עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מהגרי עבודה והשפעתם על עובדים ערבים ומעסיקים בישראל (עבודה אקדמית מס. 11398)

‏390.00 ₪

46 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11398

העבודה האקדמית הוכנה ולוקטה במיוחד למאגר זה ולא הוגשה בשום מוסד אקדמי.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! 

 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי נוער בסיכון: שיוך עדתי, פריפריה, התייחסות למשבר זהות שהם חווים אשר מביא לאי שוויון לעומת נוער רגיל ופוגע בסיכויי הצלחתם בחיים?

 

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

נוער בסיכון 

נוער בסיכון – אי הצלחה ונשירה ממסגרות. 

אי שוויון של נוער בסיכון לעומת נוער רגיל. 

נשירה גלויה וסמויה. 

הגורמים המשפיעים על הנשירה ממערכת החינוך. 

משבר זהות וגיבוש זהות. 

גיבוש זהות. 

אי שוויון בחינוך בין המרכז לפריפריה. 

נוער בסיכון – נקודת פתיחה נמוכה לחיים לעומת נוער רגיל. 

אוכלוסייה בסיכון – הגדרות ומאפיינים

מאפייני נוער מנותק בארה"ב

השלכות הנשירה והניתוק בקרב בני הנוער. 

זהות נוער בסיכון - מערכות יחסים בתוך ביה"ס והרגשת תחושת שייכות.. 

העדר תמיכה חברתית בנוער בסיכון 

הסתגלות נוער בסיכון וחוללות עצמית.. 

חוסר אמונה עצמית של נער/ה בסיכון 

ביבליוגרפיה. 

 

סמינריון זה הוא בנושא נוער בסיכון: שיוך עדתי, פריפריה, התייחסות למשבר זהות שהם חווים אשר מביא לאי שוויון לעומת נוער רגיל ופוגע בסיכויי הצלחתם בחיים.

בישראל 630,000 בני נוער בגיל ז'-יב' (בני 12-18), מתוכם 600,000 לומדים. מבין הלומדים בגילאים אלה, כ- 180,000 בני נוער, מוגדרים "נוער בסיכון" (מוטולה). "הועדה לבדיקת מצב של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה" – "ועדת שמיד" הוקמה על רקע ההידרדרות במצבם של ילדים ונוער במהלך המשבר הכלכלי של העשור הקודם. כבר 15 שנים קודם לכן התחולל שינוי בחשיבה על ילדים בכלל ועל ילדים בסיכון בפרט. למדנו שילדים ובני נוער בסיכון אינם רק ילדים ובני נוער במצב קצה, כמו ילדים מוכים או ילדים הנושרים מבתי ספר, אלא גם ילדים הנמצאים על הרצף בכל אחד ממצבי הסיכון. למשל, ילדים שהוריהם אינם יודעים להציב להם גבולות, ילדים מוזנחים המגיעים לבושים לא בהתאם או מלוכלכים לבית הספר ו"נושרים סמויים"- ילדים שנעדרים מבית הספר לעיתים קרובות או "מחממים כיסא" אך לא ממש נמצאים.

נוער בסיכון – נקודת פתיחה נמוכה לחיים לעומת נוער רגיל

הספרות המקצועית נותנת הגדרה ל"מצב סיכון" בקרב מתבגרים וילדים כמצב אשר יכול להוות סיכון פיזיולוגי, ספיריטואלי או מנטאלי. מושג זה מצביע על הקשר בין גורמי הסיכון הרבים לבין התוצאות הנלוות במקרים מסוימים. (להב).

גלן ונלסון במחקרם קבעו כי ישנם 4 מרכיבים עיקריים: גורמי סיכון, סימני סיכון, התנהגויות סיכון ותוצאות סיכון. גורמי סיכון מתייחסים לסביבתו הקרובה של הילד או הנער, אשר להם השפעה שלילית על התפתחותו, ומזוהים שלושה גורמים בולטים: משפחה לא מתפקדת, עוני וסביבה חברתית עבריינית. סימני סיכון הם אותן התנהגויות של הילד או המתבגר כמו תפקוד לקוי בבית ספר או התנהגות לא נורמטיבית, אשר בשילוב עם גורמי הסיכון שצוינו לעיל מעלות את הסבירות לפגיעות ולהתנהגות שלילית. התנהגויות סיכון הן התנהגויות שעלולות לפגוע בילד או במתבגר באופן ישיר או עקיף. אלו התנהגויות שבדרך כלל מזוהות עם גורמי הסיכון וסימני הסיכון שהוצגו לעיל, והבולטות שבהן: היעדרויות תכופות מבית הספר, עישון, שימוש לרעה באלכוהול ובסמים, קיום יחסי מין בגיל צעיר והתחברויות לקבוצות עבריינות. תוצאות הסיכון הבולטות כללו מס' גורמים: הורות בגיל צעירים, הומלסים, זנות, סמים, פשיעה, שיעור התאבדות גבוה וכן-נשירה וניתוק מהמסגרות החינוך הפורמאליות. 


קשיי ההסתגלות של הנער בבית הספר ניתנים לחלוקה, על פי סמילנסקי לשלושה תחומים מרכזיים: 1. קשיים ארגוניים- קשיים בארגון הסביבה והזמן, ובשליטה העצמית. 2. קשיים קוגניטיביים- קשיים בפיתוח כשרי למידה, יכולת ריכוז, חשיבה, זיכרון וניתוח 3. קשיים חברתיים- קשיים המתעוררים על רקע המעבר מחברת ילדים מוכרת ומצומצמת לחברה חדשה רחבה ומאיימת. קושי באחד מהתחומים הללו עלול לבוא לידי ביטוי גם בתחום הרגשי ולהתבטא בפחד מכישלון, בחרדה או דימוי עצמי שלילי. באומר(Baumer) , במחקרה מצאה כי קושי בויסות התנהגות, העדר מיומנויות ספציפיות נדרשות וביצוע נמוך הן בתחום האקדמי, הן בתחום החברתי והן בתחום הרגשי הוביל להעדר יכולת לארגון החוויה הבית ספרית.

חוקרים סבורים כי המימד האקדמי הכולל הכשרים קוגניטיביים הם החזאים הטובים ביותר להסתגלותו הטובה והמוצלחת של הילד בבית הספר והמדד להישגים לימודיים טובים (Funk, Sterner & Green,). כשרים קוגניטיביים אלו, כוללים כשרים תפיסתיים- מוטוריים ויכולות תפקוד אקדמיות הנובעות מבשלות שכלית .(Kagan)

ננדי ואוטלי (Oatley & Nundy) אשר סקרו את הספרות העוסקת בהתפתחות רגשית, טוענים כי המרכיב הרגשי בחוויות הילד בבית הספר עוזר לילד לכוון ולמקד את עצמו לדרישות ולתביעות החדשות. המרכיב הרגשי, לטענתם, מהווה גורם מרכזי בקביעת הישגיו והסתגלותו הטובה של הילד בבית הספר. מבחינת הממד החברתי, אשל ובנסקי, מצאו כי דפוסי התמודדות הילד עם סביבתו החברתית מהווים אינדיקטור להצלחה עתידית במערכת החינוך הפורמאלית. שין פדר טוענת במחקרה כי מצב של חוסר הסתגלות עשוי לפגוע בתפקוד הילד בתחום הקוגניטיבי, ההתנהגותי והרגשי.

לאור האמור לעיל, במחקר הנוכחי, ההנחה היא כי תפקוד הנערים ייתכן ויבוא לידי ביטוי באי הסתגלות בשלושה ממדים: בממד האקדמי- התייחסות לחלק הלימודי-קוגניטיבי של הנער, בממד הרגשי- התייחסות להתנהגות הנער המשקפת את עולמו האמוציונאלי שלו ובממד החברתי- התייחסות לסך האינטראקציות של הנער עם סביבתו האנושית. כמו כן, בהקשר הנ"ל, תיבדק במחקר תחושת המסוגלות העצמית בקרב הנבדקים.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שמיד, ה. דין וחשבון הועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה. מדינת ישראל,

משרד הרווחה.

שמש, א. "מניעת נשירה ושילוב מחדש בבתי ספר". מניתוק לשילוב, 1, עמ' 22-24.

 

 DSM -V . Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders. American Psychiatric

. Association

תגיות:

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות