‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הציונות ויהודי ארה"ב?

תוכן העניינים                                                                                                                                  

1. מבוא                                     

1. מאפייני הציונות בארצות הברית

1. הקמת המדינה היהודית בראי הציונות האמריקאית

1. יחסי  ארצות הברית – ישראל

1. שאלת העלייה של יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל

1. סיכום

1. ביבליוגרפיה

סמינריון הציונות ויהודי ארה"ב : מערכת יחסים שיודעת עליות ומורדות.

רק מעטים לא יסכימו עם הקביעה שהעם היהודי התנסה לאורך ההיסטוריה בשינויים – או במהפכים – רבי משמעות. בעבודה אנסה להתבונן בקצרה בחלק מהשינויים המדוברים. ההתבוננות חשובה מאחר שבחינת השינויים המתפקדת כרקע חיוני להבנת הבעייתיות שביחסי ישראל והתפוצה היהודית בהקשר של סוגיות הממשל בעם היהודי וקביעת המדיניות הישראלית ביחס לתפוצה. ישנן נקודות מוצא נאותות לדברי רקע כגון אלו והן מבחינת ההיבטים הדמוגרפיים, השינויים בריכוזים הגיאוגרפיים של העם היהודי ועריכת ההשוואה בין יחסם של היהודים בתפוצה למדינת ישראל לבין יחסם של הישראלים לקהילות היהודיות בתפוצה. (ליבוביץ ישעיהו, תשל"ו)

גם אם נמצא לנכון שהגורמים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים לא בהכרח הם המשפיעים ביותר על התמורות ביהדות העולם,אנו ניוודע שבכל זאת הם תורמים לא רק לשינויים בהיבטים הפיזיים של התפוצה היהודית אלא גם לשינויים בתפיסות, באידיאולוגיות, באסטרטגיות, במבנה הקהילות והמוסדות שלהן ובמהלכים המעשיים הקשורים לממשל ולמשילות בעם היהודי וליחסי ישראל והתפוצות היהודית. השינויים בהם אנו נעסוק בעבודה זו מתבטאים בתחומים רבים, כגון: תזוזות במרכזי העוצמה הכלכלית והפוליטית בתפוצה; צורך בבנייה ובהתארגנות מחודשת של קהילות יהודיות (כמו ריכוז המאמצים הארגוניים לגיוס ולהקצאת המשאבים הכספיים הדרושים לקהילות לצורכי התארגנות כזאת; היעדר הרמוניה ארגונית ותפעולית בכמה קהילות במדינות שונות בגלל השאיפה של ריכוזים יהודיים חדשים להתארגן ולהשפיע על המתרחש לא רק בקהילתם, אלא גם בקהילות אחרות; מתחים ביחסי התפוצה עם מדינת ישראל; יחסי הקהילות היהודיות עם קהילות אחרות במדינות מושבן. (ליבוביץ ישעיהו)

כאן למעשה נפרט את השינויים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים העיקריים שחלו בעת היהודי בסוף המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21  (רם אורי) .מספרם של היהודים בעולם מוערך בכ13 מיליון נפש בקירוב. המספר הזה מתייחס לאנשים המשתייכים לליבת העם היהודי – כלומר אלה המצהירים בעת מפקדי אוכלוסין או משאלים מיוחדים שהם יהודים או שהם ממוצא יהודי – הצהרות שאינן מתאימות בהכרח להגדרות ההלכתיות היהודיות. לשם השוואה נציין כי בעבר היה מספרם של היהודים בעולם כ-11 מיליון. (סראנה, תשנ"ב)

ראינו אם כן, כי היגרו כ- 2.5 מיליון יהודים לארצות הברית; הרוב משפחות עניות, לא אליטות, ללא רבנים מהשורה הראשונה וגם ללא אינטלקטואלים חילונים. בשלב השני אחרי הגיעו גם אינטלקטואלים חילונים. הלחץ הכלכלי, הגידול הדמוגרפי והפרעות הביאו אותם. במפגש שלהם על אדמת ארה"ב מתרחשים במקביל תהליכי אמריקניזציה ומקביל גם תהליכי היבדלות. בתקופה המשמעותית שתיבחן כאן מתרחשת דינאמיקה מרתקת של קליטה בחברה המערבית והתנתקות הדרגתית מהמולדת הישנה מצד אחד. ומן הצד השני פועלות מגמות של חיזוק הזהות האתנית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארתור,  הרצברג, "היות יהודי בגולת אמריקה", מסות ורשימות, הספריה הציונית על  יד ההסתדרות הציונית העולמית,ירושלים,תשמ"א.

שמעון,  הלקין, "ציונות שלא-על תנאי", מסות ורשימות, הספריה הציונית על  יד ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"ה.

בן,  הלפרן, "היהודי אמריקני", ניתוח ציוני, הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"ח.

"ציונות",  האנציקלופדיה העיברית,  ירושלים  תשמ"א,  כרך כח,  ע"מ609-607.

          Feingold, Henry L. A Time for Searching: Entering the Mainstream, The Johns Hopkins University Press. Baltimore. .