‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מאזן הדין באיחוד האירופי בין חופש העיסוק וחופש החוזים לבין ההגנות על צרכני המזון (בדגש על סימון רכיבים אלרגניים במזון) שהנם צד בעל נחיתות בעסקה? 

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

המתח בין חופש העיסוק ולחופש החוזים

חופש החוזים ותחרות חופשית כנפרד מחופש העיסוק:

פגיעה בחופש העיסוק למען התחרות החופשית – פתרון אפשרי:

סימון אלרגניים בדין האיחוד האירופי – איזון בין חופש העיסוק לדיני צרכנות

משפט משווה : אנגליה

זכויות צרכנים

צווים לסימון מוצרי מזון ארוז מראש שפורסמו ע"י האיחוד האירופי

סימון מוצרי מזון: מדיניות האיחוד האירופי בדגש על סימון אלרגנים והשפעה על ישראל

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

Science and Technology Information Statement Food Allergy

נספח : דין האיחוד האירופי לגבי מזון אלרגני

בתקופה האחרונה התרחש אירוע טרגי כאשר צעירה נפטרה כתוצאה מאכילת מזון שהכיל נוטלה עם אגוזים וזאת בעקבות אלרגיה חמורה לאגוזים. סימון של אלרגן זה אכן הופיע על המוצר אך לא על המזון שהוגש לאותה צעירה.

בשנים האחרונות מסתמנת מגמה - הנובעת ממודעות גוברת לסכנות הטמונות במזון כמו גם לצורך בשינויים באורחות החיים כגון שמירת משקל, צריכת מזון בריא וכו' - של עלייה בדרישת צרכנים למסירת מידע הנוגע למרכיבי מוצרי המזון הנצרכים ולסימון ערכיהם התזונתיים, לשימוש בטוח ובריא בהם ואף לאינפורמציה רלבנטית הנוגעת לזהות היצרן.

אלרגיות הן תופעה הולכת ומתרחבת בעולם המודרני כתוצאה משינויים ועיבודים בתהליכים שונים של הטכנולוגיה המתפתחת ולכן סימון מזון שעלול לפגוע בבריאות הציבור הוא חיוני וחשוב ולעיתים שאלה של חיים ומוות.

העיסוק המרכזי בעבודה יהיה בדין הישראלי בקשר לכך ובהשוואה לדין האיחוד האירופי.

הגנת הצרכן בישראל מתבססת על חקיקה ורק מיעוטה נובע מתוך הפסיקה. בעולם הצרכנות החקיקה נחשבת קוגנטית, מתוקף ישנו פער בחופש חוזים אמיתי, לכן על המחוקק לנהל את הוראות החוק המחייבות בצורה שווה. לצרכן הפרטי יש היעדר במשאבים כלכליים ומשפטיים ולכן יתקשה בניהול מו"מ מתוך עמדה המדגישה שוויוניות.

תחום החקיקה להגנת הצרכן בישראל כוללת ומקיפה אך במה שקשור בהגנת הצרכן (בו נהוג המונח "צרכן"), אין שימוש במושג זה לעומת חוקים אחרים בהם נעשה שימוש במושג "לקוח או קונה". המשמעות השונה בין המושגים הינה משמעותית וברורה. "צרכן" נחשב למי שרוכש מוצרים למטרות פרטיות, וכמו כן "לקוח" נחשב לכל קונה אקראי, מכך שהגדרה זו יותר רחבה. המחוקק בחר בניסוח זה כדי ליצור הגנה רחבה יותר לכלל הלקוחות בשוק ולו דווקא לצרכנים בלבד. לפי החקיקה הישראלית המטרה טמונה בהגנה על הצרכן וכן אינה משתמשת במושג זה, יש לבחון את אופיו הצרכני של החוק מתוכנו, מטרתו ותכליתו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary 

תח 6