‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

איך השפה מאפשרת להעביר את החוויה של האלביתי? איך הטקסט מחזיק את הפרובלמאטיקה בתוך השפה?

תוכן

מבוא.

שאלת המחקר

השאלה הלשונית סביבה נעשתה העבודה:

הגדרת האלביתי 

היסטוריה.

זיגמונד פרויד. 

A Homeless Concept Shapes of the Uncanny in Twentieth-Century Theory and Culture 

נושא החוסר בית (הומלס) המתוארת ב'אלביתי' בתוך ההוויה התרבותית של המאה עשרים

הקדמה לאלביתי

התנועה מהפסיכואנליזה אל השפה וחזרה לפסיכואנליזה

דיון ביקורתי אודות השיח

במרכז הדיון- חקר שפה וגם התשובות של הטקסט צריכות להיות בקשר לשפה הוגים אחרים

הוגים אחרים.

דה סוסיר.

פוקו. 

דרידה.

ויטגנשטיין.

בארת.

הומי באבא..

יאקובסון.

ז'אק לאקאן.

דיון מעמיק בין ההוגים השונים.

ביבליוגרפיה    

עבודה אקדמית זו עוסקת באל ביתי של זיגמונד פרויד. הוא מתווה את המסגרת הרעיונית אשר בבסיסה עומד נושא ההווה עניין החסרי בית (הומלסים). הניתוח של התפתחות תורתו של פרויד אשר דן על מושג ה'אלביתי', אשר אל אף שפרויד הקשה מאוד לנתח אותו לעומק בשל מנהגו לקפוץ מנושא לנושא ללא אבחנה, חושף פרדוקס מובנה: באופן רעיוני, הבעייתיות של 'אלביתי' הינה בשוני של פעולות ההמשגה ודרכי היווצרות התיאוריה.

אולם, למרות השוני בתרומות למחקר המילה הנ"ל, בעיקר בגלל העמימות והפתיחות המבנית, הרעיון נראה מתאים במיוחד למאמר הנ"ל אשר בא לחקור נטיות מחשבה מסוימות המובנות במאה 20 ובאומנות באותם שנים.

הגיליון שבו פורסמה הכתבה הנ"ל מוקדש כולו לנושא הבלתי מוחשי , הגיליון בא לחקור את המושג ה'אלביתי' וצורותיה בתיאוריה ובתרבות.

שאלת המחקר של המאמר הנ"ל הינה: מה הוא המושג, איך הוא הומצא, ואיך הוא נחקק כל כך בתודעתנו.

במחקר ניסינו לתת תשובה חלקית לשאלת המחקר הנ"ל ע"י התמקדות במושג Das Unheimliche הפרוידיאני. בדרך זו, נוכל לתת במאמר מספר רשמים הנוגעים למערכת היחסים בין התוכן הספציפי של הרעיון וכן, מצד שני במושג הפונקציונאלי של דרך כתיבתו של פרויד (המעבר מנושא לנושא ללא אבחנה בדרך מבלבלת למדי). נתמקד בהיסטוריה של התפתות המושג, במקרה שפרוש המילה היא 'אלביתי' נתמודד עם המצב הפרדוקסאלי. למרות ההיסטוריה של ההמשגה יכולה בבהירות להתחקות למשמעות וזאת בשל שהפרוש של המילה הינו צעיר למדי.

במקרה של המושג המוזר, אנחנו מתמודדים עם מצב פרדוקסאלי. למרות שההיסטוריה של ההמשגה שלה ניתן לייחס באופן ברור כי זה הוא מושג צעיר יחסית, המופלאה הגיע בהדרגה לסמל את הבעיה מאוד או אפילו בלתי אפשרי של מושגים מוגדרים ככזה.

במהלך שנת 1901, פרויד פרסם את מאמרו האלביתי, Das Unheimliche. במאמרו, מתאר פרויד 2 תורות אשר מהוות יחד מעין שתי וערב. 2 התורות הללו מתארות יחדיו מהי הביוגרפיה של נפש האדם במודרניזציה, ואת חוסר הצלחת האדם להימלט מהאיום והנורא. במאמרו, פרויד מתחקה אחר תחושה אשר השפה הגרמנית מתארת אותה כה טוב- כולה במילהUnheimliche . פרויד טוען שאדם שאינו מבין את השפה הגרמנית לעולם לא יוכל להבין את משמעותה האמיתית של Unheimliche. פרויד מנסה להנחיל פה את תחושת הזרות והחוסר אינטימיות אשר חש האדם בתוך עצמו.

