אינה מהווה רק עבירה על חוקי פייסבוק, אלא מעלה גם שאלות מהותיות בנוגע לחוקי ההגנה על הצרכן.

"חלק מהותי מדיני הפרסום מתמקדים בהגנה על הצרכן מפני פרסום מטעה", מסביר ד"ר קוזלובסקי. המחוקק סבר כי תוכן שנחזה להיות מערכתי או עיתונאי ובלתי תלוי, ובפועל מקורו במפרסם, מטעה את הצרכן. הצרכן נוטה לייחס אמון ואובייקטיביות לתוכן זה ואינו מפעיל את מנגנוני השיפוט המובנים שנטועים בנו בהערכת דברי פרסום. המחוקק סבור כי פרסומת צריכה להיות מאובחנת ומוגדרת ככזו".

לדברי ד"ר קוזלובסקי, המחוקק משית אחריות על ההטעיה בפרסום גם על מי שמטעמו נעשתה הפרסומת וגם על המפרסם והמפיץ. "הפרת סעיפים אלה מהווה הן עוולה אזרחית בת תביעה בנזיקין, לרבות בתביעה ייצוגית, כנגד המפרסם וערוץ הפרסום; והן במקרים מסוימים עבירה פלילית, אף שהאכיפה בנושא זניחה".

ד"ר קוזלובסקי מעלה תהייה משפטית נוספת באשר להתנהלות "סטטוסים מצייצים". "חלק מהססטוטים שפורסמו בתשלום בפרשה זו נגעו לעסקו של עוסק אחר, במטרה לפגוע בעוסק מתחרה ולא כדי לקדם את מוצריו של המפרסם עצמו. תופעה זו נקראת 'קמפיין שלילי סמוי'. העוולה בסעיף זה מתקיימת מעצם הקמפיין השלילי הסמוי, גם אם יש ערך אמת בתוכן עצמו, ומאפשרת לעסק הנפגע להגיש תביעה".

מצגת פרסום סמוי 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רועי גולדנברג, ‏כמה עולה לפרסם סטטוס בעמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים"? 

ענת באלינט, אנשי השיווק של השנה, העין השביעית

ענת באלינט ,בהנחיית מרדכי קרמניצר , הקופסה: מיתוג סמוי בשידורי הטלוויזיה המסחרית בישראל, דוקטורט, האונ' העברית המכון הישרלי לדמוקרטיה

Aaron, A.  "Product Placements to Get a Closer Look by the FCC", Huffington Press

Bach, Jacqueline. "Project Teach: Using Reality Shows as a Framework for Teaching Methods Courses", Curriculum & Teaching Dialogue, Vol. 10(1/2), pp. 41-53