‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מגמות וחידושים בחקר השיח בהקשר בלשני גנרטיבי? 

תוכן עניינים

מבוא    

עקרונות התיאוריה        

עקרון הפרודוקטיביות    

כשירות מול ביצוע          

כללי טרסנספורמציה      

כללי הבחירה    

חקר השיח        

הבלשנות המבנית (הסטרוקטורליסטית)  

הבלשנות הפוסט-סטרוקטורליסטית: פרופ' נועם חומסקי   

תורת חומסקי וחקר השיח בעין ביקורתית

אימוץ חלק מרעיונותיו של חומסקי:          

זרמים צדדיים בחקר הלשון        

מסימני המפנה  

חקר השיח – בעיות של הגדרה   

ניתוח השיחה (Conversation Analysis)   

חקר השיח בעברית       

חקר השיח בחינוך העברי           

אופקים חדשים: חקר השיח הביקורתי      

כיצד נחשוף מסרים סמויים בטקסט         

יישומי חינוך בחקר השיח הביקורתי         

סיכום   

ביבליוגרפיה       

התאוריה הגנרטיבית הפכה להיות מוכרת ומשפיעה גם בתחומים לא בלשניים, וחלק מהעקרונות המוקדמים שלה לגבי ניתוח מבני של שפה מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות המוקדמת של מדעי המחשב, בשנות ה-50 וה-60.

הגרסה המוקדמת ביותר של התאוריה הדקדוקית של חומסקי נקראה התאוריה הגנרטיבית-טרנספורמטיבית (גנרטיבי - יוצר; טרנספורמטיבי - משתנה/מתגלגל). על פי הגרסה הזאת, משפטים בשפה נוצרים בשני שלבים: תחילה מופעלים "כללי גזירה" - כללים המכתיבים מבנה תחבירי בסיסי, המכונה גם "מבנה עומק", ואחר כך "טרנספורמציות" - כללים הקובעים את "מבנה השטח", צורתו הסופית של המשפט. כך, למשל, למשפטים פעילים וסבילים ("דני אכל את התפוח" לעומת: "התפוח נאכל על ידי דני") יש מבנה עומק זהה, אולם המשפט הסביל עובר טרנספורמציה שאינה חלה על המשפט הפעיל.

בתחילה בשנות ה-80 השתנתה התאוריה מכמה בחינות, עקב פיתוח ענף שלה המכונה תאוריית "חלישה וכבילה" (Government and Binding או בקיצור GB). שני שינויים מרכזיים בגרסה החדשה הם:

תאוריית X-bar: קביעת מבנה אחיד לכללי הגזירה. במקום רשימה שרירותית של כללים, הוצע עיקרון אחד שעומד בבסיס כל חוקי הגזירה. (אלדר, 2014)

ניסינו למסור כאן בתמצית 80 שנות היסטוריה של חקר השיח. הצבענו על מאבקים ועל התנגדות כמו גם על התקבלות, התפתחות והתרחבות. מצאנו, שהמאפיינים העיקריים של חקר השיח כמתודה מחקרית, כפי שהתפתחו במרוצת השנים, הם:

א. חקר השיח עוסק ביחידות הגדולות מהמשפט – ובכך הוא פורץ את הגבולות המסורתיים של הדקדוק שראה במשפט את הגבול העליון לעיסוק הבלשני "הלגיטימי".

ב. חקר השיח אמור לעסוק בטקסטים מכל הסוגים והסוגות, אם בע"פ ואם בכתב, ולא בטקסטים אמנותיים ו"קנוניים" בלבד.

 ג. בנבדל מהגישה של הבלשנות המסורתית, שראתה בצורות הלשון המופשטות ("הטהורות", כלשונה) את מושאי מחקרה, תוך ניסיון להשיב על השאלה, מה האפשרויות התאורטיות להופעתן של צורות לשון מסוימות, מתמקד חקר השיח בהתנהגות הלשונית בפועל ומנסה להשיב על השאלה: אלו מבנים לשוניים ותופעות לשוניות ניתן לגלות בנסיבות טבעיות של ההתנהגות הלשונית.

ד. חקר השיח מתייחס לא למבנים ולצורות בלבד אלא גם להיבטים הפרגמטיים של התקשורת, כלומר: לכוונה הטמונה ב"פעולת הדיבור" בנסיבות תקשורתיות מוגדרות. לשון אחר: הטקסט מקבל את משמעותו מאירועים או מנסיבות של הזמן והמקום.

ה. שיטות המחקר של חקר השיח משתנות לפי ההיבטים השונים של השיח המשמשים כמוקדי המחקר: כאשר הבחירה היא ביחידה לשונית מוגדרת אחת ובמתודה מחקרית מסוימת, מתקבלת תשובה אחת לשאלה – "שיח מהו?", ובחירה בהיבט אחר של הבדיקה תיתן תשובה אחרת. באופן זה, כל שיטת מחקר מוסיפה שכבה אחרת לתמונה הכללית של חקר השיח.

ו. אין לתמוה אפוא, שאנו מוצאים ניסיונות הגדרה שונים – בלא שתהיה הסכמה על ההגדרה - להוציא הגדרה אחת שאין עליה עוררין: חקר השיח עוסק ביחידות לשון הגדולות מהמשפט . אך כיון שהגדרה פשטנית זאת מדגישה את ההיבט הכמותי בלבד, נוספו עליה הגדרות אחרות כגון זו המדגישה את המטרה...

ז. כמו כן עלה מדיוננו, שאין לך כיום תחום דיסציפלינרי, ממדעי הרוח וממדעי החברה, שאינו נכלל ב"מנעד" ההתעניינות של חקר השיח במעט או בהרבה. הנושאים מקיפים את תחומי הלשון, התקשורת והחינוך הלשוני, הספרות, תורת הסגנון והרטוריקה, ואף כיווני מחקר בעלי היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים לא נפקד מקומם; ולא בשורה האחרונה יש להזכיר את העולם הטכנולוגי המשתלט על כל פינה בחיינו בקצב חסר תקדים והיוצר טקסטים מסוגים שונים הדורשים התייחסות שונה מהמוען ומהנמען כאחד (אלכסנדר, תשס"ד; שראל, תשס"ד). טקסטים ממוחשבים ומתוקשבים, ההיפרטקסט לסוגיו ולדגמיו, המולטימדיה הדוחקת את רגלי הטקסט הלינארי המודפס; הדואר האלקטרוני, הצ'טים והודעות ה-SMS המחליפות את הטקסטים של התכתובת המסורתית – כל אלה מצפים לפיתוח מתודות מחקר והעמדת מודלים חדשים מבוססי חקר השיח. וכמו שהעיר טינקר ש"אנו מתחילים להבין רק את אפס קצהו של העולם המתהווה לנגד עינינו" (Tinker, בתרגום חפשי), כך נוכל לומר, שאנו רק בראשיתו של תהליך, שבו חקר השיח עומד בפני אתגרים שלא ידע כמותם בעבר. כל זה מחייב שינוי מהפכני במיקוד תשומת הלב שלנו (.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עידן לנדו (2014). "דיאלוג על טיבו של הידע הלשוני", גלילאו 78, עמ' 30-38

אילן אלדר (2014). ממנדלסון עד מנדלי: בדרך לעברית החדשה, הוצאת כרמל, 2014