‏290.00 ₪

תוכן עניינים

1.           מבוא. 4

1.1.         הבעיה.. 4

1.2.         מטרת נייר העבודה. 6

1.3.         הליך גיבוש ההצעה ומקורותיה. 6

1.4.         תודות    7

2.           הפתרונות לבעיית העומס - מחקר השוואתי 8

2.1.         ארצות הברית  8

2.2.         אנגליה וווילס  9

2.3.         גרמניה. 13

2.4.         צרפת  17

2.5.         בלגיה    18

2.6.         דנמרק     19

2.7.         איטליה  20

2.8.         סקוטלנד. 24

3.           עבירות מנהליות. 28

3.1.         מבוא  28

3.2.         הוראות חוק העבירות המנהליות. 28

3.3.         פרטי ההצעה                                                                                                                                                                                                                      30

3.4.         יתרונותיה של ההצעה. 48

3.5.         טענות אפשריות כנגד ההצעהוהתשובות להם.. 52

3.6.         הצעות לתיקוני חקיקה נוספים – שיכלול הסנקציות המנהליות. 58

4.           הסדרי טיעון והודיות. 59

4.1.         הסדר טיעון – הגדרה. 59

4.2.         ההצדקות העקרוניות לעריכת הסדרי טיעון 59

4.3.         הנחת המחקר – ההצעות שנבדקו 68

4.4.         הסדרי טיעון והודיות – הפרקטיקה הנוהגת. 69

4.5.         התקשורת בין התביעה להגנה. 69

4.6.         השלב בו מוצעים הסדרים.. 72

4.7.         היקף הפשרות בהסדרי טיעון 72

4.8.         הדברות בימי הקראות מרוכזים בתיקי תביעות. 75

4.9.         מעורבות שופטים בהסדרי טיעון 79

5.           סיכום. 89

העומס על מערך התביעה הפלילית פוגע באיכות מערכת האכיפה הפלילית. עקב העומס עובר זמן רב בין מועד ביצוע העבירה למועד הגשת כתב האישום. השיהוי בענישה פוגע באפקטיביות של הענישה, יוצר קשיים בזימון נאשמים ועדים, פוגע שלא לצורך בנאשמים ובפרט בזכותם להליך מהיר, ויוצר צורך בקיום הליכי ביניים רבים, המעכבים אף יותר את הטיפול בתיק ויוצרים עומס נוסף על מערכת המשפט.

מטרת נייר העבודה היא לבחון כיצד ניתן להקטין את עומס העבודה המוטל על רשויות התביעה מתוקף תפקידן, וזאת בלא לפגוע באפקטיביות של האכיפה או בזכויות הנאשמים, ותוך התבססות על כלים חקיקתיים קיימים, שניתן להפעילם במהירות יחסית. לאחר בחינת האמצעים המשפטיים הננקטים במדינות שונות כדי להבטיח הליכי ענישה מהירים יחסית, בוחן נייר העבודה שני אמצעים מרכזיים להפחתת העומס על מערכת המשפט הפלילית. האחד, הרחבת השימוש בחוק העבירות המינהליות, גם לעבירות פליליות מסוג mala per se. בתחום זה מוצע, כי שורה של עבירות, אשר פעמים רבות הרשעה בהן מסתיימת בעונש שאינו כולל מאסר בפועל, יטופלו כעבירות מינהליות של קנס שאינו קצוב. הליך זה דומה להליכים של קנס תביעתי הנפוצים במדינות שונות באירופה. השני, הרחבת השימוש בהסדרי טיעון תוך עריכת מאמצים להקדמת מועד ההתדיינות בין התביעה להגנה ומעורבות מבוקרת של שופטים בהתדיינות לקראת הסדרי טיעון. 

העומס על מערכת האכיפה הפלילית פוגע קשות ביעילות האכיפה ובזכויות הנאשמים. עקב העומס נגרמים עיכובים משמעותיים בטיפול בתיקים בתביעה ובבתי-המשפט, חשודים ונאשמים ממתינים זמן רב עד לסיום ההליכים נגדם, חלקם תוך שהם משוחררים בערובה ומיעוטם אף במעצר. העיכובים גוררים הליכי ביניים רבים היוצרים עומס נוסף על מערכות האכיפה. ובסוף הדרך, העונשים המוטלים על הנאשמים שהורשעו קלים נוכח הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה.

ריבוי ההסדרים הפליליים במדינה המודרנית, והגידול בעבריינות, חייב, בכל העולם, מציאת חלופות להליך הפלילי המלא והמסורבל. שתי שיטות התמודדות עיקריות עם בעיית העומס אומצו. האחת, אשר צמחה במשפט האנגלו-אמריקאי, נועדה לעודד נאשמים להודות בבית-המשפט, בתמורה להקלה מסוימת בעונשם. הקלה זו מושגת לעתים באמצעות הסדר טיעון, ופעמים אחרות בהוראות הדין המחייבות מתן הקלה לעבריין שהודה.

השניה, שמקורה במשפט הקונטיננטאלי, מאפשרת לתביעה לסגור תיקים עוד קודם להבאתם בפני בית-המשפט, בתמורה להסכמת הנאשם לתשלום סכום כסף מסוים. ברוב המקרים הסכום משולם כקנס, אולם לעתים הסכום המוצע משולם ככופר, פיצוי או תרומה של החשוד, הניתנת בתמורה לסגירת התיק כנגדו.

כיום, אומצו הסדרים משיטת המשפט האנגלו-אמריקאית גם בקונטיננט, ולהיפך. כך למשל בסקוטלנד, במקביל לנוהג של הסדרי טיעון, רשאי פרקליט מחוז, בעבירות פליליות קלות, להטיל קנס מנהלי במקום לפתוח בהליכים. לעומת זאת באיטליה, ובמידת מה גם בצרפת וגרמניה, מתקיימים הסדרים הדומים להסדרי טיעון וניתנות הקלות לנאשמים בתמורה להודאה.

בארץ, התפתחה לאורך השנים הפרקטיקה של עריכת הסדרי טיעון. כלים קונטיננטאליים מן הסוג של קנס במקום תביעה, לא הביאו לשינוי משמעותי בכמות התיקים הפליליים (למעט בעבירות תעבורה). ההסדר בחוק העבירות המנהליות המאפשר הטלת קנס שגובהו יקבע לפי נסיבות העבירות, לא יושם כלל.

בעבודה זו הוצע לאמץ את ההליך הנוהג כיום ברבות ממדינות אירופה, ולהעביר עבירות רבות מחוק העונשין להליך מנהלי. בדרך זו ניתן יהיה להפחית את העומס הרב על מערכת התביעה ובתי-המשפט, להגביר את האכיפה ולהעמיקה. ההסדר המוצע הינו להסמיך את פרקליטי המחוזות, או גורם אחר בתביעה, להטיל קנסות מנהליים במקרים המתאימים, ולקצוב את גובה הקנסות. הוראות חוק העבירות המנהליות העוסקות בקנסות שאינם קצובים, מאפשרות אימוץ הליך זה בלא תיקונים בחקיקה ראשית.

כמו כן הוצע לאמץ הסדרים שיעודדו עבריינים להודות באשמה בשלבים מוקדמים ככל האפשר של ההליכים, כמו גם דרכים להבטיח תקשורת בין ההגנה לתביעה, ולעודד הסכמות פרוצדוראליות בין הצדדים. כן, מוצע לבחון הסדרת מעורבות השופטים בהתדיינויות על הסדרי טיעון.

ההצעות בעבודה זו הן רק שלב ראשון. בעתיד, יש מקום לשקול גם דרכים לייעול מערכת הענישה. מעבר לצורך לקבוע כללים להתוויית שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין, הצעות שהוגשו על ידי וועדת גולדברג, וטרם אומצו, יש לבחון את אימוץ השיטה הנוהגת בגרמניה של ענישה נרחבת באמצעות קנסות גבוהים במקום עונשי מאסר. נוכח גבולות הקיבולת של בתי הסוהר, יש מקום לבחון דרכים לענישה אלטרנטיבית מעין זו. עונש של קנס הינו עונש יעיל יוצר מבחינת הרווחה החברתית, ואם הקנס המוטל הינו גבוה מספיק ומותאם ליכולתו הכלכלית של העבריין, ניתן להשיג באמצעותו את אותו אפקט הרתעתי כמו עונש מאסר. עונש של קנס יכול להתאים כמעט לכל המקרים בהם אין צורך מניעתי בהרחקת העבריין מהחברה.

כמו כן יש לבחון דרכים להקלת העומס על מערך החקירות. רעיונות ראשונים להטיל חלק מפעולות החקירה על שוטרי הסיום המגיעים לאירוע נבדקים כיום במח"ק. עם זאת יש מקום לבחון דרכים שיאפשרו לחוקרים להטיל סנקציה מוסכמת תוך סגירת התיק במקרים מסוימים, כדי לחסוך גם במשאבי החקירה בתיקים הקלים.

צמצום עומס העבודה בתיקים הקלים, יאפשר זמן מספק לטיפול יעיל יותר בתיקים החמורים יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).

ק' מן, משך הטיפול בתיקים פליליים בבתי-המשפט בתל אביב-יפו , 2

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ב' (מהדורה שנייה,)

Philips, On Evidence, 13th Edition, on page 77.

State v. Wallace, 524 N.E.2d 466, Ohio