עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית אלימות נגד נשים - הבנייה של קשר שתיקה סביב תופעת האלימות כלפי הנשים (10384)


‏290.00 ₪

 35 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10384
 עבודה אקדמית אלימות נגד נשים - הבנייה של קשר שתיקה סביב תופעת האלימות כלפי הנשים

תוכן העניינים

1           מבוא - 1 -

2           הגדרת האלימות - 3 -

2.1              מהי אלימות - 3 -

2.2              סוגי אלימות - 7 -

2.3              מאפיינים נוספים של תופעת האלימות - 9 -

2.4              ההבניה החברתית של תופעת האלימות במשפחה - 10 -

3           רצח ואלימות במשפחה - 12 -

3.1              הגדרת רצח - 12 -

3.2              הסבר על התופעה - 13 -

3.3              שכיחות התופעה – נתונים סטטיסטיים - 14 -

3.4              מאפייני המשפחה - 15 -

3.5              מעגל האלימות החוזר - 17 -

3.6              התמודדות מערכת האכיפה עם התופעה - 18 -

4           הסבר התופעה ע"פ תיאוריות - 20 -

4.1              תיאוריית ההתקשרות – הסבר התיאוריה - 20 -

4.2              הסבר התופעה ע"פ תיאוריית ההתקשרות - 20 -

4.3              תיאוריית גיבוש זהות ו"יש קיומי" - 21 -

4.4              הסבר התיאוריה ע"פ התופעה - 21 -

5           ניתוח מאמר - 28 -

5.1              שם המאמר באנגלית - 28 -

5.2              שם המאמר בעברית - 28 -

5.3              שאלת המחקר או נושא המחקר - 28 -

5.4              שיטת המחקר וכלי המחקר - 28 -

5.5              דיון ומסקנות - 28 -

6           סיכום - 30 -

7           ביבליוגרפיה - 33 -

 

שתי סיבות מרכזיות יש להבניית קשר השתיקה סביב תופעת האלימות נגד נשים. האחת קשורה בנשים עצמן ובדינאמיקת היחסים שלהן עם התוקף, והשנייה, בסיבות חברתיות.

נשים מוכות מתוארות בספרות כבעלות מאפיינים רגשיים מיוחדים שלכאורה לא ברור עד כמה הם אישיותיים או נובעים מאלימות (גל).

כדי לשמור על תלותה בבעל, הבעל מבודד את אשתו לחלוטין ואף אינו מאפשר לה לעבוד מחוץ לבית, פן תפתח עצמאות כלכלית ותאיים על שליטתו המלאה. כרמלה בוחבוט עבדה כעוזרת לגננת, ובעלה ליווה אותה לגן ואסף אותה ממנו, ומנע ממנה כל קשרי חברות. דיכוי האישה מתבצע גם על ידי צמצום התקציב שהבעל משאיר לכלכלת המשפחה (בת אורן).

האישה המוכה נמצאת בחרדה מתמדת, בפחד לשלומה הפיזי ולגורל ילדיה. לאלה נלווים רגשי אכזבה, השפלה, בושה וחוסר אונים. במרבית המקרים היא תלויה בבעלה לפרנסתה ולפרנסת ילדיה. גורמים אלה מטים את הכף לצד העדר התנגדות ואוזלת יד. לא פעם הבעל מציג את התמיכה הכלכלית באשתו ובילדיו לא כמילוי מחויבות למשפחה, אלא כעשיית טובה שמזכה אותו בתגמול, כלומר צייתנות מוחלטת וכניעה. האישה מפנימה אפיונים של קורבן. היא מפתחת הערכה עצמית נמוכה, חשה בידוד ופחד, חוסר ביטחון עצמי, וחושבת שאין לה אל מי לפנות בבקשת סיוע. נשים רבות מאמינות, שאפילו המשטרה חדלת אונים בנושא. מה שבמיוחד שובר את כוח ההתנגדות של האישה ומונע ממנה להתלונן הוא, שברוב המקרים הבעל המורחק חוזר הביתה והיא חוזרת מהמקלט, ומעגל האלימות מקבל תפנית אכזרית וקשה יותר. כך נוצרת הדינאמיקה של יחסי קורבן תוקפן. אלימות הבעל מופעלת בכמה אופנים: פיזי, רגשי, פסיכולוגי, מיני וכלכלי. מטרתו להשיג שליטה על האישה, על ילדיה ועל כל דיירי הבית, ההופך למעין בית סוהר. צורך זה בשליטה נובע ברוב המקרים דווקא מחולשתו של הגבר, מרגש הנחיתות וחוסר ההערכה העצמית שלו. הוא מוצא אובייקט שעליו הוא יכול להשתלט, והשתלטות זו מזינה מחדש את כוחו.

ואולם, מרכז הכובד בדבר האחריות ליצירת קשר השתיקה סביב תופעת האלימות נגד נשים מוטל על החברה כפי שקבעה השופטת דורנר בפסק-דינה של כרמלה בוחבוט:

 

"אם כל חטאת אינה תגובת הייאוש של קרבן ההתעללות, אלא שתיקת החברה, החל באלה היודעים על מסכת ההתעללות ואינם מדווחים על כך, וכלה ברשויות שאינן מתערבות במידה הדרושה. הדרך הראויה למניעת תגובות ייאוש של הקורבן היא שינוי ביחס החברה לאלימות במשפחה. עם זאת, אין לפטור מעונש ממשי את מי שנטל חיי אדם. העונש חייב להיות על פי נסיבות המקרה הקונקרטי שבגדרו יש לתת משקל לאירועים שהובילו להתפרצות הספונטנית. בנסיבות העניין, עונש של שלוש שנות מאסר כפועל משקף את האיזון הראוי בין שיקולי העברה הראויים"[1].

 

גדולי היהדות האמינו שיש להגביל את האישה ולהעמידה במקומה, ועליה לשרת את בעלה ומשפחתה. הדעת , החוכמה והמרחב הציבורי הם נחלתם הבלעדית של הגברים. נשים צריכות להיות ממושמעות, כנועות, כשרות, ובמיוחד שתקניות. רבים מהם האמינו שיש לייסר בשוטים אישה שממרה את פי בעלה.

המנהיגים מצידם חושפים את יחסם כשהם דוחקים את הבעיה לשוליים, וממשיכים לעסוק בעניינים חשובים יותר בעיניהם, הנמצאים "ברומו של עולם" - כלכלה, מלחמות, פוליטיקה. נראה כי בחברה המנוהלת על ידי גברים אין דחיפות לבצע שינויים מן היסוד בנושא זה. אדרבא, יש נטייה לחזק את מבנה העל הקיים ולשמרו. נראה שהמנהיגים ממאנים להבין, שאי אפשר לדון בבעיות אלו ולהגיע לתוצאות מוצלחות מבלי להבריא תחילה את חוליי החברה. הנושאים קשורים אחד לשני. אבטלה ובעיות מחסור מחמירות את הבעיות במשפחה. רוב הגברים בחברה אינם אלימים, אך רובם גם לא פועלים בנחישות כדי לשנות את המצב הקיים. שתיקתם של הגברים הלא אלימים מחזקת את הנורמה של הכאת נשים.

השאלה הנשאלת הנה אם כן, האם החברה בישראל מתייחסת לתופעה כנורמה מקובלת או כסטייה ועבירה פלילית שיש להעניש עליה במלוא חומרת הדין? המסקנה העולה היא, כי בישראל רואים תופעה זו רעה חולה, כסטייה, אך במציאות היומיומית היא נחשבת לסטייה נורמטיבית. התגובה כלפי הבעלים המכים היא עדיין סלחנית, ובמידה מסוימת מאשימים את האישה בהתנהגותו הפלילית של הבעל. הדבר בא לידי ביטוי בהקצאת משאבים מגוחכת לטיפול בבעיה, בהתייחסות סלחנית של השוטרים כלפי בעלים מכים, בעונשים הקלים שהשופטים גוזרים על בעלים אלה, לא אחת.

בארץ אין משרד ייחודי לטיפול באלימות נגד נשים, כפי שקיים בארצות אחרות. הנושא נדחק לשוליים, וארגוני הנשים נאלצים למלא את החסר, להקים מוסדות שיאתרו את הבעיות ויטפלו בהן. רק מעט גברים נרתמים לפתרון הבעיה. בחברה הישראלית יש סלחנות כלפי האלים והתוקפן כלפי נשים, והתנהגותו נתפשת כ"סטייה נורמטיבית". יש לפעול כדי להגדיר מחדש את "הסטייה הנורמטיבית" הזו. כאשר יראו בה סטייה חברתית ממש - דהיינו, התנהגות שלילית הראויה לעונשים החמורים שהחוק קובע, ללא סלחנות - יחול שינוי.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


גל, נ'  "אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה?", תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד. 

 

הרמל, י' ונחשון-גליק, צ'  "תופעת האלימות במשפחה: מאפיינים ומענים טיפוליים בישראל", רפואה ומשפט, גיליון מס' 26, עמ' 115-106.

 

Goff man, E.  "Interaction Virtual Essays on Face to Face behavior", Garden City, New-York, Doubleday

 

Shefet D., Dascal H., Rubin O., Pessach N., Itzik D., Benita S., Amitai Z. “Domestic violence: a national simulation-cased educational program to improve physician’ knowledge, skills and detection rates”

תגיות:

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)