‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה הקורלציה (באם ישנה)בין הישגים לימודיים לבין עוני?

תוכן עניינים

מבוא. 4

שאלת המחקר. 6

סקירת ספרות. 6

תקציב החינוך. 6

ועדות מקצועיות. 7

מיצ"ב. 7

הביקורת כנגד המבחנים.. 8

הישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים.. 8

ממדי העוני בישראל. 10

פערים בהישגים הלימודיים - רקע. 10

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - דוח פני החברה בישראל. 12

התמודדות מערכת החינוך עם עוני - דוח המכון הבין-לאומי לתכנון חינוכי של אונסק"ו 15

הקצאת משאבים והעדפה מתקנת בחינוך. 17

הקצאת שעות הוראה (שעות תקן) להעדפה מתקנת, חינוך יסודי, תשס״ח-תשס״ט²³ 18

הקצאת תקציבי חינוך למחשוב בתי הספר והשפעה על הישגים לימודיים.. 24

הגדלת תקציבים לשם הכנסת מחשבים למערכת החינוך. 25

השפעת תקצוב הכנסת מחשבים על הישגים לימודיים.. 26

שיטת מחקר - מתודולוגיה. 28

ניתוח סמיוטי של טקסט תרבותי 28

גישות למחקר האיכותני 29

עבודה זו תעשה על ידי ניתוח טקסטים של ספרות נחקרת ולא מחקר שדה. 29

עקרונות הניתוח האיכותני ( סמיוטי ) 30

ממצאים.. 31

דיון 33

תקשוב ושינוי תקציבי החינוך. 34

סיכום.. 35

ביבליוגרפיה. 36

נספחים.. 41

מספר התלמידים הממוצע בכיתה. 41

מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל. 41

השוואה בין-לאומית. 42

הסמינריון אינו מתיימר להקיף את כלל הסוגיות הנוגעות לקשר בין עוני לחינוך, והוא מתמקד בשני צירים עיקריים של הדיון: הראשון הוא אי-השוויון בהקצאת משאבים ציבוריים במערכת החינוך; השני הוא השפעת העוני על סביבתם הקרובה של התלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. בשני תחומים אלו מוצגים ממצאים נבחרים והמלצות מרכזיות מתוך כמה דוחות וחיבורים שפורסמו לאחרונה בתחומים אלה .

מן הסמינריון עולים, בין היתר, הממצאים האלה:

■ בישראל 420,100 משפחות עניות, שבהן חיו 1,651,300 נפשות ומהן 783,600 ילדים. שיעור הילדים מתחת לקו העוני בשנה זו היה 34%.

■ מכלול הנתונים הזמינים כיום על הישגיהם הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך בישראל, ברחבי הארץ ובהשוואה למדינות אחרות, מצביע על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בישראל;

■ המחקר הבוחן באופן ישיר את השפעות העוני על החינוך מועט; עם זאת, מן המחקר הקיים אפשר ללמוד בין היתר על השפעתם של גורמים מיקרו-חברתיים, כגון ההתנהלות המשפחתית היומיומית בסביבתו של התלמיד, על ההישגים הלימודיים;

■ דוח מיוחד של אונסק״ו קובע כי הרקע הביתי (home background) של התלמידים הוא המשתנה הבודד המשפיע ביותר על הישגים לימודיים, והעוני הוא רק אחד ממרכיביו של משתנה זה;

■ יש עדויות מוצקות לכך שבכוחו של החינוך לצמצם את השפעתו השלילית של העוני, אולם אין בכוחם של מערכת החינוך ושל בתי-הספר לבדם להתגבר על השפעות העוני. לפיכך, נדרשת מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה, שתשלב בין שיפור הרמה הלימודית וקידום השוויון במערכת החינוך ובין צעדים נרחבים לצמצום ממדי העוני בסביבתם הרחבה של התלמידים ;

■ בצד הגדרת צמצום הפערים כיעד מוצהר של מערכת החינוך, יש חוסר בהירות אשר למידת יכולתם והתאמתם של צעדי המדיניות הננקטים כיום להביא להשגת יעד זה;

■ מחקר חדש שנערך ביוזמת תנועת ״הכל חינוך״ מעלה כי שיטת הקצאת המשאבים הנהוגה כיום בחינוך היסודי ובחטיבות-הביניים, אף שהיא מעניקה העדפה מתקנת, יוצרת אפליה מובהקת בין אוכלוסיות שונות ומקפחת בבירור את המגזר הערבי ;

■ עקב קיצוצים בתקציבי משרד החינוך בעשור האחרון, שיעור שעות התקן המוקצות כיום להעדפה מתקנת בחינוך היסודי הוא נמוך ביותר: כ-5.6% בלבד מכלל השעות;

■ מנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך ומדוח ביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי משרד החינוך לא גיבש מדיניות שיטתית להגשמת יעדיו של אגף שח״ר, המופקד על תוכניות שונות בתחום קידומן של אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים במערכת החינוך. זאת ועוד, על-פי נתוני האגף, התקציב בתקנות המרכזיות שלו קוצץ בתשע השנים האחרונות בשיעור חד של כ-65%.

העוני, מעבר להגדרתו המקצועית בידי הגופים האמונים על כך, הוא מושג מורכב בעל משמעויות חברתיות ומוסריות רבות ושונות. תחום החינוך בכלל, ומערכת החינוך בישראל בפרט, גם הם תחומים סבוכים ובעלי הסתעפויות רבות. לפיכך, רצוי להבהיר כבר בתחילת הדברים כי דיון יחיד שכותרתו ״השפעת העוני על רמת ההישגים במערכת החינוך״ אינו יכול להקיף את מגוון הסוגיות הרלוונטיות, ולפיכך גם סמינריון זה אינו מתיימר להקיף את הנושא על כל היבטיו.

אורית גזית מציינת במבוא לספרה עוני וחינוך בישראל - סקירת ספרות , כי הידע שנצבר עד כה הנוגע באופן ישיר להשפעות העוני על החינוך מוגבל למדי, וכי יש צורך להגביר לאלתר את האיסוף השיטתי של מידע בתחום זה. גזית מזכירה כי בתחום ידע הקרוב לתחום של עוני וחינוך - התחום של אי-שוויון וריבוד במערכת החינוך הישראלית - יש אומנם מחקר רחב, אולם מדובר בשתי תופעות שראוי להבחין ביניהן. לדבריה, ״בעוד שחקירתו של אי-שוויון עוסקת בעיקר בהתפלגויות ובהבדלים ממוצעים בין אוכלוסיות שונות, חקירת העוני מתמקדת בעיקר בחלק התחתון של ההתפלגות ושואפת לעמוד על מאפייניו ועל היבטיו השונים״.^[1]

בהמשך הספר טוענת גזית כי אף שהמחקר הקיים מועט, כבר כעת אפשר ללמוד ממנו כי גם לגורמים מיקרו-חברתיים, כגון תפיסה עצמית לקויה המושפעת ממעמד או ההתנהלות היומיומית בבתי משפחות מהשכבות החלשות, יש השפעה ניכרת על ההישגים הלימודיים של ילדים. זאת ועוד, למאפייני הסביבה הביתית יש חלק חשוב בשעתוק הפערים בחינוך וב״העדר היכולת לחלץ את ילדי משפחות המצוקה מנחיתות בהישגיהם הלימודיים״.

אם כן, נדמה שהדיון הציבורי והאקדמי בסוגיית הקשר בין עוני לחינוך מתרכז בשנים האחרונות סביב שני צירים עיקריים: הציר הראשון, הנפוץ יותר, עוסק בסוגיית אי-השוויון במערכת החינוך ובייחוד במדיניות הקצאת המשאבים הציבוריים בתחום החינוך לקבוצות ולפרטים בעלי מאפיינים חברתיים-כלכליים שונים. הציר השני, לעומת זאת, מתמקד בנעשה בסביבתם הקרובה של תלמידים ומשפחות המצויים בתחומי העוני .

בסמינריון זה יוצגו ממצאים נבחרים והמלצות מרכזיות מתוך כמה דוחות וחיבורים שפורסמו לאחרונה בעניין שני מוקדי הדיון שהוצגו לעיל .

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני בתי הספר בארץ ובעולם הוא העלאת רמת ההישגים הלימודיים של תלמידי בתי הספר. העלאת ההישגים הלימודיים מוגדר על ידי בתי ספר רבים כמטרה עיקרית בראש סולם העדיפויות הבית ספרית, אולם הגדרה זו אינה מספקת לבתי הספר את הכלים והשיטות להשגת מטרה זו.
ההכרה כי אפשרי לשפר את הישגים לימודיים באמצעות התאמת הסביבה, שיטות הלימוד והתכנים אל הילד ואל תרבותו מחלחלת בשנים האחרונות אל מערכות החינוך בעולם כולו והצליחה להוביל לשיפור ההישגים הלימודיים במקומות הללו.

 בארצות הברית לדוגמה בעקבות מחקרים שהוכיחו כי הירידה בהישגים לימודיים חלה בעיקר עם המעבר לחטיבות הביניים ובבתי ספר הפועלים בשכונות העניות הופעלה תוכנית שסיפקה מערכת תומכת לתלמידים שאפשרה התמודדות עם דילמות הנובעות מהשונות הרבה ומריבוי התרבויות בכל בית ספר.
באזורים הכפריים של קולומביה^* הצליחו המורים להעלות את רמת ההישגים באמצעות הפיכת בתי הספר לרלוונטיים עבור התלמידים לחייהם ולסגנון חייהם. בבתי הספר הללו תהליך הלמידה הוא דינמי ומותאם לצרכי התלמידים ומאפשר לתלמידים לא ללמוד בתקופת הקציר, לקבל הכשרה חקלאית וכו'.
הצלחת בתי ספר ואחרים נובעת מהעובדה כי בתי הספר השכילו להפנות את תשומת הלב מהישגים לימודיים אל פיתוח ועיצוב דרכים ומסגרות לתמיכה בתלמידים לאורך כל שנות לימודיו.

בתי ספר המאפשרים לתלמידיהם סביבה תומכת קושרים קשרים ויוצרים לתלמידיהם רשת של תמיכה על מנת להבטיח שלכל התלמידים תינתן סביבה תומכת מתחילת בית הספר ועד לסיומו- בכיתה יב'. (בן – צדוק, ג', 2007),
נראה כי הצלחתם של בתי ספר מסוג זה, היכולים להביא את תלמידיהם למיצוי מלוא הפוטנציאל הקיים בהם היא פועל יוצא של ההכרה בחשיבותה של 'מערכת תמיכה/תומכת' וההכרה בצורך בשילוב מספר דרכי פעולה וגורמים שונים ומגוונים כאמצעי להעלאת רמת ההישגים הלימודיים.

הניסיון מלמד כי בתי ספר המכירים בחשיבות תפקידם כדואגים לילדים וכאחראים על החיבור בין הילדים למבוגרים בין ילדים למשפחות ומוסדות חברתיים אחרים הצליחו ביצירת השינוי שהוביל לשיפור רמת ההישגים הלימודיים של תלמידיהם.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)