‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תקציר....................................................................3

מבוא ..............................................................................4-16

• העברה בין דוירת.......................................................................4
• ערכים..........................................................................4-8
• על המתנחלים ........................................................8-12
• הטרמת הזהות החברתית............................... ..................12-14
• העברה בין דורית.................................................................14-16

שיטה............................................................................................16-19

תוצאות..........................................................................19-23

דיון מסקנות...............................................................23-26

רשימת מקורות...............................................................27-30

• נספח א' – דף פנייה למשתתפים .......................................................................31
• נספח ב'- שאלון פרטים כלליים.........................................................................32
• נספח ג' – שאלון מקום מגורים..........................................................................33
• נספח ד'-שאלון ערכים – גברים......................................................................34-36
• נספח ה'-שאלון ערכים – גברים/הורים/ילדים....................................................37

נספח ו' – אישור ועדת אתיקה..........................................................................38

במחקר זה נבחנו הבדלים בערכים והבדלים נתפסים בהעברה בין דורית של ערכים בין תושבי התנחלויות ובין הורים תושבי הקו הירוק. במחקר השתתפו 48 הורים תושבי תחומי הקו הירוק ו-40 הורים מתנחלים. להורים הועבר שאלון הערכים של שלום שוורץ בשלוש גרסאות: בתחילה התבקשו לציין את הערכים שעמם הם עצמם מזדהים,  אחר-כך את הערכים שהיו מעוניינים להקנות לילדיהם, ולבסוף את הערכים שלדעתם אפיינו את אחד ההורים שלהם, שעמו היה להם הקשר המשמעותי ביותר. כמשוער, נמצא כי המתנחלים מזדהים במידה רבה יותר עם הערכים של קונפורמיות ושל מסורת בהשוואה לתושבי הקו הירוק, אך הופרכה ההשערה כי המתנחלים מזדהים פחות עם ערך הביטחון.  עוד נמצא כי תושבי הקו הירוק מזדהים יותר עם ערכים של הדוניזם והכוונה עצמית בהשוואה למתנחלים. תפעול הטרמת הזהות החברתית חידדה רק את ההבדל בערך הקונפורמיות, אך לא בשאר הערכים.

בהתאם למשוער, אצל מתנחלים נמצא מתאם נמוך יותר, בהשוואה לתושבי תחום הקו הירוק, בין ערכים עצמיים  לבין הערכים שהם מייחסים להוריהם, תושבי הקו הירוק. עם זאת, בניגוד להשערות המחקר, לא נמצאו  הבדלים בין מתנחלים ותושבי הקו הירוק במתאם בין ערכיהם של ההורים לבין הערכים שהיו מעוניינים להקנות לילדיהם. אנו מציעים לבחון במחקרי המשך אוכלוסייה רחבה יותר מקרב המתנחלים (למשל דתיים לאומיים) ולשנות את סגנון ההטרמה. 

מאז מלחמת ששת הימים קרועה ישראל בוויכוח הנוקב אודות ההתיישבות מעבר לתחומי הקו הירוק. רוב הציבור הצורך תקשורת בעולם ובישראל בפרט, מכיר את הדימוי הסטריאוטיפי של המתנחל, שבדרך כלל יקושר לנשק מסוג כלשהו ולכיפה. בלהט המאבק הפוליטי נתפשה תנועת ההתנחלות – בעיני עצמה, וודאי בעיני יריביה – כבעלת אידיאולוגיה קבועה ועקבית.

בעבודה זו בחרנו לחקור את הקבוצה הפחות מדוברת – 'המתנחלים החילוניים'. נערוך השוואה בין אוכלוסיית מתנחלים זו לבין תושבי תחום הקו הירוק. ההשוואה תהיה ביחס לחשיבות שהורים משתי האוכלוסיות מייחסים לערכים מנחים בחייהם, לערכים שהם מעוניינים להקנות לילדיהם, ולערכים שהם מייחסים להוריהם שלהם (דור הסבים), המתגוררים כולם בתוך תחומי הקו הירוק.

ההשערה שלנו היא כי יימצאו פערים בין האוכלוסיות ובין הדורות. השערה זו נובעת מההנחה כי האוכלוסייה השוכנת מחוץ לתחומי הקו הירוק שונה בזהותה מבחינה אידיאולוגית ובעלת מאפיינים ייחודים. כגון אהבת הארץ, אמונה בצדקת הדרך ועוד.

תחילה נרחיב בנושא הערכים, שעיקרו הוא סקירה של תיאוריית הערכים של שוורץ (Schwartz), לאחר מכן נסקור את המתנחלים מבחינה היסטורית ואידיאולוגית, נגדיר מהי העברה בין דורית ומדוע לדעתנו יהיו פערים בין הקבוצות, לבסוף נסביר מהי הטרמה של זהות חברתית ומדוע לדעתנו היא תחדד את ההבדלים בין הקבוצות.

ערכים    

     ערכים הם מטרות רצויות, חשובות יותר או פחות לאדם מסוים, המשמשות אנשים כעקרונות מנחים בחייהם, כדי לכוון או להצדיק התנהגות, ולהעריך התנהגויות של עצמם ושל אחרים(Rokeach). אחת התיאוריות המובילות בתחום הערכים המנחים חשיבה והתנהגות אנושית הינה תיאוריית הערכים של שוורץ  (Schwartz). תיאוריה זו מורכבת משני היבטים: היבט תוכני, הממפה את עולם התוכן של הערכים לעשר קטגוריות מוטיבציוניות שונות, והיבט מבני, המגדיר את יחסי הגומלין ביניהן (כנפו ושוורץ). מבחינת ההיבט התוכני, בתיאוריה של שוורץ מוגדרים ערכים כמטרות- על רצויות, השונות זו מזו במידת חשיבותן, המשמשות אנשים כעקרונות מנחים בחייהם. לפי תיאוריה זו, הגורם המרכזי המבחין בין הערכים הוא המטרה המוטיבציונית העומדת בבסיסם.

  המטרות המוטיבציוניות נגזרו מתוך שלושה צרכים אוניברסאליים לקיום האנושי: צרכי היחיד כיצור ביולוגי, צרכיו לאינטראקציה חברתית וצורכי הישרדות ורווחה של החברה.

בהתבסס על שלוש הדרישות האוניברסאליות לקיום אנושי הגדיר שוורץ עשרה סוגי ערכים, המובחנים זה מזה במוטיבציות העומדות בבסיסם. כל אחד מסוגי הערכים מוגדר במונחים של מטרה מרכזית, שהינה המצב הסופי אליו מכוון סוג ערכים זה, כאשר כל סוג ערכים עשוי להיות מיוצג באמצעות ערכים ספציפיים שונים. ערך ספציפי מייצג סוג ערכים מסוים, אם המטרה המרכזית של סוג ערכים זה מקודמת כאשר אנשים נוהגים בדרכים המבטאות ערך ספציפי זה, או מובילות להשגתו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

כנפו, א'. ושוורץ, ש'. העברת ערכים במשפחה: השפעת מעמד סוציו אקונומי, דתיות ומגדר על ערכי הורים ומתבגרים, והקשר בין ערכים להצלחה בלימודים. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך.

לסקוב ש'. טרומפלדור, סיפור חייו, תל אביב: הוצאת כתר.

‏ מכון ירושלים לחקר ישראל.