‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סמכותה של ועדת האתיקה בבית חולים פסיכיאטרי?

תוכן עניינים

א.מבוא

ב. על הרשומה הרפואית והמידע הרפואי בקצירת האומר

ב.1 האנמנזה הרפואית של החולה הקטין

ב.2 הרשומה הרפואית: מהותה וגדריה

ב.3 החובה לנהל רשומה רפואית ולשומרה

ג. המידע הרפואי והסודיות הרפואית

ד. הזכות לקבל פרטים מן הרשומה הרפואית

ד.1 הזכות ומקורה

ד.2 מסירת מידע רפואי: בסמכות הרופא או ועדת האתיקה?

ה. על זכותם, חובתם וסמכותם של הורים לפעול בשם ילדם הקטין

ה.1 הרשומה הרפואית של החולה הפסיכיאטרי הקטין

ה.2 מעמדו של החולה הקטין

ה.1.2 הילד כבעל דין וזכויות הילד

ה.2.2 מעמדו של החולה הפסיכיאטרי הקטין

ה.3.2 החולה הפסיכיאטרי הקטין וסמכות הוריו

ו. על ועדת האתיקה, מהותה ופעילותה

ז. לפני סיום

ח. סוף דבר

לא הרי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי כהרי אשפוז בבית חולים כללי, ולא הרי אשפוז פסיכיאטרי של קטין כהרי אשפוזו של חולה פסיכיאטרי בגיר. אשפוזו של אדם, בגיר או קטין, בבית חולים לחולי נפש קשה הוא ומר למאושפז ולבני משפחתו.1 על אחת כמה וכמה קשה הוא לחולה כאשר האשפוז מתברר בדיעבד כבלתי מוצדק. מדע הפסיכיאטריה – כחלק ממדע הרפואה – איננו מדע מדויק, והראיה לכך, שגם המחוקק איננו מגדיר מיהו חולה נפש, למעט העובדה שהוא סובל ממחלת נפש,2 אך מהי מחלת נפש אין הוא מגדיר. אכן, בשל חוסר הוודאות בעניין מצבו של חולה הנפש, והקושי לנבא את התנהגותו, נוטים הרופאים לא אחת להעדיף לאשפז את החולה מלשחררו, כיוון שההנחה היא שהנזק הצפוי מטעות שמקורה בהחלטה רפואית לתת טיפול, אף שבדיעבד מתברר כי האשפוז והטיפול היו מיותרים, קטן מן הנזק הצפוי מהטעות ההפוכה, היינו מהימנעות מלתת טיפול רפואי, אשר בדיעבד מתברר כי היה דרוש לחולה.3 כאשר משתחרר החולה ממרכז בריאות הנפש, להבדיל משחרורו מבית חולים שאיננו בית חולים פסיכיאטרי, דבקה בו סטיגמה חברתית שלא בקלות ניתן להסירה. בדיקה ואשפוז פסיכיאטריים עלולים להדביק תווית קשה לא רק על החולה אלא גם על משפחתו, ובעיקר לפגוע בכבודו.4 גם תלותם של חולי הנפש – ובעיקר הקטינים – בהחלטותיהם של אחרים מחייבת את הרופאים במשנה זהירות.5

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בש"פ  טולדנו נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 332, 336 

סעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א

Mental Health Act