‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שדלנות בכנסת- האם היא רע הכרחי או גורם במשחק הדמוקרטי בישראל (הרע במיעוטו)?

תוכן עניינים

מבוא

שדלנות בכנסת- רע הכרחי או גורם במשחק הדמוקרטי בישראל (הרע במיעוטו)?

פוליסי - חברת לובינג

היסטוריה

לובי 99- לוביסטים אידיאליסטיים- מיזם חברתי כלכלי ללא מטרת רווח

מבנה המיזם

יוזמות לובי 99

מהלכים שהושלמו

יוזמות בתהליך

מָאכֶר- בעל השפעה המציע את שירותיו כמתווך לשם השגת קיצורי דרך במערכת בירוקרטית סבוכה

רקע

ביקורת

גורמים

מקרים בולטים

פרשות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט

פרשת בנק צפון אמריקה

פרשת ג'ו אלמליח

פרשת החשבוניות הפיקטיביות

פרשת האי היווני

פרשת בנק לאומי

פרשת כרמיה

פרשת מרכז ההשקעות

פרשת מעטפות הכסף וטלנסקי

פרשת ראשונטורס

הרשעה בפרשת הולילנד ובפרשת הזרע

פרשיות נתניהו 2017 :תיק 1000, 2000, 3000

בעניין ארנון מילצ'ן

בעניין ג'יימס פאקר

תיק 2000

פרשת השחיתות של שר האוצר אברהם הירשזון

סיכום

ביבליוגרפיה

שַׁדְלָנוּת באנגלית Lobbying היא פעילות שמטרתה להשפיע ברשויות השלטון, במטרה לגרום לנבחרי ציבור לרוב חברי פרלמנט לפעול, לקדם ולהצביע בעד מדיניות או הצעת חוק ששוכר השירות מעוניין בה.

העוסק בשדלנות קרוי שַׁדְלָן לוֹבִּיסְט. מרבית הלוביסטים פועלים תמורת תשלום, אך חלקם פועלים בהתנדבות מטעמים אידאולוגיים או הומניים. השדולה היא לרוב כלי בידי קבוצות אינטרס לשרת את מטרותיהם. פעמים רבות מדובר בחברות מסחריות, הפועלות לקדם חוקים ותקנות שיפעלו לטובתן, כגון הגבלת תחרות, הפחתת מסים, צמצום רגולציה או הגברת רגולציה על מתחרים וכיוצא בזה. עם זאת, יש גם שדלנים שפועלים מטעמם של גופים ללא מטרות רווח ועמותות.[1]

יש הטוענים כי אף שלרוב מדובר בפעילות חוקית, יש בכך טעם לפגם והעמקה של אי השוויון, מכיוון שככל שלחברה מסחרית או קבוצה יש יותר אמצעים, כך פתוחות בפניה האפשרויות לשכור שדולה ובכך להיטיב עוד יותר את מצבה. כמו כן נטען כי השדלנות היא בבחינת "פרצה קוראת לגנב" בניסיונם לשדל את מקבלי ההחלטות הציבוריים עלולים לוביסטים גם לפתות אותם בדרכים בלתי לגיטימיות ואף בלתי חוקיות כגון הצעה למתן שוחד, טובות הנאה או תגמול עקיף אחר כגון משרה בכירה לאחר סיום כהונת נבחר הציבור, כתבה אוהדת בתקשורת וכו' תמורת תמיכתם. מסיבות אלה נחקקו בחלק ממדינות המערב חוקיםשמטרתם לצמצם את הקשר בין הון ושלטון בעזרת הגבלת חופש הגישה של השדולות אל מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים.[2]

כיום מוכר העיסוק בשדלנות לובינג מכוח תיקונים לחוק הכנסת. תיקונים אלה מסדירים כללי התנהלות תקינים, למשל חובת אמירת אמת, איסור הטעיה ואיסור יצירתה של מחויבות אישית מכל סוג אל מול חבר הכנסת.

תיקון נוסף לחוק הכנסת ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ ממפלגת העבודה[1] וח"כ גדעון סער מהליכוד, נכנס לתוקף וזכה לשם "חוק הלוביסטים", מוסיף וקובע חובת רישוי בפני יו"ר הכנסת ונשיאת תג זיהוי ייחודי. בנוסף, מפורסמת רשימת לקוחותיו של כל משרד לובינג הכנסת. תיקוני חקיקה אלה נועדו להגביר את השקיפות של הלוביסטים המורשים כלפי מוסדות הכנסת. בעבר יו"ר הכנסת ראובן ריבלין דאז אף אסר על השדולנים לבקר בחלק גדול ממתחמי המשכן, ללא הזמנה אישית. האיסור בא בעקבות פרסום כתבת תחקיר ב"עובדה" שחשפה את אופי פעולת השדלנים, ותיארה כיצד מכוני הכשרה לימדו שדלנים כיצד לנסח את הצעות החוק בעצמם עבור הח"כים, להשפיע על פעילות מרכז המחקר והמידע של הכנסת ועל מענה לשאילתות שמוגשות לשרי הממשלה. בין גופי הלובינג המובילים בישראל נמנים: חברת "פוליסי[2]" בבעלותו של בוריס קרסני, חברת "אימפקט" בבעלותן של אורית לרנר ואורלי בןשמאי, והשדלנים אמיר גלעד, ניר קלינר, בהירה ברדוגו ורות פרמינגר, ענת קראוס, וגורן עמיר. לאחר התחקיר שהוצג ב"עובדה" גיבשו מספר חברות לובינג, שחברו יחד ב"פורום קשרי ממשל", קוד אתי לענף השדלנות, המתבסס על הקוד הבינלאומי של איגוד הלוביסטים המוסמכים באיחוד האירופי, והקוד האמריקאי של איגוד הלוביסטים בארצות הברית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

דפנה ליאל, כיצד משפיעים הלוביסטים על חברי הכנסת, ראיון עם שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת במסגרת הפודקאסט "עושים פוליטיקה", 23 באפריל 2017

 Baten, Jorg (2016). A History of the Global World. From 1500 to the Present. Cambridge University Press