‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי לאה גולדברג?

תוכן עניינים

מבוא. 

יצירתה של לאה גולדברג למבוגרים ולילדים. 

יצירתה. 

השיר המנותח. 

רקע למשל.

חטאי הבן.

תגובת האב.

תגובת הבן הבכור.

הנמשל : דיון

הבן האובד באומנות.

ניתוח השיר.

השיר הראשון

השיר השני 

האם והאב בשיר השני

השיר השלישי

בבית.

ביבליוגרפיה

השיר:

א. בדרך 
ובדרך אמרה לו האבן:
פעמיך כבדו כל כך.
האתה – אמרה לו האבן –
תחזור לביתך הנשכח?

ובדרך אמר לו השיח:
קומתך שחה מאוד.
איך תגיע – אמר לו השיח –
איך תגיע הלוך ומעוד?

ועמדו ציוני הדרך
לא הכירו באיש הזר.
והיו ציוני הדרך
מזדקרים ודוקרים כדרדר.

ובדרך קראה לו העין:
שפתיך יבשו בצמא!
ויכרע וישת מן המים
ודמעה נגעה בדמעה.

ב. בבית

אמרה האחות: "אני שכחתי".
"אינני זוכר". – אמר האח.
אמרה הכלה: "אני סלחתי".
אמר האב: "אנוכי לא אסלח".
והאם עמדה בחלון ושתקה:
הוי, איזו דרך ארוכה!

אמרה האחות: "הסופה מייללת".
"הרוח נושבת". – אמר האח.
אמרה הכלה: "נעולה הדלת".
אמר האב: "אנוכי לא אפתח".
והאם עמדה ודבר לא אמרה:
ריבון העולם, איזו רוח קרה!

אמרה האחות: "חמישה אנחנו".
"נשב ונסעד". – אמר האח.
אמרה הכלה: "השולחן ערכנו".
אמר האב: "כי יאה לנו כך".
והאם דומם הסכין נטלה,
לחמש פרוסות פרסה החלה.

אכלה האחות את פתה כזית,
ביין טבל את פתו האח,
שיבחה הכלה את עקרת-הבית,
אכל האב ונאנח.
אז קמה האם, הכלים אספה
ותפתח את הדלת לסופה.

ג. בתשובתו
לא זכאי, אף לא נקי-כפיים,
והלב לא חזר בתשובה –
ויכרע על הסף אפיים,
וישכב ולקום לא אבה.

"שבעתיים מעלתי המעל,
שבעתיים חיללתי השם,
ועדים השמיים ממעל,
כי תמיד הייתי אשם.

ועדים השמיים ממעל
שדבק בבשרי החטא,
כי אשוב ואמעל המעל,
כי עודני הבן האובד".

האחות בפתח הדלת
ראש השפילה, מחתה דמעה.
הכלה בפתח הדלת
את ידיה פכרה בדממה.

והאח בבית פנימה
לא יצא לקראתו, לא קרב,
ויבט מן הבית פנימה
אל אחיו השוכב על הסף.

רק האם נשאה את פניה
ופניה היו קורנים:
"היינו-הך אם צדיק או פושע,
ובלבד שחזרת, בני.

לעולם לא יסלח אביך,
לא סליחות הוא אגר בלב.
קומה, בני, וקבל מאביך
את ברכת חרונו האוהב".

הסבר השיר:

היצירה "משירי הבן האובד" מורכבת משלושה חלקים. לכל חלק יש שם - בדרך, בבית ובתשובתו. כל חלק מהווה תמונה שונה ושלושתם יוצרים יחידה שלמה שמתחילה מנקודה מסויימת, הבן האובד בדרכו חזרה לביתו, ומסתביימת בחזרתו של הבן הביתה. ביצירה מעצבת לאה גולדברג נושא אוניברסלי ונצחי של מלחמת אבות ובנים בדרך מיוחדת. היא לוקחת מוטיב נוצרי שמקומו בברית החדשה, ומעבדת אותו בצורה ספרותית שונה. המקור למושג הוא "משל הבן האובד" המסופר על ידי ישו בברית החדשה. מקור נוסף שהשפיע הוא הפרשה ההיסטורית של אריאל אקוסטא, שחי בהולנד במאה ה-17, שהוטל עליו חרם לאחר שביקש קשות את קהילת היהודים. הוא נודה, הוחרם ולאחר 10 שנים חזר לקהילה אך דעותיו לא השתנו - הוא חדל לקיים מצוות וכפר ביהדות והוחרם בשנית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גדעון טיקוצקי, "מחלוני וגם מחלונך": התכתבות דיאלקטית עם מוסכמות ספרותיות בשיר של לאה גולדברג,  עלי-שיח, 53.

שלומית קינל, צד האור של לאה גולדברג, מקור ראשון.

Rachel Tzvia Back "The Selected Poetry and Drama of Leah Goldberg" (Toby Press)