עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודת גמר שלטון מקומי, אי-שוויון נשים גברים עמדות בכירות רשויות מקומיות, מגדר מוניציפלי, ראיונות, איכותני, גמול השתלמות עיריות (עבודה אקדמית מס. 4822)

‏390.00 ₪

 עמ'. 

עבודת גמר שלטון מקומי, אי-שוויון נשים גברים עמדות בכירות רשויות מקומיות, מגדר מוניציפלי, ראיונות, איכותני, גמול השתלמות עיריות

שאלת המחקר

מהן הסיבות לאי-שוויון בין נשים לגברים בעמדות בכירות בשלטון המקומי?

תוכן עניינים

שאלת המחקר

מבוא

בעיית המחקר

סקירת ספרות

נשיות כמשפיעה על השתלבות פוליטית

חסמים והסדרים מגדריים

חיוב שילוב הנשים בכוח העבודה הפוליטי – נקודת מבט נשית

מעבר מהזירה החברתית לזירה הפוליטית

חקיקת הקצאות ייצוג נשים

אפלייה כלכלית ופוליטית של נשים ומאמצי חקיקה – ארצות הברית, שבדיה וישראל

מתודולוגיה

אוכלוסיית המחקר

שיטה

כלי המחקר

ניתוח ממצאים

תיאור ממצאי המחקר

בדיקת השערות המחקר

דיון בממצאי המחקר

מסקנות המחקר

המלצות

מגבלות המחקר

ביבליוגרפיה

נספחים

נספח 1

נספח 2

נספח 3

מעוט הייצוג הנשי בתפקידים בכירים בשלטון המקומי, קרי, במגזר הציבורי בישראל, בולט גם במגזר העסקי. תופעה זו קיימת לא רק בישראל, אלא אף במדינות מערביות אחרות. מיעוטן של נשים ברשויות המקומיות נובע כתוצאה מהעדר מדיניות אפליה מתקנת לנשים פוליטיקאיות, כלומר, מכסות ייצוג, הן בשל הדרתן של הנשים החרדיות מהמרחב הציבורי השייך אך ורק לגברים (שפירא ואח', עמ' 89; צרפתי,  עמ' 19; סטקלוב וריינגוורץ, עמ' 9). בשל מצב דומה לזה המובע מעלה, בארצות הברית (להלן: ארה"ב), נקבע צו העדפה מתקנת לנשים ולמיעוטים אחרים, לעומת זאת, בה בעת, בישראל הוחלט על עקרון הבטחת הייצוג לנשים בלבד (מאור, עמ' 21).

מדד המגדר של "שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית", פותח ככלי מדידה עוצמתי הבוחן לאורך זמן מגמות של חוסר שוויון מגדרי.  (רמון ח', 2021)

 יש לציין כי מכון ון ליר (2018), מפרסם את המנגנונים המנציחים את נתוני האי שוויון ביחסי הכוחות הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים בין גברים לנשים. התמונה המתקבלת מדוחות אלו, היא מצב של חוסר השוויון בתחומי חיים שונים כגון: השכלה, עבודה, פוליטיקה ובתחומים אחרים. כלי זה מתוכנן עבור אנשי ממשל ומקבלי החלטות, על מנת שיוכלו להתמודד עם הסיבות והתנאים הגורמים לחוסר השוויון (הרצוג ואחרים, 2018).

לאורך השנים נשאר מדד אי השוויון המגדרי יציב ולא נראו שינויים בפערים בין המגדרים בישראל. במגזר היהודי, במדד העוצמה הפוליטית קיים שיפור איטי לאורך השנים במספר חברות הכנסת, אך בתחום העוצמה הכלכלית, הדרך עודנה רחוקה להיותן של נשים בעמדות השפעה (הרצוג ואחרים, 2018, עמ' 2). ההפליה גדולה אף יותר, במגזר הערבי. כך למשל, שיעור הנשים הערביות והדרוזיות, בקרב עובדי המדינה, עלה מ- 2.45% ל- 3.7%, אך עלייה זו, הייתה נמוכה הן ביחס לחלק באוכלוסייה הכללית במדינה והן ביחס לשיעורן של כלל הנשים, המועסקות בשרות המדינה (מזרחי סימון,  עמ' 13).

פערי המגדר בשוק העבודה עדיים עמוקים והגידול שחל בשכר החודשי והשעתי הוא מזערי לעומת השנים הקודמות. חוסר היציבות בשוק העבודה פוגע בתנאי הנשים הבאות ממעמד חברתי וכלכלי נמוך.

בעזרת חישוב עומק אי-השוויון ניתן לזהות מהו התחום בו הפער הוא הגדול ביותר, ומהו התחום עם הפער הנמוך ביותר. אי-השוויון גדול ביותר ככל שמתקרבים ל-100%.

