עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית השפעת המעבר לתקינה בינ"ל IFRS סמינריון על הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן בישראל (עבודה אקדמית מס. 906)

‏290.00 ₪

מספר עמודים: 37. 

עבודה אקדמית השפעת המעבר לתקינה בינ"ל IFRS סמינריון על הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן בישראל

שאלת המחקר: 

כיצד באים לידי ביטוי דוחות הכספיים של חברות נדל"ן?

מטרות העבודה וחשיבותה

תקני דיווח כספי בינ"ל (IFRS) הינם תקינה חשבונאית בינ"ל. המוסד  הישראלי לתקינה בחשבונאות, בחר לאמץ תקינה זו וקבע חובת דיווח אשר חלה על כל החברות הציבוריות במדינה. אך המעבר עצמו אושר, והיה נתון לבחירת החברות. נוכח הדרישה של תקני דיווח כספי בינ"ל למדיניות חשבונאית אחידה עם החברות המוחזקות, גם חברות בנות וחברות כלולות של חברות אשר נדרשות לערוך את דוחותיהן לפי תקנים אלה, כעת יידרשו לעשות כן. בעבר, כללי החשבונאות במדינת ישראל דרשו אחידות מדיניות חשבונאית בקבוצת החברה, אך הייתה האופציה לסטות מדרישה זו בתנאים מסוימים.

מטרות עבודה זו הינן, ראשית, לבחון את השפעת המעבר לתקינה בינ"ל על הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן נבחרות במדינת ישראל. שנית, לבחון האם המעבר אכן היה קריטי מבחינת ניהול הדוחות וההשפעה על הניהול הכללי של החברות. שלישית, לבחון האם השלכות המעבר לדיווח על פי התקינה הבינלאומית מטיבות עם המשתמשים בדוחות הכספיים כתוצאה מרלוונטיות המידע או שמא החסרונות של המעבר (קיטון ביכולת ההשוואתיות והמהימנות המידע) הם מהותיים יותר.
יהיה ניסיון לבחון האם המעבר ל- IFRS, גורם לצמצום פערי המידע בדוחות הכספיים וכתוצאה מכך לשיפור יכולות המשקיעים.

שאלת מחקר נוספת

מהי השפעת המעבר לתקינה בינ"ל IFRS על הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן נבחרות בישראל?

 

היבטים אמפיריים

מדגם            

נבחר מדגם של 12 חברות נדל"ן. האוכלוסייה הנבדקת הנה אוכלוסיית החברות הציבוריות כיוון שעל פי הוראות החוק רק חברות ציבוריות נדרשות לדווח החל מינואר 2008 (תקן חשבונאות 29 "אימוץ כללי דיווח כספי בינלאומיים) בהתאם לתקני הביקורת הבינלאומיים. נדגמו חברות ממגזרים שונים בנדל"ן ומתחומים שונים שבהן עשויות להיות השפעות מהותיות של אימוץ תקני ה- IFRS, במטרה להוכיח שטענת המחקר איננה נוגעת רק לתחומים ספציפיים אלא לכלל האוכלוסייה הנבדקת ובכדי שתוצאות המחקר לא יהיו מוטות.

משתנה בלתי תלוי: המעבר לתקינה בינ"ל (IFRS)

משתנה תלוי: הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן במדינת ישראל

מתודולוגיה: אנקוט בשיטת המחקר הכמותני, אשתמש ברגרסיה מרובה.

 

המעבר ליישום התקינה הבינלאומית מציב אומנם קשיים לא מעטים בפני החברות בישראל, אך הוא צפוי לשפר באופן ניכר את סטנדרט האיכות של הדיווח הכספי בישראל.
אין עוררין כי בכוחה של תקינה חשבונאית זו לשפר את הרלבנטיות והשקיפות של הדוחות הכספיים בישראל.

