‏390.00 ₪

שאלת המחקר

שאלת המחקר היא-ניצני אוריינות -הקשר בין אמונות האמהות לבין הישגי ילדהן במשימות אלפביתיות (כתיבת שם-כתיבת מילים-הכרת שמות האותיות-מודעות פונולוגית)

תוכן עניינים

מבוא.. 3

שאלת המחקר. 3

השערות המחקר. 3

היסטוריה. 5

השימושים לקריאה על בסיס יום-יומי 5

התיאוריה של הקריאה. 6

שיעורי קריאה. 7

אוריינות.. 7

לימוד קרוא וכתוב. 9

מוכנות האדם לרכישת האוריינות.. 10

אנאלפביתיות.. 10

אוריינות במאה ה-21. 11

אוריינות ויזואלית.. 12

אוריינות מדעית.. 13

האוריינות המשנית עולה בקרב מדינות מתקדמות.. 13

הבנת הנקרא.. 15

הבנת הנקרא והשפעת למידה על הזיכרון בילדים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.. 18

התפתחות הבנת הנקרא של סיפורים.. 18

אסכולה. 23

תוצאות.. 27

דיון 28

בחינת ההבדלים בין הקבוצות לגבי המבנה הסיבתי של הסיפור והיכולת לשמור את האינפורמציה ורכישתה כתוצאה מלמידה. 31

סיכום.. 33

הצעות למחקר עתידי 33

אוריינות -הקשר בין אמונות האמהות לבין הישגי ילדהן במשימות אלפביתיות (כתיבת שם-כתיבת מילים-הכרת שמות האותיות-מודעות פונולוגית)

השערות  המחקר

1. ימצא קשר חיובי בין השכלת ההורה (אב-אם) לבין האמונה שלו

2. יימצא קשר חיובי בין אמונות האם לגבי טיפוח ניצני אוריינות לבין הידע האורייני של הילד.

3. יימצא קשר חיובי בין הערכת האם את היכולת האוריינית של ילדיהן לבין רמתו האוריינית של הילד.

המחקר כלל 79 ילדים, אשר מתוכם 52 בנים ו-27 בנות, בגילאי 11 – 7. 36 ילדים היו מאובחנים כבעלי הפרעות קשב והיפראקטיביות, כאשר 43 ילדים היוו את קבוצת הביקורת. הילדים בעלי הפרעות הקשב הופנו ממרפאה פסיכיאטרית אוניברסיטאית, האבחנה הקלינית נעשתה באופן עצמאי לצורכי מחקר אחר אשר בקושי הצליח למצוא משתתפים העונים דרישות המחקר.

על מנת לאמת את הממצאים, ההורים עוברים ראיון על ידי סטודנטים אשר התמחו בעריכת ראיונות. בראיון הוצגו שאלות אשר מתייחסות לתסמינים של הפרעות קשב מתוך ה- - Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders DSM IV, American Psychiatric Association. ההורים התבקשו לאשרר כל קריטריון של הדיאגנוזה בנוגע לילדם, וכמו כן לתת דוגמאות התנהגותיות. בסוף התהליך נשאלו ההורים אם ההתנהגות תואמת את גילו של הילד והאם התנהגות זו משפיעה על תפקודו בבית-הספר או בחברת ילדים אחרים.

כל ילד אשר אובחן כסובל מהפרעות קשב ולא התאים ל-95 אחוזים מהקריטריונים, הוצא מהמדגם. במדגם זה לא נכללו ילדים אשר להם אך ורק בעיית קשב בגלל עדויות על ההבדלים בין הסוג של הפרעת קשב נטו, ללא היפראקטיביות, על פי סיווגים שונים כגון דמוגרפיה, היסטוריה משפחתית, הפרעות נלוות וכולי, קיימת אבחנה ברורה בין הסוג עם הפרעת הקשב נטו ובין שאר תת הקבוצות של ADHD.

Barcley, 2009; Milich, Balentine, & Lynman

במהלך התחקיר על הילדים אשר הרכיבו את קבוצת הביקורת, נשאלו ההורים לגבי קשיים לימודיים או התנהגותיים. הילדים בקבוצה היו ללא היסטוריה של בעיות מסוג זה או כל בעיה רפואית או בעיית קשב.

ילדים אשר סימני הפרעות קשב, הפרעות התנהגות או אימפולסיביות, לפי ראיון ה- DSM IV, הוצאו מהמחקר.
הילדים מקבוצת ההפרעה הראו אחוז גבוה של הפרעות קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וכמו כן תוצאות מתאימות ל-ODD לפי ה-DSM IV. בין הקבוצות לא היו הבדלים משמעותיים של גיל, מגדר או מוצא אתני. קבוצת הביקורת הייתה גבוהה באופן ניכר מקבוצת ה-ADHD בכל הנוגע לאיי.קיו., בהתבסס על מבדק אוצר מילים של ווקסלר למדידת אינטליגנציה.

Block Dsign and Vocabulary subtests of the Wechsler Intelligence Scale for Children III 
הילדים מקבוצת ה-ADHD לא היו תחת טיפול תרופתי לאורך כל זמן המחקר.

המחקר הזה אושר על ידי מועצת המנהלים של האוניברסיטה וכמו כן הייתה הסכמה מודעת של ההורים של כל הילדים אשר השתתפו במחקר ובנוסף התקבלה הסכמה מילולית מהילדים המשתתפים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מליץ, ע. מליץ, צ. , אסטרטגיות למידה - תאוריה ומעשה, הוצאת מכון לשיפור הישגים לימודיים בע"מ, באר שבע

נעמה צבר-בן יהושע, מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר 

Elizabeth P. Lorch, Kelly Oneil, Kristen S. Berthiaume, Richard Milich, David Eastham, and Tirsit Brooks. "Story Comprehension and the Impact of Studying ON Recall in Children With
Attention Deficit Hyperactivity Disorder" Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology , vol.33 No. 3, 506-515