‏290.00 ₪

תוכן העניינים:

מבוא..........................................................................    3   

רקע תיאורטי...............................................................    4

פרק 1 – חברת נייקי רקע וסביבת עבודה ........................   7-10

פרק 2 – חברת נייקי מבנה............................................  11-12

פרק 3 -ניהול משברים.......................................................... 14-15

פרק 4 – המענה למשבר................................................. 16-17

סיכום........................................................................   19-18 

ביבליוגרפיה...................................................................  20      

בעבודה  זו אנתח את משבר חברת נייקי בראשית שנות התשעים בה הואשמה החברה בניצול של ילידים לעבודה בתנאים קשים עם משכורות רעב (דולר ליום) .

במהלך העבודה אסקור את החברה מבראשית ימייה ועד לתקופת המשבר , אפרט על מבנה החברה,אסטרטגיית הניהול והשיווק של החברה והאופן בו נוהל המשבר ע"י הנהלת החברה.

בחרתי להתמקד במאפיינים הגלובאליים של שוק הייצור ונושא האחריות החברתית של תאגידים .

במהלך העבודה עלה משבר נוסף שפקד את חברת נייקי מול חברת REEBOK שפספסה את 'השוק העולה' של הנעליים האירוביות והתמקדה במאמציה בקו ייצור לא מוצלח של נעלי יומיום. מכיוון שכך, REEBOK תפסה את העמדה המובילה לנעלי ספורט כאשר התחילה למכור מספר גדול של נעליים אירוביות אופנתיות לנשים ולגברים.

להבנתי משבר זה הינו משבר העוסק בתחום השיווק ולכן בחרתי להתמקד במשבר הראשון.

במסגרת תכנית על מאבקי עובדים באינדונזיה של רשת השידור האמריקאית CBSהתכנית, שהתבססה בחלקה על דוחות שנערכו על ידי פעילים בארגוני זכויות אדם ועובדים, חשפה את העובדה כי בעלי מפעלים באינדונזיה עמם עבדה נייקי בהם הועסקו למעלה מ- 25 אלף עובדים, הפעילו לחץ על הממשלה האינדונזית לפטור אותם מחובת תשלום שכר המינימום.

כמה שנים מאוחר יותר, ביוני 1996, פרסם המגזין לייף כתבה על העסקת ילדים בפקיסטאן, במסגרתה נראתה תמונת ילד בן 12 תופר כדורגל של נייקי. זאת ועוד, בנובמבר 1997 דוח ביקורת, שנערך על ידי חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג עבור נייקי, הגיע לידיו של ארגון אנטי-תאגידי, אשר הפיץ את תוכנו למערכות העיתונים המובילים בארצות הברית. הביקורת, שנערכה אצל קבלן משנה קוריאני שייצר במפעל בוייטנאם בו הועסקו 9,000 עובדים ויוצרו 400 אלף זוגות נעליים של נייקי בחודש, העלתה כי במפעל בעיות בריאות ובטיחות חמורות. בפרט, נמצאו ריכוזים גבוהים (בין 6-177 פעמים מעל התקן המקובל) של טולן - חומר כימי שעלול לגרום לבעיות קשות ביותר בעור, בעיניים, בכליות, בכבד ובמערכת העצבים, ונמצא שימוש בחומרים נוספים שגרמו למחלות עור ולב בקרב עובדי המפעל. זאת מבלי שלעובדים סופקו אמצעי הגנה מפני חומרים מסוכנים. כמו כן, תנאי ושעות העבודה שהונהגו במפעל היוו הפרה בוטה של קוד ההתנהגות עליו הצהירה נייקי עוד בתחילת שנות ה- 90.

בעקבות אירועים אלה ודומים להם הפכה נייקי ליעד התקפה מרכזי בקרב מתנגדי הגלובליזציה הכלכלית והתנועה נגד סדנאות היזע : מאז תחילת שנות ה- 90 נכתבו מעל 1,500 מאמרים וטורי דעות בנושא וכמעט כל ארגוני התקשורת האמריקאיים הבולטים הקדישו לכך זמן מסך; קבוצות של צרכנים, איגודי עובדים וארגוני זכויות אדם קראו הן לציבור הרחב והן לשוק המוסדי להחרים את מוצרי החברה; וארגונים המכנים עצמם "אנטי-נייקי" מיסדו יום פעולה בינלאומי במסגרתו נערכות מדי שנה הפגנות ופעולות מחאה מול חנויות הדגל של החברה. כמו כן, בדומה לקמפיינים אנטי-תאגידיים אחרים, גם קמפיין ההבכה הציבורית 

של נייקי כלל אסטרטגיה של שיבוש והשחתת לוגו החברה, אסטרטגיה שבבסיסה מונחת ההכרה כי בעולם התאגידי מותגים הם הנכס המשמעותי ביותר (קליין, שם).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברקאי, תמר. . "אחריות חברתית של עסקים", תיאוריה וביקורת 

קליין, נעמ. בלי לוגו. תל -אביב: בבל.

שמיר, רונן . "שוק פרטי ולחץ ציבורי: על עיצוב מושג האחריות החברתית של תאגידים

1. DeWinter, Rebecca. . "The Anti Sweatshop Movement: Constructing

Corporate Moral Agency in the Global Apparel Industry". Ethics and

International Affairs 15 (2): 99-115