‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מגמות הפשיעה בישראל?

תוכן עניינים

מבוא

 תיאוריות קרימינולוגיות

סוגיות במדידת מגמות הפשיעה בישראל

סיכום

ביבליוגרפיה 

א.  הגישה הקלאסית אשר הייתה מקובלת במאות ה18 וה19 ובאה אחרי המהפכה התעשייתית מייחסת לאנשים אחריות יתר. האחריות שיש לאדם על מעשיו באה מאמונה כי בתור אדם רציונלי אשר לחשוב על שיקולים, הצדקות והנאות יכול לבחור את מעשיו בהתאם לעקרון של הימנעות מכאב וחתירה לעונג. אם נשפוט את אולגה ביחס שווה ככל האנשים על פי בקריה פגיעה בחיי בנה צריכה להיות מתורגמת בפגיעה בחייה שלה. אולגה בחרה לפגוע בבנה ובשל כך עליה לשלם על המעשה. בשל העובדה כי הוא התנגד לעונש מוות פגיעה בחייה כנראה תתורגם לישיבה בכלא למאסר עולם. על פי בקריה השיפוט צריך להיעשות על פי המעשה של אולגה ללא התייחסות אליה ולגורמים מקלים כמו העובדה שהיא הייתה שרויה בדיכאון ותחת כדורים פסיכיאטריים. על מנת למנוע חזרה של המעשה יש לחנך אנשים ולהזהירם מפני אקטים דומים וללמדם את החוק- חינוך יכול למנוע עבריינות וזה יותר אפקטיבי מענישה. ידיעת החוק לאדם רציונלי תעזור להגיע להחלטה כי מעשה זה לא משתלם מבחינה רציונלית משום שהוא ישלם עליו בכליאה. על מנת להבטיח את כמות האושר הגדול ביותר בחברה יש להבטיח כי עבריינים כמוה יכלאו על מנת להבטיח סדר בחברה. העובדה כי המשפט ופסק הדין הוצגו בפומבי עומדים בקריטריונים של בקריה אך לא זה המקרה של מועד נתינת פסק הדין. על פי בקריה יש לתת את העונש במועד קרוב ככל האפשר לביצוע העבירה על מנת ללמד את העבריין על הקשר בין השניים. משפטה של אולגה נמשך שנתיים אשר בסופו היא קיבלה 8 שנות מאסר. בקריה לא נתן מספרים מדויקים של כמה שנים יש לתת לכל עונש אך הוא אכן תמך בכליאה ולא עונש מוות כך שגזר הדין מתאים יחסית לתפיסתו.

חוקר נוסף אשר מאופיין עם אותה תקופה היה בנטהם. אם נשפוט את המקרה של אולגה על פיו – הטבעת בנה יכולה להימדד על פי קוד מוסרי קבוע אשר יקבע את עונש ללא התייחסות לגורמים מקלים. העובדה כי אולגה בחרה להטביע את בנה נובעת מעקרון ההדוניזם כמו כל ההחלטות שאדם רציונלי מחליט ועל פי כן יש להגיע למסקנה כי העונג שהיא חשה מן המעשה צריך להיות מתוגמל בכאב אשר יעלה על העונג אך רק במידה מועטה על מנת ללמדה לקח. בנתהם האמין בשיקום ורפורמה חוקית, ואכן ניתן להסתכל על עונש מאסר כדרך לשקם אותה לפני שניתן להחזיר אותה לאוכלוסייה הכללית.