‏290.00 ₪

הנושא של שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות מרתק ורב תחומי. פרופ' כהנמן ביחד עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל ניסו לגלות תהליכי חשיבה של אנשים במצבים של אי-ודאות. ניסויים אלא השפיעו לא בלבד על תחום הפסיכולוגיה אלא על תחומים רבים ושונים, שהכלכלה היא אחד מהם. על התרומה שלהם למדע הכלכלה קיבל פרופ' כהנמן בפרס נובל. 

המאמר ע"י כהנמן וטברסקי - שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות  מדבר על  התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בתפקודי שיפוט והערכה.

באופן כללי מטרות המאמר והיריסטיקות

כהנמן וטברסקי לא רק מצאו את הליקויים בתהליך הסקת המסקנות, אלא גם העלו חוקים שאנשים עובדים לפיהם בזמן שהם מנסים להסיק מסקנות בתנאי אי וודאות.

הטענה העיקרית של כהנמן וטברסקי אומרת שמתי שאנשים הולכים לשפוט הסתברות הם אינם נעזרים במודלים סטטיסטיים אלא משתמשים לעזרתם במספר חוקיי עזר אינטואיטיביים – היוריסטיקות בשפתם (מנגנון אינטואיטיבי) – שלפעמים לא עומדים בקנה אחד עם החוקים הסטטיסטים.

הרעיון העיקרי של העבודה הוא רעיון ההיוריסטיקות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Gibb, J., Defensive communication 

Katzenbach, J.R. & Smith, D.K. The wisdom of teams, NY: Harper Collins, Ch. 8: Teams, obstacles, and endings: Getting unstuck pp. 149-169

ג'ניס א.ל., מאן, ל.ת.,   תהליך קבלת החלטות, ישראל, משרד הביטחון, עמ' 108-120.

פוקס, ש.,  הפסיכולוגיה של התנגדות לשינוי. הוצאת אוני בר-אילן,. פרקים א-ד.

שגיא, ר., , שיתוף עובדים בתרבויות שונות , משאבים, 176.