‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין מוטיבציה לקריאה לבין הישגי אוריינות קריאה?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

הגדרת המושג "קריאה" והתפתחות הגדרת הקריאה:

תהליכי קריאה:

תהליך רכישת הקריאה ומוכנות לקריאה:

הוראת הקריאה- מודלים, גישות ושיטות קריאה:

הגישה הגלובלית:

הגישה הפונטית:

הגישה הנאופונטית:

הגישה הנאוגלובלית:

שיטת "כח לקרוא"- דגנית שניר:

שיטת "צליל, מילה, סיפור" - הילרי הרצברגר:

איתור תלמידים המתקשים בקריאה-אבחון קריאה בכיתה א:

דרכים בהוראת הקריאה וטיפול בתלמידים המתקשים בה:

מוטיבציה

הגדרה

מוטיבציה פנימית

גורמי ומאפייני המוטיבציה הפנימית

הגורמים למוטיבציה פנימית

מוטיבציה חיצונית

מוטיבציה פנימית וחיצונית להישגים

תוצרי המוטיבציה הפנימית והחיצונית

מוטיבציה לקריאה

מיומנויות קריאה ומודעות לאסטרטגיות קריאה

עיסוק בקריאה והישגים בקריאה

האם תלמידים שנהנים מקריאה מגיעים להישגים גבוהים יותר?

תרשים : התפלגות התשובות על שאלת משך הקריאה במדינות ה-OECD ובישראל

תדירות הקריאה ומשך הזמן המוקדש לה

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

רפלקציה לגבי מוטיבציה לקריאה

ישנן חילוקי דעות בעניין סדר רכישת המיומנויות הנדרשות לצורך הקריאה.

• ללמוד את השפה בה הוא קורא
• לפרק את המילים המדוברות לצלילים המרכיבים אותן
• ללמוד את אותיות הא-ב ולהבדיל ביניהן (כולל הבחנה בין אותיות סופיות לרגילות, ובין דפוס וכתב).
• ללמוד את עקרון הכיוון מימין לשמאל בכתיבה ובקריאה בעברית.
• ללמוד דפוסי התאמה בין צלילים ואותיות שיסייעו לו בזיהוי מילים מוכרות מהשפה הדבורה ובהיגוי המילים הבלתי מוכרות.
• ללמוד לזהות מילים מודפסות בעזרת רמזים כגון: תבניות מילים, צלילים ואותיות המרכיבות את המילה, או משמעות הנרמזת על ידי הקשר המילה.
• הילד צריך להבין שמילים מודפסות הן "אותות" למילים מדוברות ושהן בעלות אותה משמעות.
• הילד צריך להיות מסוגל להבין את המסר הכתוב כאילו נאמר בדיבור.

לדבריו של קרול רכישת הקריאה תלויה בהכרת השפה, פירוק המילים לצלילים המרכיבים אותן, הכרת אותיות הא-ב, הכרת עיקרון הכיוון של כתיבה מימין לשמאל, למידת דפוסי התאמה בין צלילים לאותיות, זיהוי מילים מודפסות כמילה וכתבנית של מילה, ההבנה כי מילים כתובות ודבורות הן בעלות אותה משמעות בהיצג שונה, ולבסוף, על הקורא להבין את המסר הנובע מהמילים המודפסות שקרא. את כל המיומנויות האלו בין אם בסדר הזה ובין אם בסדר אחר, על הקורא לרכוש על מנת להיות מסוגל לקרוא. Mommsen, 2019))

הרמתי מציין אף הוא את השלבים לרכישת הקריאה. לפיו, השלב הראשון הוא הכרת מילים הכוללת הכרת תבניות של מילים, אמירת המילים בקול וקישור בין המילה המדוברת עם המשמעות המוכרת לצורתה הכתובה. השלב השני לדבריו, היא מהירות הקריאה הנדרשת בשל כמות החומר הכתוב שיש לקרוא והשלב השלישי הנו הבנת התוכן.

עד כאן דובר על המושגים קריאה, מוכנות לקריאה ורכישת הקריאה וכן דובר על מיומנויות שעל הקורא לרכוש על מנת לרכוש קריאה. מכל האמור לעיל ניתן להסיק כי קריאה הנה דבר מורכב שאין להשיגו בבת אחת כי אם בשלבים. כעת ידובר על הוראת הקריאה וכן יוצגו שיטות וגישות להוראתה.

