‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

מה קורה לילד בן 4 על רצף ה-PDD עם תפקוד גבוה בשילוב בגן רגיל?

תוכן

-          פרק ראשון:  מבוא – עמוד 3

• נושא לעבודת המחקר
• שאלת המחקר
• רציונל

-          פרק שני: סקר ספרות – עמודים 4-11

•  חלק ראשון – התפתחות תקינה בגיל הרך – עמודים 4-5
• חלק שני -  PDD – עמודים 6-8
• חלק שלישי – שילוב – עמודים 7-11

     - פרק שלישי: מתודולוגית המחקר – עמודים 12-14

• א. מקום המחקר והמשתתפים בו - עמוד 12
• ב. פרדיגמת המחקר – עמוד 13
• ג. איסוף הנתונים – עמודים 13-14
• ד. ניתוח הנתונים – עמוד 14
• ה. דילמות אתיות – עמודים 14- 15

       - פרק רביעי: הצגת הממצאים וניתוחם – עמודים 16-20

•  
  •  
    • א. התנהלות אישית – עמודים 16-18
    • ב. דמויות חינוכיות – עמודים 19-20

   - פרק חמישי: סכום – עמודים 21-22

     - ביבליוגרפיה – עמודים 23-24

     - נספחים – עמודים 25-46

נושא לעבודת מחקר:

שילוב ילד עם בעיות תקשורת ( PDD NOS) בגן רגיל, התמקדות בפן החברתי.

רציונל מאחורי הנושא ושאלת המחקר:

במשך שנותיי, כשהתעניינתי בנושא החינוך מיוחד, מהשרות לאומי ועד עכשיו הייתי מאוד חצוית דעות לגבי שילוב ככלל. בגדול נטיתי להרגיש ששילוב זה לא הדרך הנכונה ללכת כאשר מדובר בילדי חינוך מיוחד (מסיבות כאלה ואחרות). בשנתיים האחרונות שלי בעבודה מעשית הייתי חלק משני גנים שונים העוסקים בשילוב, ושניהם בדרך מאוד שונה. אחרי העבודה המעשית שלי בשנה שעברה הייתי בטוחה שגני שילוב זה טעות, ולעומת זאת רק התחילה השנה שלי בגן אחר ודעתי מתחילה לנטות לצד השני.

השילוב שאני חוויתי בגנים השונים היה נראה לי חיצוני מדי, ולא אמיתי מספיק. כוונתי היא שהרגשתי שהשילוב הוא כלפי חוץ, אך אינו באמת תורם לילד. אני הרגשתי שכאשר לקחו ילד מכיתת האם שלו, והכניסו אותו לגן שונה, בוא הוא אורח – היה ברובו הפסד. היות והילד הרגיש כאורח, והתנהגו אליו כך, לא היה שילוב חברתי אמיתי. לא היה השתייכות לקבוצה והפריה הדדית. לכן הרגשתי שהילד מפספס רבות במקום להתקדם ולהעצים את עצמו במקום בו הוא מרגיש הכי נוח בו- כיתת האם.

אסוף הנתונים במחקר זה התבצע על ידי שימוש בכלים שונים. ראיונות מובנים, תצפיות וכתיבת יומן אישי.

ראיונות מובנים- בראיון זה החוקר ניגש לראיון כאשר הוא מכין מראש את שאלותיו. לאורך הראיון החוקר שואל שאלות שהוכנו מראש, במטרה להגיע למידע מסויים (צבר בן יהושוע, 1990). בראינונותיי עם הסייעת ועם יותם, הגעתי עם שאלות מוכנות מראש, שלהם מטרות מסויימות, ולאורך הראיון הלכתי בעקבות השאלות.

תצפיות- במהלך העבודה ישבתי והסתכלתי על יותם בזמנים שונים במהלך היום, ובימים שונים. כאשר הסתכלתי עליו ניסיתי לתעד כל תזוזה וכל אמירה שהוא עשה, בכדי לתת תמונה מדוייקת ככל הניתן על המתרחש אצלו. רוב תצפיותי  התקיימו כתצפיות של "המשתתף הצופה" שבו הייתי חלק מהסביבה  אך עם זאת כאשר ישבתי לתצפית, השתדלתי לשבת מהצד ולא להתערב.  (מתוך אדלר ואדלר 1994, מתוך חומר שחולק בשיעור). התצפית אפשרה לי לראות את הילד במקומו הטבעי ולראות כיצד הוא מתנהל ביום יום, וכך לראות אם הנאמר והראיונות תואמים את מה שרואים באמצעות התצפית.

יומן אישי- היומן האישי הוא בעצם תעוד של הרגשות שונות שעלו בי במהלך העבודה. לעיתים רשמתי אותו במהלך יום העבודה בגן, או לאחר טיפול, ולעיתים אף בבית. הוא שונה מהתצפיות בכך שהוא אינו נכתב במקום ומתעד כל רגע, אלא הוא מחשבות שמהדהדות בי לאחר שראיתי או הייתי עם יותם.

דרך ניתוח הנתונים היה כזה. תחילה קראתי את כל הנתונים שאספתי ברצף. בזמן הקריאה ניסיתי לחשוב על מכנה משותף בין הדברים הרבים שקראתי. בנוסף, ניסיתי לראות היכן דברים חוזרים על עצמם. בזמן הקריאה רשמתי לעצמי דברים שונים שחזרו על עצמם בוריאציות שונות. בסוף הקריאה הסתכלתי על הרישומים שלי במצד וניסיתי למצוא מכנה משותף ביניהם. ראיתי שעיקר הדברים מתחלקים לשני קטגוריות עיקריות ומהם נגזרות תתי קטגוריות. כך החלטתי על הקטגוריות המרכזיות. לאחר מכן קראתי שוב בעיון את הנתונים וסימנתי לעצמי בצבעים שונים (כל קטגוריה קיבל צבע) לאיזה קטגוריה או תת קטגוריה משפט זה מתאים. לאחר שכל הנתונים סומנו, ציינתי לעצמי כמה פעמים כל תת קטגוריה עולה, וראיתי אם היא עולה לפחות 3 פעמים במהלך הנתונים השונים. אם אכן כך היה, הקטגוריה נשארה, אם לא, מחקתי את אותה קטגוריה. בפרק ניתוח הנתונים הצגתי את הקטגוריות ואת תתי הקטגוריות השונים עם ציטוטים מהנתונים השונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אדלר ואדלר, מתוך דפים שחולקו בשיעור של ד"ר סמדר גלילי

• אלונים חנה, אריאלי הדס, גליק פרנקי ושותפים, שילוב ילדים עם קשיי קשר ותקשורת במערכת החינוך הרגילה על פי גישת 'מפנה', דפוס להב, חצור
• אלפרט, ברכה, שלסקי, שמחה. דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט,מכון מופ"ת,תל-אביב
• חזן, חיים. "קול אחר:על הצליל האיכותני במחקר" בתוך:מסורות וזרמים במחקר האיכותני" צבר, בן יהושע (עורכת) , דביר הוצאה לאור,לוד,עמודים 9-12