עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודת גמר מוטיבציה להתגייס ליחידה קרבית - הקשר לערכים חברתיים (עבודה אקדמית מס. 8536)

‏290.00 ₪

27 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8536
עבודת גמר מוטיבציה להתגייס ליחידה קרבית - הקשר לערכים חברתיים

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי מוטיבציה להתגייס ליחידה קרבית - הקשר לערכים חברתיים?


תוכן עניינים


א. מבוא        

פרק א': נכונות להתגייס ליחידה קרבית     פרק ב': ערכים חברתיים       

פרק ג': הקשר בין ערכים חברתיים לבין הנכונות להתגייס ליחידה קרבית

 סיכום החלק התיאורטי    

ב. עבודת השדה – המחקר    

 ממצאים      

 דיון        סיכום העבודה       

ג. רשימת מקורות     

ד. נספח – השאלון        

 

 

 

מיום הקמתה מדינת ישראל נלחמת על עצם קיומה. נושא הביטחון הוא נושא בו עוסק הציבור הישראלי מידי יום. לפיכך, צבא ההגנה לישראל תופס מקום חשוב בחברה הישראלית, וכל אזרח ישראלי המגיע לגיל 18 מחויב על פי חוק להתגייס. אף על פי כן, לאחרונה נושא חדש מעסיק את אזרחי המדינה ואת מנהיגיה, נושא ההימנעות מגיוס. הדור החדש, המיועד לגיוס, מתעניין פחות ופחות בגיוס לצה"ל, ותופעת ההשתמטות מגיוס תופסת תאוצה.

בעבודה זו נעסוק בחשיבות הצבא במדינת ישראל וברמת הנכונות לגיוס בקרב הציבור הישראלי. נראה מהם ערכים חברתיים, ונתמקד בערכים עזרה לזולת ותרומה למדינה.

לאחר מכן נבחן האם קיים קשר בין הערכים החברתיים של המיועדים לגיוס לבין נכונותם להתגייס לצה"ל בכלל, וליחידה קרבית בפרט. נבחן זאת בעזרת שאלונים שיינתנו לצעירים בני 17-19 המיועדים לגיוס. השאלונים יבדקו עד כמה ערכים חברתיים, כגון תרומה לזולת, חשובים להם, ואת מידת נכונותם להתגייס.

 

 

משחר ימי ההיסטוריה, דאגו השליטים השונים לארגן כוח אדם מזוין שיעמוד לרשותם, כדי להגן מפני אויבים מבחוץ ולשלוט מבית. בהיסטוריה מוכרים שני סוגים עיקריים של צבאות: צבא שכירים וצבא העם. צבא שכירים מבוסס על חיילים מקצועיים בכל התפקידים והדרגים, אשר מקבלים שכר מלא בעבור שרותם. צבא העם מתגייס בעת חירום ובתום המלחמה חוזרים החיילים לעיסוקיהם.

צבא הגנה לישראל הוקם ב-1 ביוני 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית פרסמה את "פקודת צבא הגנה לישראל תש"ח- 1948" שבה הוכרז על הקמת צה"ל. בפקודה זו נקבע שבמצב חירום יונהג גיוס חירום לצה"ל וכל מי שמשרת בו יישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים. מחוץ לצה"ל אסור להקים שום כוח מזוין אחר (עד להקמת מדינת ישראל פעלו מספר מחתרות וארגונים מזוינים שהוצאו מחוץ לחוק עם הקמת צה"ל). למעשה צה"ל הוא גם צבא שכירים (אנשי הקבע) וגם צבא העם (סדיר ומילואים).

מיום הקמתה, מוקפת ישראל במדינות אויב, אשר התנגדו להיווסדה. בשל כך, במדינת ישראל, בשונה מרוב המדינות הדמוקרטיות בעולם, קיבל הצבא משמעות מיוחדת. בעוד שבמדינות אחרות, הגיוס הינו התנדבותי, במדינת ישראל הגיוס הוא חובה ואף נחשב בעיני רוב הציבור כחלק אינטגרלי מחיי כל אזרח ישראלי. בנוסף לכך, תופס הצבא מקום חשוב במדינת ישראל מבחינה חברתית- תרבותית. לאורך שנות קיומו נחשב הצבא ככור היתוך, המאגד בתוכו אנשים ממקומות שונים ברחבי הארץ, דעות שונות ואפילו דתות שונות. מגמתו היא להיות ארגון ניטרלי, צבא שהפוליטיקה היא ממנו והלאה, "צבא העם".

אדם הממלא תפקיד נחשק בצבא, יזכה לכבוד בציבור ולנקודות זכות כאשר יחפש עבודה לאחר שחרורו. מאז ומתמיד ככל שהתפקיד הצבאי היה "קרבי" יותר, קשה יותר, ומסוכן יותר- כך היה נחשב יותר. בעיני בני הנוער, בעיני החיילים ובעיני הציבור. שירות בתפקיד מנהלי, לא קרבי, נחשב לתפקיד פחות חשוב ופחות יוקרתי. חיילים המשרתים בתפקידי מינהל נחשבים כפחות הישגיים, פחות "גבריים", ולהם שמור הכינוי הלא מחמיא "ג'ובניקים". לכן, ניתן להבין בני נוער המסתירים מידע רפואי בכדי לקבל פרופיל קרבי.

מוטיבציה לשרות צבאי

למרות מקומו החשוב של צה"ל בחברה הישראלית, בשנים האחרונות, חלה ירידה ברמת המוטיבציה לשרות קרבי בקרב הנוער הישראלי. בשנת 1988, 60% מבני הנוער היו בעלי מוטיבציה גבוהה לשרות קרבי ואילו בשנת 1994 ירדו בעלי המוטיבציה הגבוהה לשרות קרבי ל-48% בלבד . כמו כן, אנו עדים לירידה גם ברמת המוטיבציה הכללית לשירות צבאי בקרב הנוער בישראל. מחקרים מצביעים על ירידה בנכונות להתגייס, מרמה של כ-90% במחצית שנות השמונים, לרמה של כמעט 70% בשנת 2000 .

בעקבות הירידות המשתקפות מהסקרים, הוקמו בצה"ל מספר ועדות שבחנו את סוגיית המוטיבציה, אשר העלו מספר הצעות לטיפול בירידת המוטיבציה לשירות בצה"ל:

ועדה בראשות אלוף (מיל') עמוס ירון – הועדה טענה שהירידה בעמדות בני הנוער מהווה בעיה ברמה לאומית ולכן הטיפול צריך להיות משותף למספר גורמים.

ועדה של מפקדת חילות השדה  – הציעה להרחיב את ההטבות הניתנות לחיילים קרביים ולהקים יחידה צבאית שתעסוק בשיווק ובהסברה של צה"ל בכלל ושל יחידות השדה בפרט.

ועדה בראשות תא"ל איקא אברבנל  – המליצה לצה"ל לגבש מסר ערכי אחיד לגבי חובת השירות ולפעול לגיבוש מקצוע שייקרא "הכנה לצה"ל" בתכניות הלימודים, כמו כן, למנות קצין מתאם לכל תיכון (שפיגל, 2001).

ירידת ברמת המוטיבציה לגיוס מעלה את השאלות: האם הצבא עודנו מקור גאווה לאומי? האם השירות בו נתפס עדיין כמובן מאליו? והאם שרות קרבי הוא עדיין המועדף והנחשב ביותר בקרב בני הנוער?

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


 גל (גלז'בסקי), ד'  ערכים, שיקולים והתנהגות: השפעת הערכים על בחירת מסלול שירות צבאי. עבודת גמר לקראת תואר מ"א, אוניברסיטת בר- אילן, רמת גן.

 זפרן, ע'. מוטיבציה ללחימה- ההקשר הישראלי. "בין הזירות", 3,4.

 צפרוני, א' . ערך הנתינה למען הזולת והקהילה. מתוך אתר "אורנים"

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה