‏250.00 ₪

שאלת המחקר:

האם יש קשר בין רמת הלחץ בעבודה למידת המוטיבציה של העובדים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

דיון תיאורטי

אסכולות הניהול המדעי 

אסכולת יחסי אנוש.. 

האסכולה האינטגרטיבית.. 

האסכולה ההתנהגותית.. 

תיאורית הצרכים של מאסלו 

תיאורית שני הגורמים של הרצברג 

התפיסה של ורום 

השוואה בין המודלים..

לחץ בעבודה.

דיון ומסקנות.

ביבליוגרפיה

המוטיבציה היא מבנה תיאורטי (מושג) הבא להסביר התנהגות, כוונה ועוצמה.

לאורך תקופה ארוכה נחקרה המוטיבציה במושגים של תגמול, והמשוב שאדם מקבל מאחרים. בשנים האחרונות נדונה המוטיבציה בהקשרים שונים אחרים. 

אליבא דטיילור אבי אסכולת הניהול המדעי, התגמולים החומריים הם המדרבנים את האדם בעבודתו ותורמים להגדלת התפוקה והפריון. אם כן יוצא שהמרצת העובד היא על ידי אמצעים חומריים.

לעומתו, אסכולת יחסי האנוש הייתה חדשנית יותר וגילו את נושא ההתעניינות בעובד ותשומת הלב אליו כגורמים אפקטיביים ופרודוקטיביים.

האסכולה האינטגרטיבית חיפשה שילוב בין צרכי הפרט לצורכי הארגון, כלומר מציאת מכנה משותף

מספר האלטרנטיבות שמחוץ לארגון שבו הפרט מועסק הנו פונקציה של רמת הפעילות העסקית המאפיינים האישיים כוללים: מין, גיל, התמחות, מעמד חברתי וכו'. מודל זה ניסה לבצע אינטראקציה בין משתנים מתחום שוק העבודה והתנהגות.

הגורמים המניעים את העובד ומגבירים את המוטיבציה הם כמה, וביניהם ניתן למנות את השכר, שביעות רצון מתנאי העבודה, יחס חיובי ואכפתי כלפיו (שי).

ישנם מספר מרכיבים רבי השפעה על שביעות רצון במקום העבודה. מנהלים הרוצים להניע את עובדיהם לפעילות יצרנית, לתפוקה ולפריון גבוהים.

במחקרם של אנטמן ושירום נמצא כי בניגוד להשערה לא מצאו הבדל שיטתי בין המינים מבחינת השחיקה, אם כי בדרך כלל נשים דיווחו על רמת שחיקה יותר גבוהה. לממצא זה מספר הסברים אפשריים: יתכן שרמת השחיקה הנמוכה של גברים מוסברת חלקית על ידי העובדה שאין הם נוטים לענות בחיוב על התרוקנות כוח, וקיימת כאן השפעה של רציה חברתית. הסבר אחר הוא שהשחיקה הגבוהה יותר נובעת מקיום מקורות שחיקה נוספים מחוץ לעבודה (בית וילדים).

השערה שניה עסקה בין השאר בקשר העולה ויורד שבין ותק לבין שחיקה. הממצא הבולט כאן הוא העלייה ברמת השחיקה בחמש שנות העבודה הראשונות. יתכן שעלייה זו קשורה לתופעת "הלם המציאות" בתחילת הקריירה: הם מתחילים את הקריירה בצפייה שהעבודה תהייה העניין המרכזי בחיים, ומתאכזבים. למרות זאת לא מצאו ירידה גדולה בשחיקה בתקופת הוותק הגבוה כפי המצופה. יתכן שהסיבה לכך היא שאותם עובדים אשר חשו שחיקה בצעירותם כנראה לא עזבו בהיעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות רבות באותה תקופה. לאורך כל הקריירה שחיקת הנשים חזקה מזו של הגברים.

מצגת בנושא סטרס, לחץ, דחק

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בייט מרום רות, שיטות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה.

 אמיר בוחבוט, מחסום ארז: סוכל פיגוע התאבדות, מעריב 

 גזיאל ח. יסודות בניהול צבורי דקל, ת"א.

 גלוברזון א. אנשים בארגון, הוצאת ספריית המנהל, תל-אביב,

 הורניק י., ספקרים, מחקרים ומשאלי דעת קהל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

 כפיר א. ארגון וניהול עיצוב ושנוי, צריקובר: תל אביב.

 מלמד, ש. פגיעות עובדים מעבודה מונוטונית, המכון לבריאות העובד ושקומו ע"י בי"ח לוינשטיין.

 עציון ד. שחיקה בתפקידי ניהול גורמים והשלכות, בתוך, יחסי עבודה לקראת שנות אלפיים, ירושלים.