‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פואמה בראי הציונות?

תוכן עניינים

מבוא-. 3

שאלת המחקר . 4

סיכום-. 13

ביבליוגרפיה. 15

סמינריון הפואמה : ציונות תרומה לעיצוב סגנון שירת העלייה השלישית

הפואמה הינה יצירה המוגדרת כשיר עלילה שבראשיתו התפתח מהאפוס היווני. זהו שיר סיפורי לרוב מחורז, זה יהיה בהכרח בעל נרטיב ברור. מאפיין חיצוני המזוהה לרוב עם הפואמה הוא דרך הכתיבה הרחבה והעמוקה. טוריה השיריים יהיו רחבים. 
הפואמה כסוגה ספרותית, ובעיקר הפואמה הרומנטית, גובשה ברוסיה ב מהלך המאה ה-19. גדול היוצרים הרוסיים הנודעים, אשר מזוהה בעיקר עם סגנון ספרותי זה בתקופה היה פושקין. המודל הקונסטרוקטיבי של הפואמה הינו השיר האנגלי במודל הארוך.
הפואמה הרומנטית כוללת בתוכה שני סוגים עיקריים: פואמה דגרסיבית- אשר במרכזה עומד גיבור כלשהו אשר אינו המשורר עצמו, ואילו המשורר הינו דמות אשר באספקט הפעיל תהיה מתערבת. ישנה גם את הפואמה האוטוביוגרפית, אשר המודל הקונסטרוקטיבי שלה שונה. בפואמה הזו היוצר, המשורר, עצמו הוא גיבור השיר, זה מתאר באופן ציורי את התהליך במהלכו מתבגר ואת הדרך אשר בה נבנה כמשורר. בעקבותיה של הפואמה הרומנטית התחוללו במבנה הפואמה שינויים מסוימים. כך נוצרה הפואמה הסימבוליסטית בהגדרה זו פואמה אשר אינה מוותרת כלל על העלילה הבסיסית וכמו כן משלבת בתוכה סמלים רבים ומגוונים.הפואמה הינו מושג אשר לא נצפה בשירה העברית עד לתקופת העלייה השלישית , כמו כן זהו מושג המעוצב חד משמעית ע"פ המודל המקביל שלו בשירה הרוסית כיוון שבאנגלית ובשאר השפות הלועזיות , מושג זה מגדיר שירה ללא מאפיינים ייחודיים לו. בשירה הרוסית, וכמו כן בשירה העברית אשר נטוותה סביב אותה ההגדרה של הפואמה , ניתן לאפיין אתה באופן ייחודי ולא ניתן לשילוב בז'אנר הסטנדרטי.  הפואמה עצמה מאופיינת באופן קונסטרוקטיבי השונה בצורה ניכרת משאר המודלים של השירה. פואמה צוירה ע"פ הגדרת המשוררים באותה תקופה כמשהו שקשור לפאתוס, אינסטנציה רגשית חזקה אשר בנויה ורקומה  מפרקים וניתן לצפות את נרטיבה הייחודית לה. הפואמה מאופיינת כתבנית ספרותית בעלת מבנה ארוך לרוב בחרוזים, הנושאים יהיו מגוונים אך לרוב ספוגי רגש ומעבירי תחושות אינטנסיביות המכוונות לתת לקורא את מלוא התמונה אותה מצייר המשורר. הנושאים הנצפים בתקופת העלייה השלישית, רובם קשורים להתרחשויות בעולם היהודי וברגשות המעורבים של המשוררים לגבי העול שהיה על העם היהודי באותה העת. הפוגרומים אשר היו ונשארים עד ימינו אנו, נושא כאוב מאוד בקרב עולי מזרח אירופה הותירו אבדות קשות וחוויות טראומטיות בקרב ציבור העולים. בעת בה התגבשה הציונות, כשמדובר בעשורים הראשונים של המאה העשרים, לקחה השירה העברית את מיטב ההשראה מתוך שני מקורות עיקריים: עולמה של החשיבה והספרות האירופית ובעיקר הרוסית, מצדה האחד, עולם הכתיבה,השירה והיצירה העממית היהודית, שהייתה "גרסא דינקותא" של רבי החלוצים, מצדה השני. ההשפעה הגרמנית שהייתה דומיננטית עד כה, הולכת ופוחתת בתקופה זו, והרוסית היא השפה האירופית העיקרית או הבלעדית של מרבית הסופרים. המודלים הדומיננטיים של החשיבה והסגנון הספרותי נשארו מאופיינים בתרבות הרוסית והפולנית גם בארץ ישראל, כמו כן ישנה מגמה בולטת של סופרים לא מעטים אשר לא ידעו רוסית והושפעו מהם בעקיפין. הספרות כמו גם המחשבה הרוסית בתקופה שלפני ואחרי המהפכות היו מבוססות על מוטיבים ניאו מיסטיים, משיחיים, ניאו דתיים, כמו גם אפוקליפטיים. אפשר לזהות זאת  כמסורת רוסית חזקה אשר התעוררה במסגרת ההתנגדות לפוזיטיביזם הבולט ברוסיה בשנות 60-70 של המאה ה-19 .כמו גם מחיפושים אחר רוחניות מקורית ושונה. ההתעוררות המדוברת ניכרת היטב כבר בכתביו של דוסטויבסקי, והמשכיותה בולטת החל מסוף שנות ה80 של המאה ה-19, בקרב ה "דקדנטיים" והסימבוליסטים, בהשראתו של ולדימיר סולוביוב. הניאו מיסטיקה בסיפורת ובשירה הרוסית קיבלה בצורה נלהבת את הסימבוליזם המערב אירופי המוכר, אשר היה גם הוא לסוג של מרד נגד השקפת העולם והסגנונות המטריאליסטיים נטורליסטיים, אלו נתנו לו כיוון היסטוריֿ
לאומי. בתחילתה של המאה ה-20, פעלה ברחבי רוסיה תנועת תחייה רוחנית, של מסורת המעודדת יחס מיסטי לזהות המוגדרת כלאומית וסגפנות הממקמת את הפרט כקורבן למען הכלל הלאומי. המחשה נוספת של כך ניתן לראות בעובדה שהמהפכה הרוסית, נתפסה בעיני היוצרים, ותוארה על ידיהם בספרות הרוסית כגאולה משיחית אפוקליפטית.

 הזרם האקספרסיוניסטי בשירה באותה העת היה לא  התעלם כלל מהצורך להביע ולחרוט זאת בפואזיה, ובהיסטוריה של העם היהודי ושל התרבות הישראלית העתידית. מיטב המשוררים של אותה העת , כל אחד בצורתו וסגנונו התייחסו לכאב הרב אשר נחרט בעקבות כלל האירועים בלבו של העם היהודי, כחברה יהודית בארץ ישראל מאפיינים אלו היו הכרחיים לעיצוב מורשת לדורות הבאים. וליצירת פלטפורמה ספרותית מלב המאגרים ההיסטוריים אשר תנציח את הקורבנות ותוסיף לגיטימציה לאות הזיכרון של נפגעי ההתרחשויות האלימות במזרח אירופה. למרות שכל משורר עיצב ע"פ חוויותיו וסגנונו האישי את המודל של שיריו, ושל הפואמות ניתן להבחין בבירור בנושאים משותפים החוזרים ונשנים כמגדירי פסון השירה  באותה העת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

4.חבר ח.- "בשבי האוטופיה, מסה על משיחיות ופוליטיקה בשירה העברית בארץ-ישראל בין שתי מלחמות העולם", המרכז למורשת בן-גוריון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב . 

5.ליסק מ. והורוביץ ד. -. מישוב למדינה, תל אביב: עם עובד תשמ"ו

6.גורל היהדות בברית המועצות 1917 – 193.בהוצאת האוניברסיטה העברית ירושלים, 

7.אבינרי ש.- הרעיון הציוני לגווניו - פרקים בתולדות המחשבה הלאומית היהודית תל - אביב, עם - עובד, .

8.אלמוג ש.-  עורך , ציונות ודת, ירושלים  מרכז זלמן שזר, .