‏250.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי השפעת כלכלת האינטרנט על התמ"ג ועל הצריכה הפרטית בארץ ובחו"ל?

תוכן עניינים

מבוא  

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת כלכלת האינטרנט על התמ"ג ועל הצריכה הפרטית בארץ ובחו"ל?  

תוצר מקומי גולמי- תמ"ג 

כלכלת אינטרנט ותמ"ג 

כלכלת האינטרנט הישראלית במספרים: עוקפת את תחום הבינוי 

מסחר מקוון: הישראלים אוהבים לחפש באינטרנט, אבל לא לקנות. 

כבר לא עסק מקומי: האינטרנט מייצר משרות בעסקים הקטנים.. 

מקורות  

תוצר מקומי גולמי- תמ"ג- מדידת השווי הכולל‏ של השירותים, המוצרים והסחורות שהופקו באזור כלשהו (לרוב הכוונה היא למדינה) במהלך תקופה מסוימת (לרוב הכוונה לשנה), לפני הורדת הפחת. נתונים אלו מבוטאים במונחים של כסף. המונח שונה מתוצר לאומי גולמי (תל"ג) בכך שהוא מוציא מכלל החישובים העברות כספים בין מדינות, כך שהחישוב כולל למעשה את התוצר שנוצר בתוך מדינה מסוימת ולא את התוצר שנתקבל בה. התמ"ג משמש כאחד המדדים המרכזיים לשיעור המסוגלות הכלכלית של האזור הנתון. לפי הנתונים של קרן המטבע הבינ"ל, סך כל התמ"ג של כל המדינות בעולם עמד על 70.03 טריליוני דולרים , בעוד ש-10 המדינות החזקות ביותר בעולם ייצרו ממנו 62 אחוזים

מחקר שערכה חברת מקינזי במימון גוגל חושף לראשונה נתונים על תרומתו של האינטרנט לכלכלה הישראלית. לפי הדו"ח, הכניס האינטרנט לכלכלת ישראל 50 מיליארד שקלים. מדובר ב-6.5% מהתמ"ג באותה שנה. עם זאת, הדו"ח מראה כי המסחר המקוון בישראל עדיין אינו מפותח ביותר ומסתכם ב-4 מיליארד שקל.  בין השאר, הדו"ח מראה כמה כסף מוציאים הישראלים בצורה מקוונת,  כיצד משתמשים עסקים קטנים ובינוניים ברשת, איזו משמעות יש לאינטרנט בכל הנוגע לפרסום ובאיזה אופן משפיעה תעשיית טכנולוגיית המידע והתקשורת המקומית על כלכלת ישראל בכלל ועל כלכלת האינטרנט בפרט.

מקינזי הגדירו את כלכלת האינטרנט כמורכבת משני גורמים עיקריים. הראשון: שירותים ומוצרים הנרכשים ברשת, תחום המכונה מסחר מקוון, מסחר אלקטרוני או e-commerce, וכן הוצאות על תשתיות ואמצעי חיבור לרשת. הגורם השני מורכב מהפעילות העסקית של מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת שאפשר לייחס לרשת[1]. מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת חולק למספר מגזרים כדוגמת תוכנה, רכיבים אלקטרוניים או ציוד תקשורת, והערכת חלקו היחסי של כל מגזר בסיוע לכלכלת האינטרנט.

"מטרת המחקר היא לייצר בסיס נתונים משותף ומוסכם לדיון על כיצד נכון להמשיך ולקדם את כלכלת האינטרנט בישראל", אמר עמינצח. "אנו מקווים שהמחקר ייצור בסיס מוסכם לגבי נקודות החוזק והחולשה של כלכלת האינטרנט בישראל, ויאפשר לדעת מה נדרש כדי להמשיך לתמוך בצמיחה החשובה שלה"[2].

מנכ"ל גוגל, מאיר ברנד, טען כי "הרשת איננה 'הייטק', אלא מצרך יסוד כמו חשמל, טלפון ודואר - וחשיבות החיבור לרשת רק תלך ותגדל. עלינו ללמוד את ממצאי המחקר ולממש את ההזדמנות לקפיצת מדרגה נוספת של כלכלת האינטרנט הישראלי, דבר שעוד יחזק אותה כנכס לאומי".

לפי הדו"ח, ההמלצות העיקריות שיקדמו את צמיחת הרשת הישראלית הן:

1. הגברת שילוב מיעוטים, דוגמת חרדים או ערבים.

2. מתן תמריצים לעסקים קטנים להגדלת השימוש ברשת.

3. טיפול בחסמים שמעכבים את צמיחת המסחר המקוון, ובהם חינוך, שינויי רגולציה והשקעה בתשתיות.

4. ביצוע השקעות גדולות הרבה יותר בתשתיות, ובראשן הטמעת רשתות סיבים אופטיים עד לבית.

5. שימוש נרחב יותר של הממשלה ברשת, הנמצא כעת בפער משמעותי מן הסקטור הפרטי והעסקי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בקל ס' (2021). הבלחות- רעיונות פורצי דרך. הוצ' מטר

חנה שחר, חינוך לחיים ערכיים בתרבות טכנולוגית, הוצ' פרדס (2020)

Dreyfuss, Bnaya, Ori Heffetz, and Matthew Rabin. October, 2019. Expectations-Based Loss Aversion May Help Explain Seemingly Dominated Choices in Strategy-Proof Mechanisms.