שוק ההון ירוויח רבות מהמעבר לדיווח על פי ה- IFRS, כדברי מרצנו רו"ח דוד גולדברג (ביטאון "רואה חשבון" גיליון 5 , עמ' 30) "שינוי כן מתחולל, בתחום המידע שמספקים הדוחות הכספיים, אם בעבר היו המשתמשים צריכים לשכור מומחים שיבדקו את הדוחות, הרי שתחת ה - IFRS הערכות המומחים יהיו מובנות בתוך הדוחות. הדבר מצמצם את פער המידע בין החברה ומנהליה לבין השוק. כך יכול שוק ההון להגיב במהירות רבה יותר לפעולות עליהן מדווחת החברה".
כל המידע שהיה נחלתם של בעלי שליטה ושל בנקאים, שנחשפו למידע הפיננסי שמעבר לדוחות הכספיים, מידע בעל משמעות שקוראי הדוחות לא קיבלו, יהיה כעת גם נחלתו של הציבור.
כאשר המידע מלכתחילה יהיה שקוף יותר, כך גם המניפולציות יכולות להתגלות בצורה טובה יותר.
אין להתעלם מכך שכתוצאה התקינה החדשה קיים קושי רב יותר בניתוח הדוחות הכספיים, כעת יש צורך לקרוא ולנתח יותר לעומק את הדוחות. כגון כן כתוצאה מהתקינה קיים קושי רב יותר להשוות בין ביצועי החברה לבין הממוצע הענפי. תיווצר גם  פרובלמה של השוואתיות וזה בעקיפין מביא למראה עכורה במקצת. אף על פי כל אלה אין ספק כי למשקיע יהיו חיים יותר קשים אבל יותר טובים, בסופו של דבר הוא מקבל יותר אינפורמציה.
צמצום פערי המידע אינו משפיע רק על המשקיעים הישראלים, עצם המעבר לשפה הבינלאומית הוא מתן אפשרות לגורמים בעולם, לקרוא גם דוחות כספיים של חברות הנסחרות בישראל ולהבינם.

לדברי רו"ח זילברשטיין (ביטאון "רואה חשבון" גיליון 5 אוקטובר 2007, עמ' 11) "אתה לא יכול להשיג שתי מטרות : שהדוחות יהיו פשוטים ויהיה קל להשוות מצד אחד ושמצד שני יהיה בהם את כל המידע הרלוונטי.אם צריך לבחור בין דוחות שיהיה מאוד קל להשוות ושיהיו דלים במידע לבין דוחות שיהיו עשירים במידע אבל ידרשו ממך הרבה יותר הבנה, אני מעדיף את האפשרות השנייה".

לסיכום ניתן לראות לפי ניתוח הנתונים ובהתאם לדעה הרווחת בשוק שהמעבר לדיווח על פי התקינה הבינלאומית הוא צעד חיובי שיתרום לצמצום פערי המידע בין החברות למשתמשים בדוחות וכמו כן הדבר יתרום למשיכת משקיעים זרים שיוכלו לנתח את הדוחות כיוון שתהיה אחידות בצורת הדיווח.אמנם למעבר ישנן גם השפעות שליליות וגם האימוץ והתחלת היישום יהיה תהליך קשה ורצוף מכשולים, אך נראה כי היתרונות של המעבר עולות על החסרונות.

זהו מעבר מדיווח כספי ישראלי, שחלקו מיושן וחסר, לדיווח כספי בינלאומי, מלוטש ומקיף.לאחר תהליך ההסתגלות שכמובן יהיה כרוך בקשיים, החברות, המשקיעים ובכלל שוק ההון ייהנה מהמעבר לדיווח על פי ה- IFRS.

המסקנה הנה שיתרונות המעבר גוברים על החסרונות, פערי המידע מצטמצמים, בידי המשתמשים כלים רבים וטובים יותר לניתוח הדוחות ועל כן השלכות המעבר עבור המשתמשים בדוחות הן חיוביות.

 

המעבר לתקינה בינלאומית (IFRS) הביא עמו שינויים רבים, כאשר אחד מהמשמעותיים ביותר הוא האופציה למדוד נדל"ן להשקעה בדוחות הכספיים על פי שוויו ההוגן, בכל תאריך מאזן נתון. זאת לעומת המדידה אשר הייתה נהוגה במדינת ישראל לפני המעבר, שהתבססה על העלות ההיסטורית.

רוב החברות הציבוריות בענף הנדל"ן במדינת ישראל, בחרו ליישם את מודל השווי ההוגן, ועקב כך, דוחותיהן הכספיים השתנה באופן משמעותי.

בתפיסה שבבסיס החשבונאות מתקיים מתח תמידי בין השאיפה להציג מידע רלבנטי (שווי הוגן) לבין השאיפה להציג מידע מהימן ואובייקטיבי (עלות היסטורית). בהקשר זה, בחרה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) לוותר במידה מסוימת על רמת המהימנות, כדי לתרום באופן משמעותי לרלבנטיות של הדוחות הכספיים. מצד אחד, בתחילת דרכה של התקינה הבינלאומית בחשבונאות נטען שהמעבר מדוחות כספיים מבוססי עלות לדוחות מבוססי שווי הוגן, יסייע לקוראי הדוחות הכספיים ויעלה את רמת הרלוונטיות של הדוחות עבורם. אולם חלק מהמתנגדים לגישת ה- IASB  של העדפת חשבונאות, המבוססת על שווי הוגן, תולים את פרוץ משבר הסאב-פריים בארה"ב ובשאר העולם החל דווקא במהלך זה. המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות החליט על מעבר של חברות ציבוריות לתקינה בינלאומית החל משנת 2008, אך נתן אפשרות לבצע אימוץ מוקדם של השיטה. חברות רבות ובכללן חברות נדל"ן החליטו מיוזמתן לאמץ את ה-IFRS  מוקדם יותר. אימוץ מוקדם של התקינה הבינלאומית יכול להתפרש באחד משני האופנים. מכיוון שניתן היה לאמץ את התקינה הבינלאומית מוקדם יותר באופן וולונטרי, נמצא כי חברות אשר אימצו בשלב מוקדם את תקני ה- IFRS נתפסות כשקופות יותר בעיני המשקיע. הדבר בא לידי ביטוי במרווחי מחירי הקניה והמכירה של מניות חברות אלו, אשר הצטמצמו לעומת חברות אשר לא ביצעו אימוץ מוקדם. מנגד יש הטוענים כי ההחלטה האם לאמץ את התקינה הבינלאומית טרם זמנה, אם לאו, הייתה ממניעים של מראית-עין בלבד. קרי, חברות אשר אימצו מוקדם של התקינה הבינלאומית, עשו זאת מאחר והמעבר ל-  IFRS שיפר את הנראות של דוחותיהן הכספיים. לאחר שהיו שטענו כי חשבונאות המבוססת על שווי הוגן ייתכן ותרמה ליצירתו של אחד המשברים הגדולים ביותר שידע השוק הפיננסי, יש צורך לבדוק האם יש ממש בטענה ליתרונותיה של שיטת חשבונאות השווי הוגן.

לאור כך נשאלת השאלה, האם אימוץ התקינה הבינלאומית הוסיף ערך לקוראי הדוחות הכספיים?

קיימים כמה מחקרים המבחינים בין הטמעה וולונטרית של תקני הIFRS-  לבין הטמעה רגולטורית (לפי חוק) והשפעתם על תפיסת איכות השקיפות מצד המשקיעים ו/או רמת הרלוונטיות של הדוחות. אחד המחקרים מצא כי גם אחרי שחל האימוץ הרגולטרי של תקני ה,IFRS-  לא קטנו דמי ניהול הרווחים מצד הנהלות של החברות. בנוסף, קיימים מחקרים המבחינים גם בתוך קבוצת החברות שהקדימו לאמץ מוקדם יותר באופן וולונטרי, בין חברות שפעלו ממניעים של שקיפות לבין חברות שפעלו כך ממניעים של  מיתוג בלבד. המעבר ל- IFRS הגדיל את רמת הרלוונטיות של הדוחות הכספיים וניתן לומר כי בעידן ה- IFRS הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן אכן משקפים באופן מהימן יותר את הערך הכלכלי של החברות. על כן, יישום והטמעה של מדיניות השווי ההוגן בחברות אלה אכן הוסיפה ערך למשקיעים.

על מנת לבחון את תרומת המעבר ל- IFRS לקוראי הדוחות, שמנו דגש על חברות ממגזר הנדל"ן. זאת מכיוון שאחד השינויים הבולטים של אימוץ ה- IFRS התרחש בדוחות הכספיים של חברות המחזיקות בנדל"ן להשקעה. לא בכדי, חלק מחברות הנדל"ן החליטו על הטמעה מוקדמת של התקינה הבינלאומית כבר בדוחות הכספיים של שנת 2006, בעוד שכאמור מועד האימוץ הרשמי לחברות ציבוריות  בעוד שהתקינה הישראלית אפשרה ליישם רק את שיטת העלות לגבי נכסי נדל"ן, ה- IFRS מאפשר אלטרנטיבה נוספת בדמות הצגת נדל"ן להשקעה לפי שוויו ההוגן, תוך זקיפת השינויים התקופתיים כ הנדל"ן לדוח רווח והפסד. בחינת ההשערה כי אימוץ ה- IFRS  תרם ערך מוסף לקוראי הדוחות הכספיים נעשתה בשני מישורים. הראשון, בחינת השתנות מכפיל ההון של החברות בתקופות שלפני ואחרי אימוץ ה- .IFRSהשני, בחינת השפעת פרסום דוחות כספיים של חברות נדל"ן על מחיר המניה בתקופות שלפני ואחרי אימוץ ה .IFRS-

מכפיל ההון הינה הפרופורציה בין שוויו של ההון העצמי של החברה בבורסה (Market Cap) לבין הונה העצמי בדוחות הכספיים. ההשערה היא כי המעבר לחשבונאות מבוססת שווי הוגן אמור לקרב את המכפיל לערך ,1 היות וההון העצמי בדוחות הכספיים של החברה אמור לשקף באופן נכון יותר את שוויו ההוגן, בהשוואה למצב בעבר.

העמודות בגרף שלהלן מציגות את ממוצע מכפיל ההון במדגם של חברות נדל"ן5  הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. תהליך המעבר מדיווח על פי תקינה ישראלית לדיווח על פי תקינה בינלאומית בחברות שנדגמו התרחש בין הדוחות . בנוסף, כפי ששיערנו, ניתן לראות מהתרשים כי לאחר המעבר לתקינה בינלאומית, מכפיל ההון הממוצע מתכנס סביב הערך .1 המשמעות היא, כי המעבר ל- IFRS הגדיל את רמת הרלוונטיות של הדוחות הכספיים וניתן לומר כי בעידן זה, הדוחות הכספיים של חברות נדל"ן אכן משקפים באופן אמין יותר את הערך הכלכלי של החברות. על כן, אימוץ מדיניות השווי ההוגן בחברות אלה אכן הוסיפה ערך למשקיעים.

חוקרים רבים של התיאוריה המימונית ראו במחקרים אמפיריים כי קיים קשר בין פרסום דוחות כספיים ומידע לציבור המשקיעים ,(Press Release) לבין התנהגות שערי המניות (Press Release) חלק מהמחקרים מצביעים על כך שהקשר בין פרסום מידע על ידי החברה לציבור לבין מחירי המניה הינו מובהק ומשמעותי יותר כאשר הפרסום הוא וולונטרי (לדוגמא: אזהרת רווח) ולא עקב חובה רגולאטורית (לדוגמא: פרסום דוחות כספיים תקופתיים כנדרש על פי תקנות הרשות לני"ע). יחד עם זאת, החלטנו להתמקד בבחינת השפעת פרסום דוחות כספיים על התנהגות המניה, היות והמושג Press Release עליו מדברים המחקרים האמורים פחות רלוונטי לבורסה בת"א, ויותר בבורסות האמריקאיות. בהקשר זה בחנו האם הקשר בין פרסום דוחות כספיים לבין התנהגותה של מניה התחזק לאחר אימוץ ה- IFRS על ידי חברות נדל"ן. לצורך כך נבחרו מדגמית 14 חברות נדל"ן הכלולות במדד ת"א-נדל"ן ונבדקו נתוני המסחר של חברות אלה במהלך 8 השנים האחרונות. בדקנו את התשואה העודפת של המניה על תשואת המדד בשבוע של פרסום הדוחות הכספיים10 וסביב מועד פרסום הדוחות הכספיים (בסך הכול בדיקתנו כללה 292 צמדים של ערכים). הדיאגראמה הבאה מציגה את הערך המוחלט של התשואות העודפות על מדד נדל"ן 15 בשבוע של פרסום דוחות כספיים וסביב מועד פרסום הדוחות הכספיים 11. התרשים מחולק לשתי תקופות: טרם עידן ה- IFRS והתקופה שלאחר יישומו. כפי שניתן לראות מהתרשים הנ"ל, ככלל הערך המוחלט של התשואות העודפות על מדד ת"א-נדל"ן 15 במועד הפרסום הוא גבוה יותר ביחס לתשואות העודפות סביב שבוע הפרסום. כלומר, הטענה לקשר בין התנהגות מחיר המניה לפרסום דוחות כספיים אושרה. בנוסף, במבחנים הסטטיסטיים שנערכו, נמצא כי היחס בין הערך המוחלט של התשואות העודפות על מדד ת"א-נדל"ן 15 במועד פרסום הדוחות הכספיים, לבין הערך המוחלט של התשואות העודפות על מדד הנדל"ן 15 סביב פרסום הדוחות הכספיים, עלה. לפיכך, אפשר לומר כי פרסום דוחות כספיים מבוססי חשבונאות שווי הוגן משפיע על תשואת המניה העודפת במידה רבה יותר מאשר פרסום דוחות מבוססי חשבונאות עלות היסטורית. ניתן לומר כי על בסיס מבחן שינוי תשואת המניה, לפרסום הדוחות הכספיים רלוונטיות רבה יותר למשקיעים בעידן ה IFRS – ביחס למצב שלפני עידן זה.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ש.שוב וא. סוראיה, "התחייבויות תלויות, האמנם", רואה חשבון כרך נ"ג, חוב'3 (447),

חשבונאות פיננסית חדשה : IFRS,כרכים א' וב', שלומי שוב 

 

דוחות כספיים מאתר "מאיה" ומאתר "מגנא" של הרשות לניירות ערך.

תקני חשבונאות של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ותקני חשבונאות בינלאומיים.

גיליונות של מן הארכיון של העיתונים"THE MARKER" ו"גלובס".

 

Semple, J.W  Accountants' liability after Enron. FDCC Quarterly. Tampa: Fall .Vol.53, Iss. 1; pg. 85, 14 pgs

Burch, K. The Entrepreneurship Dynamic: Origins of Entrepreneurship and the Evolution of Industries. Stanford University Press, Stanford, California.

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה