‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סביבה חופים בישראל?

תוכן

רקע תיאורטי 5

חופי ישראל. 7

המאבק על עתיד חופי ישראל וסביבתם הקרובה. 7

איום הבנייה והפיתוח בסביבת החוף. 7

דו"ח מבקר המדינה 2013. 7

חוקים סביבתיים ותוכניות מתאר ארציות. 8

מאבקים סביבתיים עכשוויים. 8

איומים אחרים. 8

איכות הסביבה של חופי ישראל. 10

הפגיעות העיקריות בחופי הים. 10

אובדן חול הים. 10

הסדרת מדיניות השמירה על הסביבה החופית. 12

תכניות מתאר. 12

תכניות בנייה מאושרות בחופים. 14

תכנית "חוף נקי". 17

ניקיון 17

מדד חוף נקי 19

חינוך. 22

הסברה ואכיפה. 23

”משמר החוף“. 25

ביבליוגרפיה. 27

אקולוגיה וחופים

איכות הסביבה של חופי ישראל 

סמינריון איכות סביבה חופים בישראל

הזיהום פוגע בפעילות הכלכלית ( דייג , נופש ...) ופוגע במערכות החי והצומח.

מקורות הזיהום :

דליפת דלקים מאוניות – הים התיכון מצטיין בצפיפות גבוהה של אוניות . הדלק הנפלט מאוניות אלו הוא המקור לזפת המזהמת את חופי הים התיכון.

הזרמת שפכים לים- קיים איסור בחוק על הזרמת שפכים בים אך כמעט בכל חורף נאלצות רשויות רבות להזרים שפכים לים עקב תקלות שונות במערכות הובלת השפכים[1].

חול הים היגיע לחופי ישראל מהדלתא של הנילוס במצרים. מאז בנייתו של סכר אסואן צומצמה מאוד הספקת החול .

שני גורמים עיקריים להפחתה הרסנית מחול הים:

כריית חול לבנייה – למרות חקיקה בעניין האוסרת על כריית חול לצורכי בנייה עדיין מתבצעת כרייה בלתי חוקית בהיקפים גדולים.

בניית הנמלים והמרינות לאורך החוף-בשנים האחרונות נבנו בנוסף לנמלים בחיפה ואשדוד מרינות רבות (אשקלון, תל אביב, הרצלייה , ..) במרינות בונים פרט לשובר הגלים גם מחסום מכיוון דרום שנועד למנוע את סתימת המרינות בחול.  מחסום זה גורם להצטברות חול מדרום למרינה והפחתה של החול מצפון למרינה.

המפגעים העיקריים הנגרמים מאובדן החול-

הרס המצוק החופי- לאורך חופי הים התיכון מתנשאים מצוקי כורכר.  מצוקים אלו נהרסים כיוון שהים מגיע לשפת המצוק וגורם להתבלותם המהירה. מבנים רבים הממוקמים על שפת המצוקים נתונים לסכנת התמוטטות.

הרס בתי גידול לצומח ולחי- חופי הים משמשים כבית גידול לצמחים כמו חבצלת החוף ולבעלי חיים כמו הצב הרך המשתמש בחול כאזור הטלה לביצים. הרס החופים מעמיד בסכנה את קיומו של הצב הרך ואורגניזמים רבים נוספים.

הרס אתרים ארכיאולוגים- אתרים רבים כמו באשקלון ובקיסריה נמצאים בסכנה.

צמצום חופי הרחצה – רצועות החוף לרחצה בישראל הצטמצמו והפכו לצפופות עוד יותר.

גזילת חוף הים מידי הציבור- לאורך חופי ישראל קיימים פרויקטים רבים שנבנו באופן בלתי חוקי או שינו את ייעודם ממבנים לנופש למבנים למגורים וזאתבניגוד לחוק האוסר על בנייה למגורים המרוחקים פחות מ100 מטרים מהחוף.

