‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עיצוב גרפי של כרזות משטרים?

תוכן עניינים

מבוא. 

עיצוב גרפי כְּרָזָה. 

שאלת המחקר. 

רוסיה-מצע לצמיחת אידיולוגיות. 

ברית המועצות: כח מדיני אזורי משפיע. 

משטר דיקטטורי תעמולה. 

אמצעי התעמולה. 

תכני התעמולה. 

השפעת התעמולה. 

גישת המזרק. 

גישת הספירלה של השתיקה. 

גישת הנצחת הסטטוס-קוו 

חיזוק נטיות קיימות. 

תעמולה במדינות טוטאליטאריות. 

תעמולה במדינות דמוקרטיות. 

תעמולה במלחמה. 

התפתחות היסטורית של התעמולה. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

נספחים: תמונות של הכרזות. 

Popular themes of Soviet Posters. 

"Motherland calls!"

"For the Motherland, for Stalin! 

Who cometh to us with a sword by the sword shall die. 

Soldier bests the enemy in hand-to-hand combat 

German tank will not pass here! 

I wait for you, liberator! 

Death to the baby-killers. 

Caricature. 

Dynamic portrait 

Raise the Victory Banner in Berlin! 

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה, ולרוב מודפס על נייר גדול התלוי על קיר או משטח דומה לזה. זהו כלי שכיח עבור פרסומאים, תעמולנים, מפגינים וקבוצות אחרות המנסות להעביר מסר כלשהו. ניתן למצוא כרזות ככלי לפרסום, להעברת מסרים (בהפגנות למשל) וכאמצעי לביטוי אמנותי. בנוסף, משמשות כרזות שונות כאמצעי זול לקישוט קירות כפי שניתן למצוא בעיקר אצל אנשים צעירים.

עיצוב כרזות הוא לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לדוגמה, המעצב יוסי למל מוכר בעולם בעיקר בגלל הכרזות הפוליטיות שלו, ופחות על פי סמלילים או עיצובים אחרים.

לכרזות שבהן מילים בלבד היסטוריה ארוכה: החל מימיו של שייקספיר עדכנו את האזרחים על הצהרות ממשלתיות במשך מאות שנים.

המהפכה הגדולה בתחום הכרזות היה פיתוח צבע של הדפסת-אבן (ליתוגרפיה) אשר אפשר הדפסה זולה של כרזות מאוירות בצבעים מלאי חיים. הרעיון פותח לראשונה בצרפת אך עד שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא התפשט בכל אירופה. ישנם מספר אמנים מפורסמים אשר יצרו כרזות בתקופה זו והידועים מביניהם היו אנרי דה טולוז-לוטרק (צייר וחרט צרפתי) וז'ול שרט (צייר וליתוגרף צרפתי).

כרזות רבות, בהן כרזות המפרסמות ירידים בינלאומיים ותערוכות עם נושאים שונים, היו בעלות ערך אמנותי גבוה והפכו פריטי אספנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה והשנייה נעשו כרזות גיוס לדבר נפוץ וחלקן אף חדרו לתודעה הלאומית. דוגמה טיפוסית לכך היא הכרזה האמריקנית – "הדוד סם רוצה אותך" – לגיוס צעירים לצבא ארצות הברית או "שפתיים חופשיות מטביעות ספינות" לאזהרה ממרגלים זרים

המהפכה הגדולה בתחום הכרזות היה פיתוח צבע של הדפסת-אבן (ליתוגרפיה) אשר אפשר הדפסה זולה של כרזות מאוירות בצבעים מלאי חיים. הרעיון פותח לראשונה בצרפת אך עד שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא התפשט בכל אירופה. ישנם מספר אמנים מפורסמים אשר יצרו כרזות בתקופה זו והידועים מביניהם היו אנרי דה טולוז-לוטרק (צייר וחרט צרפתי) וז'ול שרט (צייר וליתוגרף צרפתי). כרזות סובייטיות רבות, בהן כרזות המפרסמות ירידים בינלאומיים ותערוכות עם נושאים שונים, היו בעלות ערך אמנותי גבוה והפכו פריטי אספנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה והשנייה נעשו כרזות גיוס לדבר נפוץ וחלקן אף חדרו לתודעה הלאומית. דוגמה טיפוסית לכך היא הכרזה האמריקנית – "הדוד סם רוצה אותך" – לגיוס צעירים לצבא ארצות הברית או "שפתיים חופשיות מטביעות ספינות" לאזהרה ממרגלים זרים. כרזות סוביטיות היו כלי תעמולה רב השפעה בעידן טרום הטלויזיה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפציעו תנועת הפופ ארט ותנועות מחאה במערב, שהשתמשו רבות בכרזות. הכרזות הנחשבות לטובות במיוחד עוצבו כנראה על ידי סטודנטים צרפתיים בהתקוממות הגדולה.

ביהדות החרדית נפוץ הפשקוויל, סוג כרזה, הכתובה בדרך כלל בשחור-לבן, המשמשת כאמצעי תקשורת, בדרך כלל לשם הודעה על בעיות או מחאה כנגד גורמים שונים.

כיום המונח פוסטר משמש גם לתיאור תצלום ענק על נייר, בדרך כלל של מוזיקאים (כגון כוכב רוק), ספורטאים(בפרט כוכבי כדורגל וכדורסל) ומכונות (בדרך כלל מטוסים ומכוניות על), שנועד לתלייה על הקיר. באמצעות איסוף הפוסטרים ותלייתם מבטא העוסק בכך את הערצתו לאובייקט שבפוסטר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

האוזר, א. היסטוריה חברתית של האמנות והספרות, (א', ב'), הקיבוץ המאוחד

אירינה טיטובה, כרזות התעמולה הרוסית, סט. פטרסבורג טיימס

Barnard, M.  “Advertising: the rhetorical imperative”, in: Jenks, C. (ed.), Visual culture, pp. 26-41, Routledge

Berger, J., , Art and revolution: Ernst Neizvensty and the role of the artist in the USSR, Pantheon Books

Black, M. “How do pictures represent?”, in: Mandelbaum, M., (ed.), Art, Perception and Reality, pp. 95-130, John Hopkins U. press