מוטיבציה להישגים הינו דפוס מאוחד של אמונות, ייחוסים ורגש היוצרים את ההכוונה ההתנהגותית של התלמיד המצבע פעילות אקדמית הישגית. מחקרים שונים בחנו את הגורמים למוטיבציה זו. בקרב מחקרים בתחום נמצא כי ישנם שני סוגים של מטרות הישג. הראשונה הינו מטרות מומחיות, המתארות מעורבות במשימה לימודית מתוך רצון לפתח את היכולת האישית וההתקדמות בלמידה. המטרה השנייה היא הפגנת יכולת, המאפיינת בעיסוק במשימה מתוך רצון להיראות כמשכיל ולקבל ציונים גבוהים. ניתן להקביל בין מטרת מומחיות כמוטיבציה פנימית לבין מטרת הפגנת מטרת יכולת כמוטיבציה פנימית (ליכטינגר). מחקר עשה הבחנה בין מטרות שהכיוון שלהם הוא רצון להצלחה, לבין מטרות שהכיוון שלהם הוא חשש מכישלון, מטרת הימנעות. תיאוריות רבות חקרו את הגורמים למוטיבציה הפנימית והחיצונית להישגים, כדלהלן.

ווינר מסביר בגישתו את הגורמים לסוג המוטיבציה בו הפרט בוחר להשתמש. הוא טוען כי סוג הייחוס- פנימי או חיצוני שאדם מייחס לעצמו, משפיע על התייחסותו הרגשית לתוצאה הסופית, על מידת הביטחון ועל ההערכה העצמית שלו. כמו כן, גורמים אלו משפיעים על ההתנהגות העתידית שלו במצבי הישג. כלומר, הסיבות שהאדם מייחס להתנהגויות של אחרים ושלו, ובייחוד להצלחותיו ולכישלונותיו, משפיעות על ההנעה שלו מתוך הנחה כי כל פרט מחפש סיבה להצלחותיו ובייחוד לכישלונותיו. תיאוריית הייחוס מבדילה בין סיבות פנימיות לחיצוניות. סיבה פנימית היא סיבה הקשורה לאישיותו של האדם או להתנהגותו, וסיבה חיצונית מקורה מחוץ לאדם (טלמור, בהט וסימן טוב).

יוצא אם כן, כי לאנשים בעלי ׳מיקוד שליטה פנימי׳, המאמינים כי תוצאות מעשיהם תלויות בהם, ישנה מוטיבציה גבוהה יותר לביצוע המשימה. לעומתם, אנשים בעלי ׳מיקוד שליטה חיצוני׳, המאמינים כי תוצאותיהם אינן תלויות בהם, הינם בעלי מוטיבציה פחותה והם יתאמצו ויפעלו פחות וזאת מכיוון שלא יתפסו את עצמם כבעלי יכולת להשפיע על תוצאות מעשיהם והצלחותיהם. במחקרים נמצא קשר בין ״מיקוד שליטה״ להישגיים לימודיים וממצאי המחקר הראו כי האמונה הפנימית בדבר קיומם של גורמים חיצוניים המשפיעים על הלומד, מפחיתה את המאמץ שתלמידים משקיעים בלימודים, וזאת משום שהמאמץ לא נתפס כמרכיב משמעותי הקובע הצלחה (הכלה למעשה, 2013).

גם תיאוריית מטרת ההישג, טוענת כי ההישגים של למידים אשר זהים ביכולתם הקוגניטיבי שונה, בעקבות רמת המוטיבציה שלהם. התיאוריה מתמקדת בסיבה להבנת התנהגות התלמידים בכיתה. תוכנית מחקר אחת התרמה רבות להתפתחות התיאוריה, עסקה בהבדלי דפוסי התמודדות עם קושי בקרב תלמידים בעלי יכולת דומה, וחקרה מדוע ישנם תלמידים שמראים דפוסים של ׳חוסר אונים נלמד׳ במצבי קושי, בעוד שתלמידים אחרים בעלי אותה רמת יכולת מראים דפוסים מסתגלים. החוקרים שיערו כי ההבדל בין תלמידים אלו הוא בתיאוריות שיש להם על אינטליגנציה. התלמידים המסתגלים חושבים כי אינטליגנציה הוא דבר שניתן לפתח, בעוד שתלמידים חסרי האונים חושבים כי אינטליגנציה וחכמה הם דברים קבועים וסטטיים (עשור, 2011).

ניתוח הממצאים העלה כי בממוצע מדינות ה-OECD, מדד ההנאה מקריאה מסביר 18% מן השונות בהישגי הקריאה, וכל שינוי של יחידה אחת במדד זה קשור לשינוי של 40 נקודות בציון בקריאה. בישראל, ערכו של מדד זה גבוה במעט מממוצע מדינות ה-OECD ועומד על 0.06, אך הקשר בינו לבין הישגים בקריאה חלש יותר - המדד מסביר 8% מן השונות בהישגי הקריאה, וכל שינוי ביחידה אחת שלו קשור לשינוי של 30 נקודות בציון בקריאה. כמו כן, בכל המדינות שהשתתפו במחקר נמצא כי הבנות, בהשוואה לבנים, מדווחות שהן נהנות יותר לקרוא וגם קוראות בתדירות גבוהה יותר (ראו בהמשך). בממוצע מדינות ה-OECD הפער בין בנות לבנים במדד ההנאה מקריאה עמד על כ-0.6. פער דומה בגודלו נמצא גם בישראל.

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

גודמן מ', מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי . הוצאת זב"מ  (2022)