עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון נישואים אזרחיים, נישואין קונסולריים, נישואים אזרחיים חלופיים קפריסין פרגוואי, מקסיקו (עבודה אקדמית מס. 4814)

‏290.00 ₪

35 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 4814
סמינריון נישואים אזרחיים, נישואין קונסולריים, נישואים אזרחיים חלופיים קפריסין פרגוואי, מקסיקו

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי נישואים אזרחיים וקונסולריים?

תוכן עניינים

א. מבוא

 שאלת המחקר
ב. נישואין בחו"ל של ישראלים יהודיים פיזית במדינות כמו קפריסין או באמצעות שליח (נישואי מקסיקו ופרגוואי)

 
ג. היזקקות לדין מקום עריכת הטקס

פסק-דין קליידמן
ד. הדין המקומי
ה. ניתוח הפסיקה
1
. ניתוח דעות השופטים בפסק-דין סקורניק
2. ניתוח פסק-דין הרשנהורן
3. ניתוח פסקי-הדין פורר ושמואל
ו. סיכום 

 

נישואים אזרחיים הם כאלה שהמעמד הרשמי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא על ידי רב כומר או קאדי (כהן דת של מוסד דתי). המשפט הבריטי  הגדיר את ברית הנישואין כ"איחוד מרצון, ולכל החיים, של גבר אחד, עם אישה אחת, המוציא מכללו את כל האחרים"[1]. הגדרה זו מקובלת על מדינות רבות בעולם והיא כוללת מספר אלמנטים. תחילה, הנישואים מחייבים התקשרות חוזית, אולם המדינה לא מתייחסת לברית זו כחוזה, כי אם כמעמד אישי[2] המעניק זכויות וחובות למדינה, ואשר ההשתייכות אליו, . נישואים של זוגות חד-מיניים.עקב זאת, ישנן במדינות רבות שיש בהן מוסדות דומים המכירים במעמד מקביל בנישואים בין זוגות חד-מיניים ונישואים בין זוגות הטרוסקסואלים.

הנישואים האזרחיים הפכו למקובלים במערב במאה השבע עשרה וכיום הם מוסד נפוץ בעולם. לכל מדינה קיים מרשם אוכלוסין בו נכתב גם המעמד האישי, ומרבית המדינות לוקחות על עצמן את הסמכות לרשום זוג כזוג נשוי, למרות שלא קיים טקס דתי, במקרה שזה עמד בתנאים שמציבה המדינה. ישנן מדינות, דוגמת ישראל, בהן התנאי לרישומו של זוג כזוג נשוי, הוא קיומו של טקס דתי מוכר ומקובל, או לחילופין שהזוג יינשא בטקס מוכר במדינה אחרת.

במדינת ישראל לא ניתן לערוך טקס אזרחי מוכר למטרת נישואים[3]. זוג הנישא בישראל יהיה מוכר ומאושר ע"י הרשויות בישראל אך פורמאלי ע"י אחת מהרשויות הדתיות בישראל , לדוגמא: יהדות אורתודוקסית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית ועוד, ורק בין גבר לאישה השייכים לאותה דת.  הרשויות הישראליות מאשרות בצורה פורמאלית נישואים אזרחיים רק אם הם התקיימו מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל[4].

הסוגיה של התרת נישואים אזרחיים בישראל עולה הרבה בשיח הציבורי. המתנגדים טוענים כי אם יתירו נישואים אזרחיים בישראל, הדבר יפצל את האוכלוסייה היהודית בישראל ל- 2, אלה שיהיה באפשרותם לשאת יהודים ואלה שלא, ובכך תפגע אחדות העם ומהותו.  כמו כן, טוענים התומכים, כי נישואים אזרחיים מאפשרים גם לזוגות שאינם יכולים להינשא בנישואים דתיים לבוא בברית הנישואים, דוגמת אנשים פסולי חיתון, בני דתות שונות וזוגות חד מיניים.

במדינות רבות ארה"ב קיימת האפשרות להינשא במסגרת נישואים אזרחיים, המתקיימים בטקס שנערך ע"י סמכות אזרחית מקומית, דוגמת ראש עיר, שופט או נבחר ציבור אחר. לעיתים רחוקות קיימת התייחסות  במקרה כזה, המדינה נותנת סמכות גם לאיש דת לערוך את הטקס וזה מקנה אפשרות לאחד את הטקס הדתי עם הטקס האזרחי.

במדינות רבות, דוגמת טורקיה, גרמניה, צרפת, ספרד, ארגנטינה ורוסיה, מוטלת על האזרחים החובה להינשא בטקס אזרחי, ואחריו,  הכרה דתית בלבד בנישואים, מכיוון שהמדינה מכירה בנישואיהם בלי תלות בטקס הדתי.

לעומת זאת, במדינת ישראל, מתקבלים רק נישואים שהתקיימו במסגרת טקס דתי, ואלה שנערכו במדינה אחרת במסגרת נישואים אזרחיים הופכים למוכרים במדינה ונרשמים במרשם האוכלוסין, אבל המדינה לא מוסמכת לשריין את המעמד החוקי שלהם[5].

נישואין קונסולריים

ישנו תוקף במדינת ישראל להוראות אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים ולהוראות אמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים.

אחד הצדדים אינו אזרח מדינת הקונסול 

סימן 67 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל -(חוקי א"י, כרך ג', עמ' 2738), קובע לאמור:

"למרות כל האמור בחלק זה של דבר מלך זה, רשאי קונסול בישראל לבצע אותן פעולות שאין חולקים בהן ביחס למעמד האישי של אזרחי מדינתו, ככל אשר תקבע הממשלה מזמן לזמן בתקנה".

האם כוונת סימן 67 להרשות עריכת נישואין קונסולריים גם בהיות רק אחד מבני הזוג אזרח מדינת הקונסול, ואילו השני אינו אזרח מדינתו ?

הלשון בה משתמש הסעיף היא לשון הרבים: "אזרחי מדינתו". אמנם סימן 2 לדבר המלך הנ"ל קובע כי "מלים המסמנות את הרבים... אפשר ליחסן לאדם אחד". ברם, מכאן אין עדיין להסיק כי סמכות הקונסול נתונה לביצוע פעולות הנוגעות גם למי שאינו אזרח מדינתו.

"נכון הדבר כי מספר רבים כולל, בדרך כלל, גם מספר יחיד, אבל - רק את היחיד המהווה חלק מן הרבים, ולא יחיד זה בצירוף עוד 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[6]

כיוון שכך, ספק הדבר אם בת תוקף היא תקנה 4 (ב) ל"תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל" שנתקנו על פי סימן 67 לדבר המלך הנ"ל, חוקי א"י, כרך ג', עמ' 2781)1, הקובעת כי קונסול אכן רשאי "לסדר נישואין כשלפחות אחד מן הצדדים הוא אחד מאזרחי הקונסול".

שאלה אחרת הכלולה בנושא שלפנינו היא אם יש בידי הקונסול סמכות לערוך נישואין בשעה שאחד הצדדים הוא יהודי[7].

סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), קובע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה".

פרופ' מ. זילברג סבור (בספרו הנ"ל, עמ' 365) כי:


,,,,המלה 'יהודים' שבסעיף 2 מתפרשת כ'יהודי ויהודיה, שהרי אמר הכתוב וציווה, כי נישואיהם וגירושיהם 'ייערכו בישראל על פי דין תורה'. ואין אתה יכול לערוך על פי דין תורה נישואין או גירושין של יהודה וגויה!"[8].

חסר.

דבריו של השופט ד"ר י. זוסמן, בע"א 147/65 (בדש נ' שדה, פד"י כ (1) 632-631), עשויים לעורר ספק לענייננו. תחילה אומר השופט באופן סתמי: "משמע, אם היה לפחות אחד מבעלי הדין לא יהודי, או אם התכוונו בעלי הדין לערוך נישואיהם מחוץ לישראל, אין לדון בענין על פי דין תורה".

ברם, בסיום דבריו הוא מתייחס לצד שאינו יהודי:

"הסיכום: נוכח הימנעותו של המערער מלהביא טענתו לפני בית המשפט המחוזי, לא נתלבנה השאלה אם בעלי-הדין הם יהודים, ולא ניתן לקבוע שאילו הובאו ראיות לעניין זה, לא היה מתגלה שלפחות אחד משני בעלי-הדין אינו יהודי, ואם אינו יהודי לא חל עליו (ההדגשה שלי - נ.ר.) דין תורה כאמור בסעיף 2 לחוק הנ"ל".'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[9]

והוא הדין לגבי דברי השופט זוסמן בבג"צ 143/62 (פונק שלזינגר נ' שר הפנים; פד"י י"ז 245), המתייחסים אף הם לצד הלא-יהודי:

"תמהני מה אסמכתא מצאו המשיב או עושי דברו בחוק שיפוט בתי-דין רבניים... המבקשת אינה יהודיה ונישואיה נערכו מחוץ לישראל".

יצויין כי דעתו של פרופ' לבונטין היא כי סעיף 2 הנ"ל חל גם על מקרה שרק אחד מהצדדים הוא יהודי (עיין בספרו הנ"ל, עמ' 73).

אשר לסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין . יהודים (ר' ס'נ'ס' ב"ש 39/57, פד"י י"א 922). ברם, ספק הוא אם בית המשפט יפרש כך אף את סעיף 2.

ההנמקה הניתנת בדברי פרופ' זילברג לפירוש המצמצם שבסעיף 1 (וכך מבין פרופ' זילברג אף את כוונת הדברים בב"ש 39/57 הנ"ל), היא זו: 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[10]

"נמצא כי לגבי הגויה ודאי לא תהיה סמכות לרבנים, ואם כך הוא הדבר, הרי ברור שלא תהיה להם סמכות אפילו לגבי בן הזוג היהודי. שכן איש לא יעלה על הדעת, כי המחוקק הישראלי רצה - דווקא בענייני נישואין - לאפשר מתן פסקי דין, שיהיו תופסים לגבי צד אחד בלבד. 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[11]. ושמא תאמר: הצד הלא-יהודי יבקש לו תרופה בבית-הדין הדתי שלו, - הרי גם זה לא נכון. כי סמכותם של בתי הדין הדתיים האחרים, ודאי שמוגבלת היא לבעלי-דין שהם כולם בני העדה של אותו בית דין, נמצא שאותו בית דין לא יוכל להושיע אפילו לבן הזוג הלא-יהודי" (המעמד האישי בישראל, עמ' 356).

שונים הם פני הדברים בסעיף 2, שאינו עוסק בקביעת סמכות שיפוט בלעדית, כבסעיף 1, אלא בקביעת הדין המטריאלי, ומשום כך יתכן שפירוש הסעיף הוא שדינו של היהודי יקבע לפי דין התורה.

ואמנם סבור פרופ' לבונטין (בספרו הנ"ל, עמ' 74):


"שאין הכרח לקרוא את 'היהודים' (לשון רבים) שבס' 1 materia pari in עם ה'יהודים' (כנ"ל) שבס' 2. לכן אף אם פירוש 'יהודים' שם מחייב ששניהם יהיו יהודים - אין הדבר דווקא כך בס' 2".


אחד מבני הזוג הוא יהודי אזרח ישראלי

על סייג להכרה בתוקפם של נישואין קונסולריים מצביע פרופ' זילברג. 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[12]. הסייג הוא: מקום שאחד מבני הזוג הוא יהודי אזרח ישראלי:

"נמצא, כי לגבי נישואי תערובת בין יהודי ולא-יהודיה, או לא-יהודי ויהודיה, אין בכלל שום הוראה בחוק שיפוט בתי-דין רבניים, והמצב הוא כמו שהיה קודם לכן. היינו: אם בן-הזוג היהודי הוא אזרח ישראלי (או חסר נתינות), לא יהיה תוקף חוקי לנישואין הקונסולריים ההם; אם שניהם נתינים זרים, והחוק הלאומי שלהם מתיר את הדבר יהיה - בעיני בית המשפט האזרחי - תוקף חוקי לנישואין הללו, 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[13]. .אם אותו קונסול, לפי חוקי המדינה שמינתה אותו, מורשה היה לעריכת הטכס ההוא, כאמור בסוף תקנה 3 של התקנות ההן" (המעמד האישי בישראל, עמ' 336).

הסימוכין שעליהן בנוייה, כנראה, מסקנתו של פרופ' זילברג, הם אלה:

(א) סימן 47 לדבה"מ קובע כי ענייני המעמד האישי יידונו בהתאם לחוק האישי; וחוקו האישי של היהודי, שהוא דין התורה (ר' המעמד האישי בישראל, עמ' 212-211), אינו מכיר בנישואי תערובת.

(ב) הוראת סעיף 3 לתקנות המעמד האישי (סמכויות קונסולריות), הקובעת כי "על בתי המשפט של ישראל להכיר בחוקיותן של פעולות", אינה אלא .. ריים, הכלול בהצעת החוק, קובע כי התפקידים הקונסולריים הם, בין היתר:


"לפעול בתפקידים של נוטריון ורשם אזרחי ובתפקידים כיוצא באלה, ולבצע תפקידים מסויימים בעלי אופי מינהלי, ובלבד שאין בדיניה של המדינה המקבלת שום דבר הנוגד פעולות אלה".


הוראה זו אינה מדברת במפורש על סידור נישואין, וממילא אין בה הוראה המצמצמת את הסמכות דווקא למקום ששני הצדדים לנישואין הם אזרחי מדינתו של הקונסול (השווה סעיף א', למעלה). ברם, מקום ששני הצדדים לנישואין הם יהודים לא תהא סמכות לקונסול, וזאת עקב הוראת סעיף 8 להצעה שהזכרנוה, לפיה

"האמור בסעיף (5 (ו) לתוספת השנייה לא יתפרש כבא לגרוע מן האמור בסעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבנים (נישואין וגירושין), תשי"ג - "[14].

אולם, אם אחד מבני הזוג בלבד הוא יהודי - יהא הדבר תלוי בפירושו של סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים הנזכר. 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[15]. פירוש רחב, לפיו סעיף זה כולל אף מקום שרק אחד מבי הזוג הוא יהודי, יצמצם ממילא את סמכותו של הקונסול גם לגבי מקרה זה. מאידך גיסא, פירוש מצמצם לסעיף 2 לא ימנע מהקונסול לערוך נישואין כשאחד מבני הזוג הוא יהודי (השווה סעיף ב', למעלה).

זאת ועוד: ייתכן כי אף העובדה שאחד מבני הזוג הוא יהודי אזרח ישראלי לא תשלול מהקונסול את סמכותו, משום שההצעה מתייחסת, בסעיף 8 הנ"ל, הדן ב,,שמירת הוראות בדבר נישואי יהודים בישראל", רק לסעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, ולא להוראות חוק אחרות, כגון סימן 47 לדבר המלך במועצתו, שאף להן נודעת משמעות לענייננו .


נישואין אזרחיים

נשאלת השאלה על-פי איזה דין יבדוק בית-משפט אזרחי בישראל תוקפם של נישואין אזרחיים, שנערכו בחו"ל [16] בין בני-זוג יהודים, בהיותם אזרחי המדינה? כלום יבדוק אותם על-פי הדין העברי? על-פי דין מקום עריכת הנישואין? או אולי על-פי דין אחר?
עד כמה שיישמע הדבר תמוה, טרם הוכרעה שאלה  המדינה ותושביה, שערכו נישואין אזרחיים בחו"ל ("נישואי מקסיקו") והתעוררה שאלת סמכות השיפוט בענייני הנישואין והגירושין שלהם - החליט נשיא בית-המשפט העליון (לנדוי) 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[17]. .." ברם, בדיעבד מוסיף הנשיא לנדוי, התברר, "שאין לפנינו בעיות השנויות במחלוקת בפסיקה, התובעות את פתרונן בעתירה זו, וגם שאלת תוקפם של 'נישואי מקסיקו' אינה טעונה הפעם הכרעה." [18]
בשאלת תוקפם של נישואי-תערובת לא יורחב הדיון בעבודה זו. יצויין כי  בקשר לכך ייחד  פרופ' מנשה שאוה דיון מפורט בסדרת מאמרים,[19] בה חולק הנושא לארבע סיטואציות[20] ובהן נותחה עמדת הדין המקומי, הפסיקה והספרות. 'יחידה' שאיננה כלל מסוג הרבים. אם המחוקק, למשל, יאמר 'גברים' יחול הדין גם על 'גבר' אחד אבל לא על 'גבר ואשה' "[21]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

רבקה לוביץ מסוף העולם ועד סופו, מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע

שחר ליפשיץ, הידועים-בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, חיפה - הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, עמ' 170-169

שחר ליפשיץ, ברית הזוגיות - מחקר מדיניות. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה

רדאי פ., שלו כ., ליבו-קובי מ., מעמד האישה בחברה ובמשפט, שוקן

 

בג״ץ יוסי בן-ארי ני מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, תק-על , 1725. 

 

MARRIAGE EQUALITY (SAME SEX) ACT

The Commonwealth v. Australian Capital Territory HCA 55 12 December

 ad 10th, London) Law International Private, North .P.M & Cheshire .G.C

366-368


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה