עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית מוסיקה ואופי, הקשר בין אישיות וטעם מוסיקלי (עבודה אקדמית מס. 10593)

‏390.00 ₪

29 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10593
עבודה אקדמית מוסיקה ואופי, הקשר בין אישיות וטעם מוסיקלי

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

האם אנו מודעים לאינפורמציה האישיותית הטמונה בהעדפה המוסיקלית?

מחקרים בתחום ההעדפה לתכונות מוסיקליות

למה לחקור את התכונות המוסיקליות?

מודלים של אישיות

תכונות מוסיקליות

שיטה

מערך מחקר

נבדקים

כלים

הליך

תוצאות

בדיקות נוספות 

דיון

ביבליוגרפיה

 

מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם קיימים קשרים בין ממדי אישיות ובין תכונות מוסיקליות שונות בעוד השערת המחקר סברה כי ימצאו קשרים כלשהם בין שני משתנים אלה. על מנת לבדוק  את השערת המחקר הועברו שאלוני אישיות המבוססים על מודל חמשת הגורמים, ו2 שאלונים הבודקים העדפה מוסיקלית: שאלון אחד היווה רפליקציה חלקית למחקרו של קופקז בו נותחו מאפייני השירים המועדפים על הנחקרים, ובשאלון הנוסף אשר הומצא על ידי, הנבדקים התבקשו לדווח על העדפותיהם למספר תכונות מוסיקליות שונות. השאלונים הועברו באמצעות הדואר האלקטרוני בדגימת נוחות, ולאחר שהשאלונים הוחזרו מלאים, המדגם הסופי כלל 68 נבדקים בגילאים שונים ומאזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי הארץ. הממצאים סיפקו תמיכה חלקית להשערת המחקר היות ונמצאו מספר קשרים בין ממדי אישיות שונים ובין העדפה לתכונות מוסיקליות מסוימות, אומנם יש לציין שחלק ניכר מהקשרים הצפויים על בסיס מחקר קודם לא נמצאו מובהקים. מעבר להשערת המחקר, נבדק גם הקשר בין ממדי אישיות ותכונות מוסיקליות תוך פיקוח על משתנים דמוגרפיים כגון מין, גיל ומוצא אתני. דפוס הממצאים הראה כי נוצרים קשרים חדשים, בעוד קשרים אחרים מתחזקים וקשרים אחרים נעלמים, והדבר מורה על כך שמשתנים אלה מתערבים בקשר שבין ממדי אישיות והעדפה לתכונות מוסיקליות. הפרק המסכם דן בממצאי המחקר ובהשפעתם של משתנים דמוגרפיים על הקשר בין אישיות ותכונות מוסיקליות. הפרק מרחיב את הדיון בדבר השפעתם של גורמים לא אישיותיים נוספים על העדפה מוסיקלית, ובסופו של הדיון מצוינים מגבלות המחקר ומוצעים כיוונים למחקרי המשך.

מחקר זה נועד לבחון את הקשרים בין ממדי אישיות והעדפה לתכונות מוסיקליות. אישיות נבדקה על ידי שאלון אישיות המבוסס על מודל חמשת הגורמים, והעדפה לתכונות מוסיקליות נבדקה על ידי ניתוח מאפייני השירים המועדפים על הנחקרים, ובאמצעות שאלוני דיווח עצמי עבור מספר תכונות מוסיקליות שונות. השאלונים הועברו באמצעות הדואר האלקטרוני, בדגימת נוחות, והתקבלו חזרה 68 שאלונים מלאים.

דפוס התוצאות סיפק תמיכה חלקית להשערת המחקר היות ונמצאו מספר קשרים בין ממדי אישיות שונים ובין העדפה לתכונות מוסיקליות מסוימות, אומנם יש לציין שחלק ניכר מהקשרים הצפויים על בסיס מחקר קודם לא נמצאו מובהקים.

בעוד נמצאו מספר קשרים בין ממדי אישיות ותכונות מוסיקליות משאלוני הדיווח העצמי, נמצא רק קשר אחד בין ממדי אישיות ותכונות מוסיקליות מתוך ניתוח מאפייני השירים המועדפים על הנחקרים, זאת למרות שבמחקר קודם (קופקז) נמצאו קשרים רבים יותר.

      מעבר להשערות המחקר, נבחן הקשר בין תכונות מוסיקליות וממדי אישיות כאשר שלטתי במשתני מגדר, גיל ומוצא אתני, ונמצא שקשרים חדשים נוצרו, קשרים אחרים התחזקו, ומספר קשרים נעלמו.

 

במחקר זה, נעשתה רפליקציה חלקית למחקרו של קופקז כאשר במחקרו השתמש קופקז בשאלון המבוסס על המודל של ריימונד קאטל (16P Fׂׂׂ) בעוד מחקר זה כלל שאלון המבוסס על מודל חמשת הגורמים, אשר לפי הספרות (John & Strivastava הינו מבוסס על חלק ניכר מ16 התכונות של קאטל ולכן היה ניתן להשוות ביניהם. במחקרו של קופקז נמצאו מספר קשרים בין תכונות מוסיקליות ובין ממדי אישיות שונים כגון קשר בין מקצב ופתיחות, בין כמות תכנים מלודיים ומוחצנות, ובין כמות תכנים מלודיים ופתיחות, בעוד שבמחקר זה, קשרים דומים נמצאו רק כאשר שלטתי על משתני גיל ומוצא אתני. ניתן להסביר ממצא זה בכך שגיל ומוצא אתני עשויים להוות משתנים מתערבים בקשרים שבין התכונות המוסיקליות ובין ממדי האישיות הנ"ל. משתנים מתערבים אלה היו עשויים להשפיע על הקשר שנוצר היות וקבוצות הגיל ומוצא אתני היו הטרוגניים יותר במחקרי ביחס למחקרו של קופקז; במחקר זה גיל הנבדקים נע בין 18 ל 70 בעוד שמחקרו של קופקז כלל סטודנטים בלבד. כמו כן מחקר זה כלל נבדקים ממוצאים אתניים שונים, היות והאוכלוסייה הישראלית הטרוגנית יותר מבחינת מוצא אתני, בעוד שמחקרו של קופקז כלל נבדקים פולניים, אשר ידועים כעם הומוגני יותר מבחינת מוצאים אתניים.

מחקרים שונים (Dollinger,  Rawlings & Ciancarelli) אשר בדקו קשרים בין מודל חמשת הגורמים ובין שאלון העדפה מוסיקלית מצאו שברוב הקשרים בין העדפה מוסיקלית וממדי אישיות, היו מעורבים ממדי האישיות מוחצנות ומופנמות. אומנם במחקרים אלה דובר על העדפה של ג'נרים בעוד במחקרי נבחנו תכונות מוסיקליות, אך ראוי לציין שבמחקרי נמצאה מגמה דומה כאשר נמצאו קשרים בין התכונות המוסיקליות המנותחות מהשירים, בפיקוח על משתני גיל ומוצא אתני, ובין ממדי האישיות פתיחות ומוחצנות בלבד. דולינג'ר , טען שמוחצנות ופתיחות הינם ממדי אישיות חשובים בהסבר של העדפה מוסיקלית, והסביר את ממצאיו בכך שאינדוידואלים פתוחים נוטים להעדיף סגנונות מוסיקה מגוונים יותר היות ויש להם יותר נכונות להיות פתוחים לחוויות חדשות, בעוד שאינדוידואלים מוחצנים נוטים להעדיף מוסיקה פופולארית ורוק היות והנטייה שלהם לחפש מצבים מעוררים עשויה להגביר גירוי קורטיקלי. השאלה היא האם ניתן להכליל הנחה זו גם לגבי ההעדפה לתכונות מוסיקליות? ניתן להניח שכשם שאדם מוחצן או פתוח מחפש סגנונות מוסיקה שתואמים את צרכיו האישיותיים, באותה דרך בחירתו את התכונות המוסיקליות נובעת מאותם צרכים אישיותיים: כשם שאינדוידואלים פתוחים נוטים להעדיף סגנונות מוסיקה מגוונים יותר היות ויש להם נכונות להיות פתוחים לחוויות חדשות, כך יבחרו גם תכונות מוסיקליות מגוונות יותר על מנת להתנסות בחוויות חדשות.

 

מעבר להשערות המחקר, נמצאו מספר אפקטים כאשר שלטתי על משתני מגדר, גיל ומוצא אתני, ולכן אקדיש דיון קצר לכל אחד מהמשתנים המתערבים הללו על מנת לדון בהשפעתם על משתני המחקר.

מחקר אשר בדק את ההבדלים המגדריים בהעדפה לסגנונות מוסיקה שונים, מצא כי בקרב בנים הייתה העדפה גבוהה יותר למוסיקת רוק ומטאל מאשר לבנות (Hargreaves, Comber & Colley). החוקרים הסבירו ממצא זה בכך שקיים סטריאוטיפ של גבריות שנקשר לסגנונות המוסיקה הללו, ובאופן דומה אני סוברת שחוסר ההעדפה של נשים לאלמנט הדיסטורשן במחקרי, קשור לסטריאוטיפ הגברי הנקשר לדיסטורשן בחברה שלנו. סיבה נוספת המוסברת על ידי מקקוון ושותפיו  אשר במחקרם נמצאה העדפה גבוהה יותר לבאס בקרב גברים, היא שבאופן ביולוגי נשים בעלות העדפה לצלילים גבוהים יותר היות ומבחינה אבולוציונית הן נועדו לשמוע את צליליו הגבוהים של בכי תינוקן, ולכן מחקרי עשוי לתת תמיכה לרעיון זה היות ודיסטורשן הינו צליל נמוך כמו באס.

בעוד מחקר זה מצא שגיל הינו משתנה המשפיע על העדפה מוסיקלית, הספרות מעט חלוקה לגבי הנושא. מחקר אחד (Hargreaves, Comber & Colley) מצא הבדלים בהעדפה לג'נרים שונים בקרב קבוצות גיל שונות, בניגוד למחקר אחר (LeBlanc, Sims, Siivola & Obert,  בו לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין העדפה לסגנונות מוסיקליים שונים בקרב קבוצות גילאים שונות, זאת למרות ציפיית החוקרים להבדלים גדולים יותר בין הסגנונות השונים. בעוד רוב המחקרים המתייחסים לגיל והעדפה מוסיקלית נבדקו לגבי ג'נרים מוסיקליים, רק מחקר אחד למיטב ידיעתי בחן תכונות מוסיקליות ומצא שבקרב כלל הגילאים שנבדקו, החל מכיתה ג' ועד גיל אוניברסיטה, ההעדפה הגבוהה ביותר היתה לקצב מהיר, ורק עוצמת ההעדפה השתנתה בין הגילאים השונים Leblanc, Colman, McCrary, Sherrill & Malin. מחקר זה מראה שגיל לא השפיע באופן מיוחד על ההעדפה של מהירות הקצב, ורק מידת ההעדפה הבדילה בין הגילאים. סיבה אפשרית לכך נעוצה בעובדה שהמחקר לא בדק גילאים גבוהים יותר. ניתן להניח שעצם טווח הגילאים הרחב במחקר זה (17-70) הוא שאפשר למשתנה הגיל להשפיע על העדפה של תכונות מוסיקליות בעוד שמחקרים עם טווח גילאים קטן יותר התקשו להראות אפקט כזה.

למיטב ידיעתי לא בוצע שום מחקר הבודק השפעה של מוצא אתני על תכונות מוסיקליות, אומנם מחקר זה נותן תמיכה ראשונית לכך שמוצא אתני אכן משחק תפקיד בהעדפותינו לתכונות מוסיקליות, ומחקרם של פרץ, גדרו ובונל  עשוי להסביר מדוע. החוקרים מצאו שמלודיות מוכרות, אשר נבדקים נחשפו אליהם בשלב מוקדם יותר של הניסוי, קיבלו דירוג העדפה גבוה יותר מאשר מלודיות לא מוכרות אשר לא נחשפו אליהם קודם לכן (Peretz, Gaudreau & Bonnel, 1998). ניתן להניח שחשיפה לתכונה מוסיקלית המאפיינת מוסיקה של קבוצה אתנית מסוימת, תושמע בבתים בעלי המוצא האתני הזה ובכך תגביר את העדפתו של הגודל בבית לאותן תכונות מוסיקליות. הסבר זה עשוי לעזור להבין מדוע התקבל קשר שלילי חזק בין מזרחים ובין העדפה לדיסטורשן, זאת כיוון שבמוסיקה מזרחית אין דיסטורשן ולכן הנבדק המזרחי לא התרגל לשמוע תכונה זו מילדות והעדפתו לתכונה זו לא התפתחה. מחקרים שונים (טורסקוב,  רגב) מורים על כך שאכן קיימים הבדלים מוסיקליים ברורים בין המוסיקה המזרחית והמוסיקה המערבית, לדוגמא: במוסיקה המזרחית עיקרון מרכזי הוא האלתור החופשי של הזמר, בעוד שבמוסיקה המערבית הזמר דבק יותר במלודיה הכתובה; במוסיקה המזרחית לאחר משפט ווקאלי תתלווה תגובה אינסטרומנטלית קצרה המחקה את צליליו האחרונים של המשפט בעוד שבמוסיקה מערבית הדבר אינו מתקיים; במוסיקה המזרחית, בנוסף לכלים המערביים כמו: גיטרה בס, גיטרה חשמלית, מערכת תופים וסינטיסייזר, משולבים גם כלים מזרחיים כגון עוד, קנון, דרבוקה ובוזוקי;אופן ההיגוי הגרוני של הזמרים המזרחים את העברית יחד עם "סלסול" של הברות שונה מאופן ההיגוי של זמרים לא מזרחים; במוסיקה המזרחית קיים שימוש ברבעי טונים להבדיל מהמוסיקה המערבית המשתמשת לכל הפחות בחצאי טונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

טורוסקוב, ר. מרכיבים מזרחיים במוסיקת פופ מערבית: תפיסתה המוסיקאלית של עפרה חזה.

MIN-AD: Israel Studies in Musicology Online, 4. 

 רגב, מ. מ"גמל גמלי" ועד "טיפקס". פנים- הקרן לקידום מקצועי, 5

 

תגיות:

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה