‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי רגשות המטפל בטיפול ויכולת ההכלה שלו?

תוכן עניינים:

מבוא.. 

החרדה ומרכיביה. 

תוצאות החרדה. 

טיפול בחרדה. 

קוגניטיביות מה היא.

טיפול התנהגותי. 

התנשאות והנאה. 

תכנית.. 

מרחבי הכלה.

החוויה הרגשית הכפולה – של עצמי ושל הזולת.

דוגמא טיפולית

דיון

ביבליוגרפיה

העבודה דיברה על החרדה ומרכיביה- הסיבות לחרדה והפחד אצל המטפל ( פחד מכשלון אפשרי במשימה שהוטלה עליו, פחד מהרס שמו הטוב ופחד מאבחון לא נכון של הבעיה אצל המטופל).

העבודה דנה בתוצאות החרדה והשלכותיה על יעילות הטיפול, כאשר אדם נמצא במצבי לחץ וחרדה היכולת לחשוב נכון ולטפל נכון בנושא המדובר נפגעת עקב הצפה חוזרת ונשנית ברגשות החרדה הללו, דבר שמוסיף עוד אלמנט של חרדה וגורם להגברת החרדה הראשונית, דבר שכמובן רק מחריף את הבעיה הראשונית. בנוסף, כאשר המטפל נמצא במהלך הטיפול במצב של חרדה המטופל מושפע אוטומטית מאותו הרגש, דבר הגורם להעצמת בעיית המטופל והן לרצון להפסקת הטיפול.

 דבר נוסף, כשהמטופל רואה את המטפל במצב של חרדה בטחונו בו נפגע והמטפל מצטייר כאדם חלש אופי

בעבודה גם ניתן פתרון לטיפול בחרדה. על המטפל להחזיק מעמד ולא להיגרר אחרי החרדה וכן לא לחשוש ממנה. המטפל חייב לרכז את מחשבתו בנושא המדובר ובמטופל. כמו כן נתנו הצעת לפתרון הבעיה באמצעות טיפול קוגנטיבי התנהגותי (טיפול באמצעות C/B/T/, טיפול באמצעות כוח המחשבה וההתנהגות). ובאמצעות הספר "בוחרים להרגיש טוב", הדגמנו את שיטת הטיפול הנ"ל.

המשך העבודה דנה בנושא התנשאות והנאה, דבר שהוצג כבעייתי ואשר יכול להכשיל את הטיפול כולו. לכן העצה שניתנה היא להתבונן כל הזמן בטובת המטופל. הנושא תומצת במשפט אחד- "כל אדם פועל באופן זה או אחר על מנת לספק צורך מסוים ובדרך כלל יותר מצורך אחד... השאלה המנחה שצריכה להישאל בכל טיפול הוא זו: את הצורך של מי המטפל עומד למלא עתה?".

התכנית למניעת היווצרות הבעיה שנדונה בפסקה הקודמת הינה מעקב אחר התקדמות המטופל לאחר כל פגישה, חשיבות קביעת תכנית טיפול קבועה, ובמקביל קביעת מטרות ביניים.

לאחר מכן העבודה דנה בנושא ההכלה של המטפל, תוך כדי התמקדות בנתינת הסבר למושג ה"הכלה", במרחבי ההכלה ויכולת ההכלה (תוך כדי התמקדות במספר כותבים מרכזיים בנושא המתייחסים למצב ההתפתחות הראשוני, בו אין מובחנות בין התינוק לאובייקט, בין העולם הפנימי לבין המציאות החיצונית). העבודה דנה במושג "מרחב הכלה בלתי מובחן", כמצב שבו הכלת הרגשות נשענת על קיומו של אובייקט חיצוני, שככל שמתפתחת יכולת ההכלה, היא הופכת בהדרגה להיות פנימית, אישית ומבוחנת.

הנושא הבא שדובר עליו בעבודה הינו החוויה הרגשית הכפולה- של עצמי ושל הזולת. מושג שנותן אפשרות להבין את התהליכים הרגשיים ותהליכי ההכלה, אשר מתייחס לתהליך בסיסי שבו אנשים מזהים וחווים את הרגשות המתעוררים בעצמם ואת הרגשות המתעוררים בזולת. לנושא נתנו דוגמא טיפולית של בחור בן 20, במהלך שירותו הצבאי, רווק, אשר מתגורר עם הוריו ואחד מאחיו חולה נפש שפנה ביוזמתו לטיפול. דובר על קשיי המטפל, כותב העבודה, באותו טיפול מדובר במושגים של 'חוויה רגשית כפולה' ו'מרחב הכלה' ואשר בעזרת ההדרכה להיפתח כלפי הרגשות המתעוררים בי וכלפי רגשותיו, בחוויה הרגשית הכפולה, להישאר קרוב ופגיע במקום להימנע ולסגת, כביטוי לניסיון שלי לאפשר לעצמי להפוך לחלק ממרחב ההכלה שלו. דבר אשר אפשר למטפל, כותב העבודה, להימנע מלהגן על עצמו ולאפשר למטפל ולמטופל לפתח לראשונה דיאלוג טיפולי משמעותי.

בסיום העבודה נערך דיון על משימתו של המטפל להיות סביבה מחזיקה למטופל, להכיל את רגשותיו ומעבר לכך להבין אותו ולהציע לו את ההבנה הזו, בצורה של פירושים, הנה משימה בעלת מורכבות רבה, מבחינה רגשית ואינטלקטואלית.

הוצגה מטרת העבודה ומהו ה"אני מאמין" של המטפל, כותב העבודה.

מאז תחילת ימי הפסיכואנליזה, עמדתו של המטפל ביחס למטופל ומשימותיו ואופי התערבויותיו הטיפוליות עברו דרך ארוכה. יש האומרים כי הפסיכואנליזה השתנתה מימי פרויד ועד ימינו באופן קיצוני יותר מכפי שמקובל להודות. בתחילת הדרך, עמדתו המרוחקת של המטפל נשענה על עקרונות הניטראליות, אנונימיות והנזרות, והרגשות שהתעוררו בו היו מכשלה, כזו שצריך להסיר. בהדרגה, השתנתה משמעותו של המטפל ועולמו הפנימי, באופן שניתן להבינו באמצעות המושג הזדהות השלכתית. אם תחילה התייחסה קליין לתגובת המטפל בתהליך זה, כדבר שיש להזהר ממנו ולחזור לטיפול שלנו, כמטפלים על מנת לעבד אותו ולגבור עליו, הרי שממשיכיה, כמו ביון, ג'וזף ואוגדן, ראו ברגשות המטפל מידע בעל חשיבות עליונה בהבנת המטופל ובעזרה להתפתחותו הרגשית.

גם ביחס למשימתו של המטפל, דרך הפסיכואנליזה רצופה שינויים. מאז הדרישה המקורית של הפסיכואנליזה לפרש את העברה של המטופל, כפי שמדגישים פרויד, קליין, קרנברג ואחרים, נכנסה לזירה הטיפולית ההבנה של תיאורטיקנים כמו ויניקוט, באלינט וקוהוט כי סיפוק צרכיו הראשוניים של המטופל הוא דרך המלך בהליך הריפוי, ורק בהמשך הדרך יופיעו הפירושים, שלא ינתנו דוקא על ידי המטפל. החשיבה בת זמננו ביחס ליחסי מטפל מטופל, מתממשת בכתביה של עפרה אשל, המתארת את דרך הטיפול והריפוי כמצב הזדהותי טרנסצנדנטי חוויתי רגשי ממשי ועמוק של המטפל והמטופל. נפשותיהם המתחברות הן הבסיס ליצירת השינוי.
על מנת להבין את מקומו של המטפל וחוויותיו הרגשיות, האופן בו הוא מכיל את רגשותיו של המטופל ואת רגשותיו שלו, אני מציע שני מושגים: מרחב הכלה, וחוויה רגשית כפולה. המושג מרחב הכלה מתאר כיצד מתפתחת היכולת להכלה רגשית אצל בני האדם. אני מניח כי בדומה להתפתחות תפקודים מנטלים שונים, כמו תפיסת המציאות או הזהות, ממצב ראשוני של חוסר מובחנות למצב של הפרדה בין פנים וחוץ, ייצוגי עצמי וייצוגי אובייקט , כך מתפתחת יכולת ההכלה. 
תחילה, יש מצב בו לתינוק אין כושר הכלה רגשית וסביבתו מכילה אותו, באופן שאקרא לו "מרחב הכלה בלתי מובחן". זהו מרחב הכלה חיצוני זולתי, בו הכלת הרגשות נשענת על קיומו של אובייקט חיצוני. ככל שמתפתחת יכולת ההכלה, היא הופכת בהדרגה להיות יותר ויותר פנימית, אישית ומובחנת. זהו "מרחב הכלה פנימי".
חוויה רגשית כפולה – זהו מושג המתאר תהליך אוניברסלי ובסיסי שבו אנשים מזהים וחווים את הרגשות המתעוררים בעצמם ואת הרגשות המתעוררים בזולת, במקביל. משמעות הנחה זו היא שלאנשים ישנה יכולת מולדת, להרגיש את החוויה הרגשית של הזולת. ההכלה, על פי עקרון זה, היא תהליך אוניברסאלי בין אנשים, המכילים רגשית זה את זה.
על מנת להמחיש את המושגים הללו בתהליך הטיפולי, אסיים את העבודה בהצגת מקרה טיפולי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עפרה אשל  מחשבות על הכלה, הזדהות ועל האפשרות להיות, שיחות, כרך ט"ז, חוב' מס,2.
עפרה אשל  מן 'האשה הירוקה' אל 'שחרזדה' – 'שמכאן' והתהוות החדש בטיפול הפסיכואנליטי, שיחות כרך ט"ז, חוב' מס' 3.

 Freud,S.  The future prospects of psycho-analytic therapy.S.E.,11.

 Jacobs, T.J  Countertransference past and present: A review of the concept. Int.J.of. Psycho-Anal. 80: 575-594.