‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.. 3

שאלת המחקר. 5

משורר תהילים - דוד המלך. 5

חלוקת המזמור לנושאים.. 7

פרשנות למזמור כז לפי פסוקים.. 8

פרשנות נוספת למזמור. 13

סיכום.. 17

ביבליוגרפיה. 18

עבודה זו תתמקד בספר תהילים מזמור כז'.

 לְדָוִד:

יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא? יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד?

ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.

ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.

ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.

ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה.

ז שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.

ח לְךָ אָמַר לִבִּי: "בַּקְּשׁוּ פָנָי", אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.

ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ, עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.

י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.

יא הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי.

יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.

יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים.

יד קַוֵּה אֶל יְהוָה, חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְהוָה.

ספר תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים. במסורת היהודית מיוחס הספר בעיקרו לדוד המלך ולאישים נוספים, אולם מספר מזמורים מתוארכים בחקר המקרא לתקופת חורבן בית ראשון ולימי בית שני. בקאנון היהודי מצויים 150 פרקים בספר תהילים, בתרגום השבעים מופיע מזמור נוסף הנמנה כ151. גרסה של מזמור קנ"א נמצאה גם בעותק במגילות קומראן, כמו גם גרסאות של מזמורים קנ"ד וקנ"ה שנשתמרו בפשיטתא.

תהילים מזמור כ"ז

חלוקת המזמור לנושאים

• א' - ג' - הבטחון הגדול בה'
• ד' - ו' - הבקשה האחת
• ז' - י"ד – בקשה לעזרה

פסוק א' - "לדוד, ה' אורי וישעי - ממי אירא? ה' מעוז חיי - ממי אפחד?"

(המזמור הזה הוא) לדוד, ה' אורי וישעי - ממי אירא? (=ה' נותן לי אור וישע, ואם כן - ממי אירא?) ה' מעוז חיי - ממי אפחד? (=ה' הוא מעוז =מבצר המגן על חיי, ואם כן - ממי אפחד?)

פסוק ב' - "בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי, צרי ואויבי לי - המה כשלו ונפלו."

בקרוב עלי מרעים (=כאשר קרבו רשעים) לאכול את בשרי (=להרוג אותי), צרי ואויבי לי (=הם היו לי לאויבים שבוודאי לא חשבו לרגע לחזור מדעתם להשמידני) - המה כשלו ונפלו (=באותה עת שהם קרבו עלי ה' עזר לי ולא אני אלא הם כשלו ונפלו). פירוש אחר: אף על פי שהתקרבו אלי רשעים להרוג אותי - לא פחדתי, היו פעמים רבות שצרי ואויבי לי (=צרי ואויבי באו להפילני) ובסופו של דבר הם ולא אני נפלו. הערה: הכפילות "צרי ואויבי" באה לומר שהיה ידוע שאותם אנשים היו שונאי דוד.

פסוק ג' - "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח."

אם (=אפילו) תחנה עלי מחנה (=אתה האויב תחנה לידי עם צבא גדול ואני במעט עם) לא יירא לבי (כי לבי בטוח בה'), אם (=אפילו) תקום עלי מלחמה (=לא רק יחנו לידי האויבים אלא יצאו נגדי למלחמה) בזאת אני בוטח (=בזאת האמירה שאמרתי "ה' מעוז חיי" פסוק א' אני בוטח). אנחנו רואים הדרגה בפסוקים ב' - ג': בהתחלה מתקרבים האויבים אל דוד, אחר כך הם חונים לידו, ואחר כך הם יוצאים נגדו למלחמה.

פסוק ד' - "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש: שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו."

(בקשה) אחת שאלתי (=בקשתי בעבר) מאת ה', ואותה אבקש (תמיד בעתיד): שבתי בבית ה' כל ימי חיי (=יהי רצון שאשב בבית ה' כל ימי חיי), (וע"י שאשב בבית ה' אזכה) לחזות בנעם ה' (=לראות את הודו והדרו של ה') ולבקר בהיכלו (=ולהתבונן בהיכלו, פירוש אחר: ולהיות בכל בוקר ובוקר בהיכלו). הערה: מה זה בית ה'? תשובה אפשרית היא שהכוונה לבית המקדש שדוד לא זכה לבנות אותו, ובמזמור זה (ואפשר לומר גם בסוף מזמור כ"ג) דוד מביע את רצונו הגדול לשבת בבית המקדש, להיות חי כשבית המקדש קיים.

פסוק ה' – "כי יצפנני בסכה, ביום רעה יסתירני בסתר אהלו, בצור ירוממני."

(ואבקש) כי יצפנני בסכה (=יחביאני בבית המקדש), ביום רעה יסתירני בסתר אהלו (=ביום שהאויבים יחשבו לי לעשות לי רעה ה' יחביא אותי בתוך המשכן שבבית המקדש – תרגום יונתן), בצור ירוממני (=יגרום לי לנצח את אויבי כמו שהעומד על צור =סלע גדול וחזק גובר על אלה שמתחתיו).

פסוק ו' – "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי ואזבחה באוהלו זבחי תרועה, אשירה ואזמרה לה'."

(ומכיוון שהייתי מוטרד ממלחמות) עתה (=לכן עכשיו אבקש ממך) ירום ראשי על אויבי סביבותי (=אתגבר על אויבי מסביב שלא ילחמו בי עוד), ואזבחה באוהלו זבחי תרועה (=ואז אקריב לה' קורבנות תודה), אשירה ואזמרה לה' (=ויחד עם הקורבנות האלו אשיר ואהלל את ה'). הערה: דוד אמר בפסוק ד' "אחת שאלתי מאת ה'" אבל הנה כאן בפסוקים ה' – ו' (וגם בפסוקים הבאים שעוד לא הגענו אליהם בינתיים) הוא מבקש עוד בקשות, אז איך הוא אומר שיש לו רק בקשה אחת? תשובה: הבקשות הנוספות הן לא בקשות אחרות אלא הן כולן כלולות ומתאחדות בתוך הבקשה האחת והיחידה "שבתי בבית ה'". במילים אחרות, הבקשות הנוספות הן רק פירוט של הבקשה האחת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מאיר בר אילן, מזמורים חיצוניים המיוחסים לדוד המלך

יהודה קיל, כל העמים תקעו כף (תהילים מז), מעיינות, כרך ט, עמ' 223 – 237.

יאיר זקוביץ, ויבחר את שבט יהודה … ויבחר בדוד עבדו, תהילים עח, - מקורות מבנה משמעות ומגמה, דוד מלך ישראל חי וקיים,  עמ' 117 – 202.

Mitchell, David C. The Songs of Ascents: Psalms 120 to 134 in the Worship of Jerusalem's Temples. Campbell: Newton Mearns