ארנסט , ינטש, פסיכיאטר ונוירולוג נודע חקר בעבודתו את עבודתו של פרויד על Unheimliche. בעבודתו, טען ינטש כי התחושה שפרויד מנסה לתאר הינה תחושת מוכרת למדי ומתאר זאת כ"מפגש עם דימויים או יצורי כלאיים שממזגים בין החי לדומם, בין אנושי לחייתי..". ינטש מציין כי הופמן, מגדולי הרומנטיקה הגרמנית המאוחרת התייחס לתחושה זו גם.

ינטש מציין במאמרו שדוגמה בולטת לכך ניתן למצוא אצל אחד מגדולי הרומנטיקה הגרמנית המאוחרת, את"א הופמן[1] . ניתן להבין שינטש התכוון לסיפור שהופמן מתאר הנקרא "איש החול" המתארת בובה בשם אולימפיה, אשר גיבור הסיפור, נתנאל, מתאהב בה עד כלות חושים נואשות כמתודה אנטי חברתית מודרנית. מודרני. דבר השונה בין זיגמונד פרויד לינטש הינה שפרויד עוסק בעבדותו בתורה בפיס ואנליסטית ואילו ינטש מציע אף בעבודתו את תורת הפסיכואנליזה אשר כה שונה מתורתו של ינטש, אפוא.

לפי גדולי ההוגים אשר עוסקים בכתבי פרויד, צורת הכתיבה של פרויד הינה אנושית, עדינה ובעלת רגישות. אך, צורת הכתיבה יכולה להיות גם סוערת, מלאת טלטלות אשר מזעזעות את הקורא האומלל.

במאמרו של פרויד Das Unheimliche, 'אליביתי', ניתן לשים לב לדגשים של הלשון הכה מוכרות של פרויד, כאשר במאמרו הנ"ל הוא מנסה להתחקות אחר חוויה כלשהיא אז כל המבנה הלשוני שבה בחר לכתוב את החוויה במידה כלשהי תורם לעיצוב תחושת הקורא בעת שהוא קורא את אותה חוויה, חוויה שאילולא פרויד היה כותב זאת בלשון מדעית מחקרית חוויה זו לא הייתה מועברת כהלכה.

בנוסף, ניתן לשים לב לכך שבכתביו, פרויד מנסה להתחקות ללא הרף על מהו אותו אליביתי המדובר, הוא עובד בלי הרף מתזה אחת לשנייה, מתורה אחת לאחרת, דבר אשר גם תורם לתחושת המאוים, המפחיד שהוא מנסה להשריש בנפש הקוראים.

בהמשך, כאשר פרויד מספר על תחושת הדז'ה וו אותה חש בברור בעת טיול בעיר ציורית באיטליה, הדבר בא כאנקדוטה מדהימה לתאר את צורת כתיבתו של פרויד, אשר משתמש בפיסות מחייו האישים, מזיכרונות ומטראומות ילדותו ע"מ לעצב את מחקריו. אותה תחושת דז'ה וו המתוארת באותו מקרה הינה ביטוי ראשוני למחקרו של פרויד בעניין ה- Unheimliche וזאת ביחס לחוויות שלא ניתן להסביר בצורה מדעית (טלפתיה, דז'ה וו)

Unheimliche, נותנת לנו את הדוגמא הטובה ביותר לכך שבמחקריו פרויד לקח רעיונות רבים מהרומנטיקה הגרמנית המאוחרת בכלל והופמן בפרט. אותה תקופה, לדעת פרויד, הציגה כה היטב את משמעות האימה מהלא ברור, אנושי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אטינגר, ברכה ל'. "מעבר לחרדת 'המאוים': מאוים הייראה, מאוים

החמלה וחיבוריות–גבול מטרקסיאלית", פרוטוקולים, בצלאל )גיליון מקוון:

החושני באמנות .

בנימיני, יצחק. "מועקת הגבר: על אימת הביתיות הנשית ב'האלביתי'

לזיגמונד פרויד", פרוטוקולים, בצלאל )בהכנה .

קריסטבה, ז'וליה. זרים לעצמנו, תרגום: הילה קרס, תל אביב: רסלינג