בין פרויקטים אלו ניתן למנות את הדירות המרינה בהרצלייה , וכפר הים בחדרה[2].

בעשור האחרון חלו בישראל שינויים ברמת המודעות ללחצים הסביבתיים הגוברים על החופים וכן בעקרונות המנחים את מוסדות התכנון בדבר פיתוח הסביבה החופית. מדיניות התכנון החדשה קיבלה ביטוי בשורה של חוקים ובתוכניות מתאר. בעבר הוקמה הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחוף) מתוקף חוק שמירת הסביבה החופית  (חוק זה יידון בהמשך). הוועדה מופקדת על שמירה ואיזון בין שיקולי התכנון לבין הערך של השמירה על הסביבה החופית.

המוטיב המרכזי המנחה את הועדה לשמירת הסביבה החופית בבואה לבחון תכניות הוא: ש״רק שימושי קרקע אשר יש להם ערך וזיקה לחוף, יוותרו לאורכו. יש למנוע שימוש נעדר זיקה לחוף, אשר ניתן לקיימו במקומות אחרים.״[5]

כחלק מהתחייבותה הבינלאומית, ישראל חתומה על האמנה להגנת הים התיכון מפני זיהום (״אמנת ברצלונה״). תכנית הפעולה של מדינות הים-התיכון עברה בהדרגה לשימת דגש על ניהול ותכנון אינטגרטיבי של הסביבה החופית[6].

תכנית מתאר ארצית (תמ׳׳א) 35  נועדה להבטיח תכנון ופיתוח בד בבד עם שימור החופים הפתוחים ושמירת הגישה החופשית של הציבור אליהם ולאורכם. אזורי חיץ לאורך ערוצי הנחלים ייועדו להפריד בין הריכוזים העירוניים לאזורים המוגנים בחופים; תמ״א 12 לתיירות , מגדירה את החופים המיועדים לפיתוח; תמ״א 8 לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף , מחייבת לייעד אזורים מסוימים לגנים לאומיים או שמורות טבע ומגינה על אזורים עם ערכי נוף מפני פיתוח.

כלל החופים בישראל (בים התיכון, בכנרת בים המלח ובים סוף) משתרעים על פני 306 ק״מ. מתוכם כ-19 ק״מ הינם מקומות רחצה מוכרזים, 163 ק״מ הם שטחי חוף אסורים לרחצה, וכ-124 ק״מ שטחי חוף בלתי מסווגים, אך פתוחים ברובם לציבור הרחב. חוף טבעי ובלתי מופר נשאר לאורך של כ-53 ק״מ, מתוכם 18.3 ק״מ מוגנים בשמורות טבע מוכרזות.

מחקר חדש של האו״ם מצא כי 40% מאוכלוסיית העולם חיה בערים במרחק של עד 200 ק״מ מחוף ים. הריכוז הגדול של אוכלוסייה לאורך חופים כרוך בהשלכות סביבתיות כגון: שינוי והרס של בתי דיגול לחים, זיהום ולכלוך, כריתת צמחייה וכיסוי טבעי וחסימת הגישה לחוף.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 א' אברהמי, בטאון ים וחופים, משרד הפנים

  ולרי ברכיה, היבטים סביבתיים בשימור חופים, המשרד להגנת הסביבה, מצגת.

 פלורה קוך דבידוביץ׳, נסיגת המצוקים לאורך חוף הים של ישראל: הגורמים לתופעה והתמודדות הרשויות עמה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד״ר רותי יהל וניר אנגרט, מדיניות שמירת הטבע בים התיכון: שמורות טבע ימיות ככלי לשימור הסביבה והמגוון בים התיכון,

עתירה בבית המשפט המחוזי 10336-11-12 בפני כבוד בשופטת רות רונן, דרור עזרא ואחי נ. רשות הרישוי המקומית הרצליה

 דוח מבקר המדינה 63גי , ״הגנה על הסביבה החופית בישראל״