ניתן לראות פער מגדרי מתמשך בכל תחומי החיים. על פי דו"ח מדד המגדר, רמת האי שווין במדד המצרפי נותרה ללא שינוי בארבע השנים האחרונות. כלומר, בארבעת השנים האחרונות כמעט ולא הצטמצמו הפערים בין גברים ונשים. קיים שיפור, אמנם איטי, ייצוג נשי בכנסת. ניתן לציין כדוגמה את מספר הנשים שנבחרו לעמוד בראשות מועצות מקומיות בבחירות האחרונות- 14 לעומת 6 בבחירות הקודמות. עם זאת, הן מהוות אך 5.4% מראשי הרשויות בישראל (הרצוג ואחרים, עמ' 2).

בתחום העוצמה הכלכלית, קיים פער ניכר מאוד: בתפקידי המנכ"לים עובדות מעט מאוד נשים – רק 12%. בשוק העבודה הפער הוא בעייתי במיוחד.ישנו גידול בפער המגדרי בשכר החודשי והשעתי הממוצע. נשים בשנית 2016 השתכרו בכ- 65% משכר הגברים. הפער היה קטן יותר – 'רק' 68%. הפורום הכלכלי העולמי דיווח על גידול בפערי השכר במדינות רבות בעולם, ובביצוע השוואה בין-לאומית נראה כי ישראל עומדת במקום השלישי בקרב מדינות OECD בתחום הפערים המגדריים בהכנסות, אחרי יפן וקוריאה (הרצוג ואחרים, עמ' 2).

על פי מדד המגדר, נמצא כי נשים מועסקות בכמה משרות במקביל יותר מאשר גברים, בשיעור גדל מאז תחילת המדידה. הפער המגדרי נשמר גם בתחום הרציפות התעסוקתית. גברים קיבלו 12 משכורות חודשיות בשיעור של 70.4%, לעומת 64.3% מהנשים. ניתן לראות את השבריריות של שוק העבודה:  יותר משליש מהנשים העובדות ושליש מהגברים העובדים לא קיבלו שכר מדי חודש במהלך השנה. משום היעדר היציבות בשוק העבודה, קיימת פגיעה מתמשכת בתנאי ההעסקה של קבוצות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. התופעה נראית בצורה חריפה בקרב נשים ערביות ונשים החיות בפריפריה (הרצוג ואחרים, עמ' 2).

מדד המגדר בחן את הפערים בחברה החרדית. נמצא כי שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של נשים חרדיות ושיעור הנשים שלומדות לימודים אקדמיים גבוה בצורה משמעותית משל גברים חרדים, אך מצד שני ההכנסה החודשית שלהן נמוכה מזו של גברים חרדים. למעשה, הן מרוויחות בממוצע 67% מהשכר החודשי של הגברים – פער דומה לזה של נשים וגברים באוכלוסייה הכללית (הרצוג ואחרים, עמ' 3).

נמצא שיש גידול באי השווין בממד הזמן משום גידול בשיעור הנשים שעובדות במשרה חלקית או שלא עובדות בשכר משום שהן עקרות בית. עם זאת ישנה ירידה בשיעורם של הגברים שעובדים 50 שעות בשבוע או יותר. הציפייה היא כי הירידה תוביל לחלוקה מגדרית שוויונית יותר בעבודות השקופות שנדרשות לעבודות הבית וטיפול בבני ובנות המשפחה (הרצוג ואחרים, עמ' 1).

על כן, ניתן להסיק על פי הנתון הראשון שהוצג במדד המגדר, חוסר השינוי בפערי המגדר, כי ישנו רצף מתמשך של בעיות בחברה הישראלית אשר מונעות את קידום תהליכי השוויון בין גברים ונשים. הבעייתיות איננה תופעה ישראלית גרידא אלא יכולה להיחשב כבעיה בין-לאומית בין מדינות ה- OECD. עם זאת, לישראל יש את הנסיבות שלה לבעיות והמאפיינים הייחודיים שלה, בין שהם כלכליים, חברתיים או לאומיים.

מחקר זה יבקש לחקור את השאלה "מהן הסיבות לאי-שוויון בין נשים לגברים בעמדות בכירות בשלטון המקומי?".

החברה הישראלית עוברת תהפוכות רבות בתחומים רבים. התקדמות הטכנולוגיה, התפתחויות בפוליטיקה הבינלאומית והמקומית, תיאוריות שונות בתחומי הסוציולוגיה, הכלכלה ומדעי המדינה מייצרות את הצורך לחקור את מקומן של נשים בסבך החדש של המציאות העכשווית. בעתות אלה ישנה רלוונטיות מאין כמוה ליצור תמונת מצב אקטואלית ולחקרה, ביחס למקומן של הנשים במצב עניינים זה. מכאן נובעת השאיפה לחקור את הסיבות לאי השוויון בין הנשים לגברים בעמדות בכירות בשלטון המקומי. שאלת המחקר נובעת מהשיח הער שנדון ביחס לשאלת השוויון בחברה במאה ה- 21, כאשר שאלות של מגדר ותאוריות מגדריות שונות מנהלות דיאלוג מתמיד ביחס למימושן במציאות, הפוליטית, החברתית או הכלכלית. אי השוויון בין נשים לגברים, בין אם במישורים הכלכליים (פערי שכר, למשל), החברתיים (אפליה) או פוליטיקה (ייצוג) דורש מחקרים נוספים ומעמיקים אשר יידונו אל מול המצב האקטואלי בחברה. (רמון ח', 2021)

מטרות המחקר יהיו להבין את הגורמים שיוצרים פערים שונים בשכר בין הגברים לנשים, בין אם הסיבות יהיו חברתיות, כלכליות או לאומיות. המחקר יבקש לזהות דפוסים חוזרים בשלטונות המקומיים אשר יוצרים את הפערים הללו, ולבדוק את הגורמים אשר הובילו ליצירת דפוסים אלו.

דוג' מראיון עם סגנית ראש עיר 

...אני: אז בואי נתחיל, שולה כהן סגנית ראש עיר בעבר

שולה: כרמיאל, לפני כמה חודשים סיימתי. הייתי יושבת ראש ההסתדרות גם במרחב הזה, הייתי האישה היחידה בישראל בתפקיד הזה והייתי יושבת ראש של כל הגברים. כי מהיום שהם נולדים עד היום שהם מתים הם צריכים אישה, ככה הייתי אומרת להם, אתם מפגרים, מה אתם בוחרים אותי? יש את יושב ראש תל אביב, ירושלים, באר שבע, הגדולים. מה אני מכרמיאל?

אני: הייתה סיבה

שולה: הייתי מאוד אנרגטית ועובדה שהשגתי להם הסכם קיבוצי של פרישה מצוין

אני: את רואה, אז לא סתם בחרו בך

שולה: לא, לא סתם בחרו אבל זו הייתה טרחה גדולה

אני: ולגבי השכלה כללית?

שולה: יש לי תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה. יש לי תואר שני במנהל ציבורי ולמדתי משפטים סיימתי בתור משפטנית לאור הנסיבות הפוליטיות שנדבר עליהן ולא מימשתי את החלום להיות עורכת דין.

אני: אוקיי. מה בכלל הניע אותך להגיע לתפקידים במגזר בציבורי? משהו דחף אותך לשם?

שולה: תראי, סיפור אישי שלי הוא לא בדיוק מייצג נשים כי אני לא תכננתי את הקריירה שלי, אנחנו הגענו ארבעה זוגות מרפאל לעשות ייהוד הגליל בכרמיאל. זה היה בשנת 1973. לא היה פה כמעט כלום. כשהגברים הביאו אותנו לפה אז אנחנו קיבלנו שוק, אמרנו מה פה? הילדים? מה יש פה?
היה רחוב צהל ורחוב הגליל, מה עוד היה? הם התחילו טיפה לערבל את הבתים הבולטים. ואמרנו לא, אנחנו לא רוצים להישאר פה למרות שאני גדלתי באחוזה בכרמל שזה נוף מאוד דומה ומאוד אהבתי את הנוף על הרגע הראשון אבל הייתי רציונלית, אמרתי מה יש פה לעשות? סוף העולם, הכול מסביב ערבים, מה יש לנו פה לחפש? הבחורים נורא רצו לעשות ציונות ואז הם פיתו אותנו. הם אמרו תראו לנו לא היו דירות ולא יכלנו לקנות בית כי היינו ילדים של אנשים שכירים ולא היה להם כסף אז אמרו לנו בואו נראה כמה יעלה לקנות פה בית. הלכנו לראות כמה עולה בית אז ראינו שפה עולה בית בכוכב שזה היה וילה בבנייה, סכום מצחיק

אני: שאפשר היה להרשות?

שולה: אפשר להרשות ומקבלים הלוואה עומדת ומשכנתאות ותנאים בלתי רגילים. הסתכלנו אחת על השנייה הנשים ואמרנו את יודעת מה? שווה לקנות פה בית גם אם לא נגור בו. קנינו את הבית על המקום ונשארנו כל הארבעה זוגות עד היום. אני יכולה להגיד גם לשמחתי שגם הילדים שלי, אני אמרתי להם שמי שעובר מרדיוס של יותר מ 15 דקות אני לא עוזרת לו אז אחד נשאר בכרמיאל, אחד גר בשורשים שזה שתי דקות ממני ואחד גר בלבון. כולם ברדיוס אז זה בסדר.....

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רמון ח', נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית (הוצאת משכל) (2021)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

טל שמור, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב, הוצ' פרדס (2020)

פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי.מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

שפירא, א'., קניג, ע'. ייצוג נשים ברשויות המקומיות. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

חסינה מורן 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה