‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי נהיגה ללא רישיון נהיגה השלכות נזיקיות?

תוכן עניינים 

מבוא................................................................................................................. 3

בכיר לשעבר בעירייה נהג 30 שנה ללא רישיון 4

אסיר העולם פופר גרם למותם של אשתו ובנו בתאונה 5

נהג שהתיר לאחר לנהוג ברכבו בידיעה שאינו מורשה לנהוג- מה עונשו?. 6

מה המשמעות של פסילת רישיון נהיגה כאשר לאדם אין רישיון נהיגה כלל?. 7

הזכאות לפיצויים.. 10

שיקולי ביטוח ונזיקין 12

האם גישה זו עומדת מול הביקורת?. 14

חבות בעל הרכב כשאינו נוהג בו על-פי החוק. 21

סיכום.. 28

ביבליוגרפיה.. 31

עבודה זו תעסוק במקרים של נהיגה ללא רישיון נהיגה. השאלה הנשאלת היא מהן ההשלכות הנזיקיות להתנהגות עבריינית כזאת? 

תושב באר שבע נתפס נוהג במכוניתו ללא רישיון נהיגה. הנהג מעולם לא הוציא רישיון וכשמונה פעמים נתפס בעניין זה. ביהמ"ש החליט להחמיר בעונשו, וגזר עליו שנתיים מאסר בפועל.

התעלמותו הבוטה ממערכת החוק ונציגיה, היא שהביאה את ביהמ"ש להחמיר בעונשו.

כך יעשה לאיש- לפני כשנתיים וחצי נתפס X נוהג ללא רישיון נהיגה. במשפט שנקבע הוא לא טרח להופיע, ובגזר בדין נפסק שהאיש יהיה מנוע מלהוציא רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים. כחודשיים לאחר- מכן, נתפס שוב האיש נוהג ללא רישיון, ובמשפט הנ"ל גם אז לא הגיע. ביהמ"ש החליט להחמיר בעונשו ופסק שנה בה לא יוכל האיש להוציא רישיון נהיגה.

כשלושה חודשים מאוחר יותר, נתפס X שוב נוהג ללא רישיון נהיגה. מלשכת התביעות תעבורה- נגב הוגשה בקשה למעצר ולאיסור הוצאת רישיון עד תום ההליכים. בית המשפט נענה בחיוב לפסילה, אולם האיש שוחרר למעצר בית מלא. האם כעת ינהג האיש כהלכה?

התובע המשטרתי, עו"ד פקד ארז דרב- ראש לשכת תביעות תעבורה במרחב הנגב, ביקש הפעם מבית המשפט להטיל על טרסוב עונש מאסר משמעותי בפועל. וכך אמר: "התרומה של בית המשפט למלחמה בעבריינים הללו, היא בין היתר השתתת עונש מרתיע הן כלפי הנאשם, והן כלפי כלל הציבור", אמר פקד דרב.

השופט דיויד לנדסמן גזר על האיש שנתיים מאסר בפועל, 1,000 שקלים קנס, ופסילה מלקבל או להוציא רישיון נהיגה בפועל למשך שש שנים. וכך אמר בהתייחסו לנושא: "ברור כי במקרה דנן עשה הנאשם דין לעצמו, שם ללעג ולזלזול את החובה להוציא רישיון נהיגה כדין. העובדה שנרשמו דו"חות על-ידי שוטרים, ואף עונשי הפסילה שהוטלו עליו על-ידי בתי המשפט לתעבורה, כלל לא השפיעו עליו, ולא הרתיעו אותו מלהמשיך לנהוג".

בכיר לשעבר בעירייה נהג 30 שנה ללא רישיון

יעקב פרנקל, לשעבר ראש מנהלת התעשיות בעיריית נתניה, הצליח להערים במשך שנים על רשויות החוק באמצעות זיופים והתחזויות. תעלולו האחרון כלל החלפת תמונה בתעודת זהות של אזרח מודיעין והתחזות לאותו אזרח. במשפט שנערך לו טענה התובעת: "הניסיון שלו לנהוג על בסיס מרמה מלווה אותו מספר שנים". על התנהגות זו קיבל חצי שנת עבודות שירות.

פרנקל הורשע בעקבות אותה התחזות, הוא הואשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, זיוף מסמך בכוונה, שימוש באותו מסמך, התחזות לאחר ובהכשלת שוטר.

על פרנקל נגזר חצי שנה מאסר על תנאי, שלילת רישיון למשך חצי שנה, קנס בגובה שלושים אלף שקלים וחתימה על ערבות בסך 100 אלף שקלים שלא לעבור עבירה דומה.

בכתב האישום שהוגש נגד פרנקל (55) נטען כי בסוף זייף תעודת זהות של תושב מודיעין בדרך של החלפת התמונה המקורית בזו שלו. עוד באותו יום בו 'טיפל' בתעודה עצר אותו שוטר לבדיקה והבחין כי מדובר במסמך מזויף. באותה ביקורת התברר עוד לשוטר כי פרנקל נוהג ברכב המרצדס המפואר שלו ללא רישיון.

פרנקל, המיוצג על-ידי עו"ד ניסן שריפי, הודה בבית המשפט בעבירות המיוחסות לו במסגרת עסקת טיעון שבסופה הורשע. לאחר הרשעתו טענה התובעת, עו"ד מירב גרינברג, כי לפרנקל עבר פלילי והוסיפה כי פרנקל הורשע כבר חמש פעמים בעבירות מרמה. בין היתר סיפרה התובעת כי בעת שמילא תפקידו בעירייה היה פסול מלנהוג ובכל זאת פסילה זו לא מנעה ממנו להצהיר על עצמו כמי שמחזיק ברישיון בתוקף. עקב כך, הורשע פרנקל ונגזרה עליו חצי שנה מאסר על תנאי. בהמשך, בעקבות ערעור המדינה על העונש, החליט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, לגזור על האיש שמונה חודשי מאסר בפועל.

וכך נאמר בגזר הדין: "הנאשם פסול מזה שנים מלנהוג ולמעשה לא הוציא רישיון נהיגה כבר עשרות שנים", טענה התובעת. 

הניסיון שלו לנהוג על בסיס מרמה מלווה אותו מספר שנים". מנגד, טען סנגורו של פרנקל, עורך-הדין ניסן שריפי, כי מרשו אמנם ניסה להתחזות בכדי שיוכל לנהוג, אך לא עשה זאת כדי להתעשר או להרוויח כסף לא חוקי אלא אך ורק על-מנת לסייע לבני משפחתו הסובלים מבעיות רפואיות להיחלץ ממצבם הבעייתי זה. יש לציין כי עו"ד שריפי הוא זה שסיפר כי רישיונו של פרנקל נשלל ממנו לפני כ-30 שנה בגלל עבירת תעבורה שגרתית.כמו-כן טען הסנגור כי פרנקל פועל למען החברה ובמסגרת תפקידו בעיריית נתניה יצר מקומות עבודה רבים לתושבי העיר.

אסיר העולם פופר גרם למותם של אשתו ובנו בתאונה
במהלך חופשה מהכלא, אסיר העולם שרצח שבעה פועלים פלסטינים התנגש חזיתית עם רכבו ברכב אחר. המקרה אירע באזור הדרום. אשתו של פופר ובנם בן השש נהרגו. מכתב האישום עולה עוד כי פופר נהג ללא רישיון נהיגה, וכי רישיונו אינו בתוקף מזה 16 שנה.

כתב אישום חמור הוגש נגד אסיר העולם עמי פופר, בעקבות תאונה שאירעה בערבה בינואר השנה, ובה נהרגו אשתו ובנם המשותף. האישום הוגש לפני חמישה ימים לבית-המשפט לענייני תעבורה בבאר-שבע, והמידע על כך הותר לפרסום רק היום.

פופר(38) מרצה עונש של שבעה מאסרי עולם על רצח של שבעה פועלים פלסטינים. בכתב האישום מפרט עו"ד ואדים סיגל, סגן פרקליטת המחוז הדרומי, כי במהלך חופשתו מהכלא נהג פופר ברכב מסוג "גולף" ליד קיבוץ גרופית שבערבה. בשעות הערב, כאשר הגיע פופר לפנייה מעוקלת ניסה לעקוף רכב אחר. בינתיים מכונית מסוג "סובארו" החלה מתקרבת אליו מהכיוון הנגדי. פופר ניסה לסטות הצידה ולא הצליח, רכב ה"סובארו" התנגש ברכבו של פופר ותאונה זו גבתה מחיר יקר. שני הרוגים ועוד שלושה פצועים. אשתו של פופר, שרה (42) נהרגה ובנם בן ה-6 שמשון. שני ילדיו האחרים נפצעו והוא עצמו הובא לטיפול בחדר מיון.

מתברר כי לפופר לא היה רישיון נהיגה מאז. הוא מואשם בגרימת מוות ברשלנות, עקיפה בדרך לא פנויה, חציית קו הפרדה רצוף ונהיגה ללא רישיון בתוקף.

המקרים השכיחים של נהיגה ללא רישיון הינם מקרים בהם נערים צעירים המבקשים לקחת את הרכב ל"סיבוב", מצבים אלו בהחלט מהווים סכנה מוחשית לנהגים אחרת אולם, אין בתי המשפט ממהר להכניס נהגים אלו למאסר בפועל. במקרה שלפנינו ובנסיבות הטראגיות של נסיעה לא אחראית זו, עניין המאסר בפועל בהחלט עומד על הפרק. כמו גם רצונם של בתי המשפט ומערכת החוק כולה להוקיע מקרים לא זהירים אלו, ועל- כך ייתכן שיחמירו בעניין זה לשם ההרתעה.

ראוי שנבחין בשני מצבים של נהיגה ללא רישיון. הראשון,מצב בו אדם אחד מתיר לאדם אחר לנהוג ללא רישיון נהיגה בהסכמת בעלי הרכב (על כך נרחיב בהמשך). המצב השני, הינו "שבל"ר" -שימוש ברכב ללא רשות, ובכלל זה גניבה או לקיחת הרכב מבלי שידעו על-כך בעליו.

נהג שהתיר לאחר לנהוג ברכבו בידיעה שאינו מורשה לנהוג- מה עונשו?
מדובר בעבירה חמורה המוגדרת בחוק כהתרת נהיגה. העונש הצפוי הקבוע בחוק למי שהתיר את השימוש ברכב לאחר שאין לו רישיון נהיגה הוא מינימום שלוש שנות מאסר בפועל, ואם אותו האדם הנו קטין שאינו עונה על הדרישות של קבלת רישיון נהיגה- מינימום חמש שנות מאסר בפועל, וזאת בנוסף ל-3 שנות פסילה בפועל. בית המשפט רשאי בנסיבות מיוחדות שיפורשו בפסק הדין לגזור על אדם עונש של פסילה על תנאי ולא מאסר בפועל[1].

מה המשמעות של פסילת רישיון נהיגה כאשר לאדם אין רישיון נהיגה כלל? 

המשמעות הינה שביום שבו אותו עבריין תנועה יחליט להוציא רישיון תכנס לתוקפה תחולת העונש ורישיונו יפסל.

חשוב לדעת כי הפסילה אינה מתחילה אוטומטית עם הוצאת רישיון הנהיגה אלא רק לאחר הוצאת רישיון הנהיגה והפקדת הרישיון החדש בבית המשפט.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, [2] (להלן - "החוק") הוא חוק מורכב ובעל קשיים. השופט טירקל הביע דעתו לגבי החוק[3]:

"הסדר לפיצוי נפגעים בתאונות דרכים, שיצר המחוקק בחוק, הוא, בשל העירוב של תפישות ושל גישות שונות 'כוי' משפטי ('כוי' בריה בפני עצמה היא ולא הכריעו בה חכמים אם מין בהמה היא אם מין חיה היא- חולין פ')..דומני שהגיעה השעה, במלאת- ארבע שנים לתחילת תוקפו של החוק, לעיין בו מחדש לאור הניסיון שנצבר ולתקן את אשר עיוותו"[4].

החוק בצוותא עם פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), [5] (להל - "הפקודה"), כפי שתוקנה על-ידי החוק[6]. קובע את עיקרי הסדר פיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל[7], חרף העובדה שהחוק חולל תמורה של ממש בדינים המהותיים לעניין תנאי הזכאות לפיצויים, גובה הפיצויים, אופן חישובם [8] ופסיקתם[9], גובה שכר טרחת עורך הדין [10] ודיני החזרה[11], לא סטה ההסדר החדש, ככלל, ממסגרת פיצוי נפגעי תאונות דרכים שהייתה נהוגה עובר לכניסתו לתוקף. מערך הפיצוי הקודם על המיכניזמים והטכניקות שאיפיינו אותו נשאר על כנו. כאז כן עתה חייב נפגע הרוצה בפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים, להגיש תביעה נגד הנוהג ברכב המעורב בתאונה[12], ולעיתים |נגד בעל הרכב שהתיר את השימוש בו לאחר.  

סעיף 18 לחוק, המתקן את הפקודה, הטיל, כתנאי לשימוש ברכב מנועי, חובת ביטוח אישי על בעל הרכב הנוהג בו וכל אדם הנוהג בו בהיתר ממנו, וממילא יצר מצב, בו מגזר מסויים מהנפגעים בתאונות דרכים -קרי: נוהגים המבוטחים בביטוח אישי -לא יפוצה באמצעות תביעות מכוח סעיפים 2 או 3 לחוק, תביעות נזקיות 1 קאופין, אלא בתביעות חוזיות מכוח פוליסת הביטוח האישי. כמו כן הובטח בכך פיצוי 1 לנוהגים שנפגעו בתאונות עצמיות.

פרק ג' לחוק הקים את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן - "הקרן"), שהיא, 1 בשינויים מסוימים, חליפתה הסטטוטורית של "קרנית" (לשעבר משרד מבטחי מכוניות - מ.מ.מ.), שהייתה גוף וולונטרי הסכמי לשיפוי נפגעים* בהקמת הקרן הבטיח החוק פיצוי נפגעים הזכאים לפיצויים על פי החוק ואינם יכולים לממש זכאות זו כלפי מבטח, באותם מקרים המפורטים בסעיף 12 לחוק.

לאור הפרשנות המקובלת של סעיף 8 לחוק, נשללה למעשה כל עילת תביעה נגד גורמים שתרמו, ואולי אף גרמו בלעדית באשמתם לתאונה ואינם בעלי הרכב או המחזיקים בו או הנוהגים. למשל: הולכי רגל, רשויות דרכים, בעלי מוסכים ויצרנים[13]. דומה, שגם לא ניתן לחזור עליהם בתביעות חזרה.

הכללים המשפטיים המסדירים פיצויי נפגעי תאונות דרכים ממוקמים, אפוא, בשני חיקוקים: החוק והפקודה. עובדה זו מחייבת התמודדות עם שאלות פרשנות סבוכות; ואכן, ליחסי הגומלין בין שני חיקוקים אלה נודעת חשיבות מיוחדת לפתרון שאלת מעמדו של נוהג שנפגע בתאונת דרכים בכלל, ומעמדו של נוהג שנפגע שעה שהיה חסר ביטוח אישי בעת התאונה בפרט, ניתן לפצל את הדין במעמדו של נוהג כזה לשלוש סוגיות משנה מרכזיות:

מעמדו של נוהג חסר ביטוח אישי שנפגע בתאונה עצמית, היינו, בתאונה בה. לא היה מעורב רכב מנועי נוסף על זה שבו נהג.

מעמדו של נוהג חסר ביטוח אישי שנפגע בתאונה, בה היה מעורב לפחות עוד רכב מנועי אחד נוסף.

מעמדו של נוהג חסר ביטוח אישי שנפגע בתאונה, שעה שנהג ברכב השייך לאחר בהיתר מבעל הרכב או המחזיק בו[14].

כל סוגיית משנה מציבה בעייתיות משלה, אולם מן הראוי שהסוגיות הללו תיבחנה לאור עקרונות אחידים ועקביים, שכן מן ההכרח לראות בהסדר פיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל מקשה אחת. נמצא, שפתרון כל סוגיה וסוגיה חייב לקחת בחשבון את פתרון הסוגיות האחרות ולהשתלב במערך הכללי. על כן יציג הדיון שלפנינו תחילה את אבני היסוד של מערך הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, עד כמה שהדבר מעלה או מוריד לשאלות בהן דן חיבור כזה.

הזכאות לפיצויים

שלושה סעיפים בחוק דנים ישירות בשאלת הזכאות לפיצויים על פי החוק: שניים בלשון פוזיטיבית-סעיפים 2 ו-3 לחוק; ואחד בלשון נגטיבית -סעיף 7 לחוק. אולם בשאלת הזכאות נודעת חשיבות אף לסעיף 8, ובמידה מסוימת גם לסעיפים 9, 12 ו-18.

ממקרא סעיפים אלה, מצטיירת התמונה הבאה, אחריות אזרחית בשל גרם נזק גוף בתאונת דרכים מוטלת ברוב המקרים רק על שתי קטגוריות של נתבעים בכוח: על המשתמש ברכב מנועי, ועל בעל הרכב או המחזיק בו שהתיר את השימוש בו למישהו אחר[15]. באופן מעשי משתלמים הפיצויים לזכאים בעיקר על-ידי חברות הביטוח הפרטיות או גופים גדולים שהפקודה פוטרת אותם מחובת ביטוח, או על ידי הקרן.

..נוסעים שנפגעו יכולים לתבוע את המשתמש ברכב מנועי, בו נסעו, ואת בעל הרכב או המחזיק בו - שהתיר את השימוש באותו רכב. רק במקרים נדירים בלבד יוכלו או יוכרחו נפגעים להיזקק לעילות תביעה נזיקיות מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), [16].

התמונה מתערפלת, שעה שבאים לבחון מלשון החוק את מעמדם של נוהגים שנפגעו בתאונות דרכים. סעיף 18(4) לחוק תיקן את סעיף 3 לפקודה, וזה קובע כיום, בצוותא חדא עם סעיף 2(א) לפקודה, בין היתר, כי שימוש ברכב מנועי והיתר לשימוש ברכב כזה מותנים בכך, שבנוסף לחיסוי השימוש בביטוח חבות יהיו בעל הרכב הנוהג בו, וכל אדם הנוהג בו בהיתר ממנו, מבוטחים בביטוח אישי (או ביטוח צד א'). ביטוח כזה מזכה נוהג, שנפגע בתאונת דרכים, בקבלת פיצוי ממבטחו האישי, "כפי שהיה זכאי לקבל נפגע אחר לפי החוק"[17].

הביטוח האישי משתרע הן על מקרים של תאונה עצמית והן על מקרים של תאונות בהן מעורבים כלי רכב מנועי נוספים (להלן: "תאונה מעורבת").

קיומו של מוסד "הביטוח האישי" מצריך התמודדות עם שאלת תחולת סעיף 2(א) לחוק והיקפו במקרים שבהם נפגעו נוהגים, ושאלת יחסי הגומלין בין סעיף זה לביטוח האישי. דיון במעמדם של נוהגים מצריך, אפוא, ניתוח נתוני היסוד שהוצגו לעיל[19].

שיקולי ביטוח ונזיקין

סעיפים 2(א), 3 ו-12 לפקודה בנוסחה דהאידנא קובעים לאמור:

"2(א) בכפוף להוראות פקודה זו, לא ישתמש אדם- ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו. 3(א) פוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו היא פוליסה שהוציא מבטח שהיה מורשה בשעת הוצאתה והיא מבטחת את: (1) בעל הרכב והנוהג בו -מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן -"החוק"), ומפני חבות אחרת שהיו עשויים לחוב בשל מותו או חבלת גופו של אדם שנגרמו על ידי שימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו.

(2) בעל הרכב הנוהג בו וכל אדם הנוהג בו בהיתר ממנו-מפני נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק.

(ב) המבוטח בביטוח לפי סעיף קטן (א) (2) יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל נפגע אחר לפי החוק.

12. המוציא פוליסה לפי סעיף 3 יהא חב, על אף האמור בכל דין, לשפות את המבוטחים הנקובים בה בשל חבות שהפוליסה אמורה לכסותה וכן לפצות את המבוטח הנוהג ברכב או את הנוהג בהיתר ממנו על נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק'/

משמעות סעיפים אלה הובהרה על ידי השופט ברק בעניין אליהו חברה לביטוח נ' עיזבון המנוחה ויולט צאיג ז"ל.

"עם חקיקתו של חוק הפיצויים והשינוי שהוכנס בעקבותיו בפקודת הביטוח - הוכנסה רפורמה מרחיקת לכת בכל הנוגע לפיצוייו של אדם, שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים.. . הוטלה חובה לבטח נזק שנגרם לנוהג המשתמש ברכב בעצמו (סעיף 18 לחוק הפיצויים המוסיף את סעיף 3(א)(2) לפקודת הביטוח). נקבע כי מבוטח זה יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל נפגע אחר לפי החוק (סעיף 3(ב) לפקודת הביטוח)... המייחד שיטה זו הוא בהבחנה ברורה, הנעשית בין 'נזק עצמי' לבין נזק הנגרם על ידי הזולת. כאשר הנוהג מזיק לעצמו[20], ננקטה שיטה של 'ביטוח ישיר', דהיינו, הוטלה חובה לבטח את נזקו של הניזוק.כאשר הנוהג מזיק לזולתו, הושארה על כנה הגישה היסודית שעמדה בתוקף בטרם הוחק חוק הפיצויים, לפיה זכותו של הניזוק מותנית באחריותו של הנוהג והביטוח בא לכסות אחריות זו (ביטוח עקיף)"[22].

מה טיבו של הביטוח האישי ? מהם יחסי הגומלין בינו לבין החוק ? האם זכאות לפיצויים ממבטח בביטוח אישי נופלת בגדר "זכאות לפיצויים לפי החוק" ? לתשובה לשאלות אלה משמעות עצומה לפירושן ולפתרונן של בעיות ופרצות בחוק. אולם, בטרם נענה עליהן, עלינו לזכור:

שנית, ההיגיון מחייב, שבהטילו חובת ביטוח אישי על הנוהגים ברכב התכוון המחוקק לכך, שבכל מקרה של תאונת דרכים (גם ב"תאונה מעורבת") יקבל הנוהג פיצויים ממבטחו האישי וממנו בלבד.

שלישית, סעיף 3(א)(2) לפקודה, שמכוחו מותנה. השימוש ברכב מנועי גם בקיום ביטוח אישי, הוא יציר סעיף 18(4) לחוק[23].

רביעית, סיטואציה של תאונה עצמית איננה מוסדרת לכאורה על-ידי החוק, לא משום שאין זו סיטואציה של אחריות[24], אלא משום שאין זו סיטואציה של אחריות של אלה שלגביהם בלבד מוטלת אחריות על-פי החוק -קרי, הנוהג האחר או בעל הרכב האחר או המחזיק בו שהתיר את השימוש בו.

נתוני יסוד אלה, ובייחוד האחרון, הביאו שופטים למסקנה, כי זכאות לפיצויים של מבוטח בביטוח אישי איננה זכאות לפיצויים על-פי החוק. בהתייחסה לתאונה עצמית, אומרת השופטת בן-עתו[25]: "עינינו הרואות שהחבות של חברת הביטוח כלפי מי שנפגע בתאונה עצמית, לא מן החוק היא נובעת אלא מן הפוליסה, אם כי על פי דרישת הפקודה מדובר בפוליסה המפנה אותנו בתנאיה אל החוק"[26].

דומה, בסויסה נ' קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים [27] ניתן למצוא תימוכין לגישה זו, גם כשהמדובר בתאונה מעורבת.

האם גישה זו עומדת מול הביקורת? [28]

סעיף 150(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], בנוסחו המתוקן, קובע לאמור:

"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גימלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 162 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

לדוגמא, מקרה שבו ראובן נפגע בתאונת דרכים שעה שנהג ברכבו הפרטי לעבודה. התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה" על-ידי המוסד לביטוח לאומי, המשלם ועתיד לשלם גימלאות לראובן. המוסד מבקש לתבוע בתביעת שיבוב את המבטח. להלכה, אין מניעה לכך, שהרי מבחינת היחסים שבין המוסד לבין ראובן, מבטחו האישי של ראובן הלנו בגדר "צד שלישי'" דא עקא, שלאור גישת הפסיקה זכאותו של ראובן לפיצויים ממבטחו איננה זכאות לפי החוק, וממילא אין למוסד, לפי גישה זו, תביעת שיבוב נגד המבטח. ואין תימה בכך שלאחרונה נפסק בבית המשפט המחוזי בחיפה, כי י ש למוסד לביטוח לאומי עילה נגד מבטחו האישי של הנוהג, וזאת, בין היתר, תוך דחיית התפיסה, לפיה תביעת הנוהג נגד מבטחו האישי איננה תביעה לפי החוק[29]. פרובלמתיקה דומה מתעוררת לגבי תביעות שיפוי ושיבוב שונות של המדינה[30]. קשה להניח, שהמחוקק התכוון להרע את מצבם של גופים אלה (המוסד לביטוח : לאומי והמדינה) לעומת מצבם לפני כניסת החוק לתוקפו.

עורכי דין אשר מייצגים נוהגים שנפגעו, לא יוגבלו בגובה שכר הטרחה אותם הם רשאים לגבות, שכן התעריף המקסימאלי הקובע בסעיף 16 לחוק מתייחס ל"טיפול בתביעות לפי חוק זה"[31].

נוהג מבוטח בביטוח אישי שנפגע בתאונת דרכים ומבטחו נמצא בפירוק, לא יוכל לתבוע פיצויים מהקרן, שכן אין הוא בגדר "נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה". כשהמדובר בסיטואציה של תאונה עצמית, יש סימוכין לעמדה זו בפסיקה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)