‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פרסום באינטרנט חדשני ?

תוכן עניינים

תקציר מנהלים             

מבוא

פרק1: יתרונות השיווק באינטרנט

1.1                        מגמות בצריכה באינטרנט

1.2                        תפיסת הצריכה באינטרנט

1.3                        גורמי השפעה על צרכן באינטרנט

פרק 2: גורמים להימנעות צרכנים מצריכה באינטרנט

             2.1 רקע

             2.2 גורמי עידוד ודיכוי צריכה באינטרנט

        פרק 3: השפעות פנימיות וחיצוניות על צריכה באינטרנט

             3.1 צריכה באינטרנט – השפעות פנימיות

             3.2 צריכה באינטרנט – השפעות חיצוניות

             3.3 מגמות ושינויים בתפיסת עולם האינטרנט         

   3.4 צרכים ורצונות של לקוח השיווק באינטרנט

             3.5 אתרי הצרכנות באינטרנט – מאפיינים וצורות

פרק4: מתודולוגיה -  בדיקת הקשר בין שיווק אינטרנטי (הון חברתי אינטרנטי) ובין הצלחת העסק

4.1 רקע תאורטי

4.2 הצגת מחקר – הקשר בן הון חברתי אינטרנטי והצלחת העסק

4.3 ניתוח ומסקנות הממחקר

פרק 5: עולם האינטרנט – דימוי בעולם השיווק

            5.1 שימושים באינטרנט

            5.2 עולם האינטרנט – אתגרים ומורכבויות

פרק 6: חולשות עולם האינטרנט בראות עולם השיווק

            6.1 רקע

            6.2 עולם האינטרנט – חוזקות וחולשות בראות עולם השיווק

            6.3 כדאיות השימוש באינטרנט עבור המשווקים

            6.4 אימוץ חידושים באינטרנט על ידי הלקוח       

פרק 7: סיכום

פרק 8: ביבליוגרפיה                                                     

בעבודה זו אציג את מצבו הנוכחי של עולם השיווק האינטרנטי, אופני השימוש הקיימים בו, חזקותיו וחולשותיו וכן אדון בהיבטים רבים ומגוונים של דימוי עולם השיווק האינטרנטי בעיני הצרכנים והמשווקים. בעבודה יוצגו מחקרים רבים שנערכו בעבר הן מתוך מאמרים והן באופן מפורט הכולל הצגת טבלאות וניתוחים סטטיסטיים.

בעבודה יבדקו אופנים והביטים שונים של שיווק באינטרנט ויוצגו התפתחויות בחשיבות ייצוג ומבנה האתר לטובת הצלחת השיווק המקוון.

עבודה זו מציגה בכללותה תמונת מצב על פיה שימוש נכון ויעיל בשיווק אינטרנטי יקדם את היזם / בעל העסק אל עבר הצלחת המיזם ויביא לתנופה כלכלית.

בעבודה זו בכוונתי להראות כיצד משמש האינטרנט כפלטפוטרמה חדשה לפירסום ושיווק.

 משרד המדע האמריקאי הקים בשנות ה-70 רשת בשם Arpanet. פותחה שיטה להעברת המידע בין המחשבים, בצורה שישמר הסדר ולא יתערבב המידע. כמוקדים של הרשת נבחרו הסופר קומפיוטרים של הימים ההם. בסוף שנות השישים היו ארבעה מוקדים: אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס , אוניברסיטת סטנפורד , אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, אוניברסיטת יוטה.

בשנות ה - 70 רשת ה - Arpanet הלכה וגדלה. ההתעצמות הייתה קלה בעיקר בשל המבנה הלא ריכוזי. כל מכונה שידעה לדבר את שפת "העברת החבילה במנות" יכלה להצטרף, ללא הבדלי מוצא , צבע ובעלים. שפת העברת החבילה נקראה TCP/IP.

ה - Transmission Control Protocol הופך מסרים לזרמים של חבילות במוקד המוצא ומאגד אותם בחזרה למסרים במוקד היעד.

 ה- Internet Protocol מטפל בכתובות ודואג שהחבילות יעברו דרך מוקדים רבים. השפה הזאת נמסרה לרשות הרבים - Public Domain - כאשר כל מוקד יכול לדבר עם מוקד אחר כל זמן שהוא מציית לשפת "העברת החבילות במנות", שהיא שפה טכנית. ההצטרפות ההמונית הייתה בלתי נמנעת וכך נולד האינטרנט (Ennew).

 הרעיון העומד בבסיס השיטה הוא חלוקת המידע בחבילות ולאחר שהוא מגיע אל יעדו, מחוברות החבילות - למעשה נוצרת "אוטוסטראדת מידע". האינטרנט הוא חיבור של כל רשתות המידע הקיימות. זוהי טכנולוגיה מודרנית, מתקדמת, יעילה, ידידותית, עשירה ומגוונת, בעלת ערך מעשי רב, המאפשרת לאנשים גישה ישירה למשאבי מידע רבים ולהתקשרות בין אישית על מנת לספק את צורכיהם ולהשביע את רצונותיהם.

 מסוף שנות ה - 90 גדל האינטרנט בקצב מדהים, יותר מכל כלי תקשורת שקיים. הוא חדר לקהילות, אוניברסיטאות, בתים, משרדים, בתי הספר ומסחר (Maignan).

 אמצעי תקשורת זה הפך לאחד הראשיים בעולם ולכן ממציאים אנשים ללא הרף עוד ועוד שימושים לרשת גלובלית זו. בצורתה הנוכחית מגשימה רשת האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי. כניסת רשת האינטרנט לסביבה העסקית והפרטית שינתה את עולם העסקים והרחיבה באופן משמעותי את מגוון האסטרטגיות העסקיות, הכלים והאפשרויות העומדות לפני החברות המסחריות. יתרונותיהן של טכנולוגיות המידע מאפשרים למנהלי השיווק להגיע אל לקוחותיהם עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אבל חשוב לזכור שהיכולות הטכנולוגיות של המדיה האינטראקטיבית מחזקות לא רק את המשווק, אלא גם את הצרכן.    השימושים השכיחים ברשת האינטרנט בקרב הקהילה העסקית הם:  יצירת קשר באמצעות הדואר האלקטרוני עם בעלי-עניין בחברה ומחוצה לה, חיפוש מידע על מתחרים וקהלי-יעד בעזרת מנועי חיפוש, אתרי תוכן ואתרים של חברות, בניית אתרי חברה תדמיתיים, שתכליתם לספק מידע וליצור קשר עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. תפקידה של רשת האינטרנט בזירה העסקית אינו מסתכם במידע, במידענות ובדואר אלקטרוני. הרשת מהווה גם כלי עסקי אסטרטגי המשפר את פעילותן של החברות ואת יעילותן. תעשיית הייצוא בארץ ובעולם מבינה את חשיבות השימוש בטכנולוגיית האינטרנט לטובת הפעילות העסקית, בעיקר ביצירת תקשורת בין עסקים (B2B) ובבניית קשר עם הצרכנים הסופיים (B2C)    .(A Lukas)

 מוצרי המידע החופשי ברשת נהפכים לרכושו של כל גולש ובכך הולכת ומתממשת כביכול האוטופיה הסוציאליסטית בקהילות האינטרנט. השתחררות המידע והפיכתו למצב צבירה אלקטרוני מאפשרת לכל גולש למצוא בקלות ובזריזות בעזרת מנועי החיפוש השונים, את קובצי הטקסט (ברשת WWW). ככל שהתקדמה הטכנולוגיה, הוסרו אף האזיקים מסוגי מידע אחרים כמו קובצי קול, סרטים (MPEG) ותמונות (JPEG). בימי גאותה של הכלכלה החדשה ניתן היה לשמוע מוסיקה ללא תמורה, לעיין במחקרים ובעבודות לומדים בכל שלבי החינוך, לקרוא ספרים ועיתונים דיגיטאליים ואף לצפות בסרטים ובמופעי ספורט. קהילת הגולשים אף חלמה כי חבריה יוכלו לרכוש מוצרים ללא מסים ולהיכנס לאתרים ללא שומרי סף הדורשים חתימה ופספורט דיגיטאלי. השתחררות המידע מרחיבה את זכויות האדם ואת חופש הביטוי אולם באותה עת מתעצמים מנגנוני הפיקוח והבקרה, וגדלים האיומים על חירויות הגולשיםׁ(Gertner).
 האם האינטרנט משמש כבסיס לחופש הביטוי או מהווה בעת ובעונה אחת מקום בו עולים ונופלים זכויות האדם? רק מעטים מודעים לכך שהם עלולים להיות נתונים כבר למעקב מדויק בכמה ממקומות העבודה כשהם נושאים רק את מכשיר הטלפון הנייד שלהם, גם אם אינם משוחחים בו, ואפילו כשהוא כבוי. די בסוללה המחוברת למכשיר כדי לאפשר למי שהאמצעים הטכנולוגיים ברשותו לדעת בדיוק היכן נמצא מחזיק הטלפון הנייד. סוגיה זו אף עלתה לדיון בישראל על ידי רשומת מאגרי המידע במשרד המשפטים, האחראית גם על הפיקוח על הגנת הפרטיות. אולם דומה כי במקרה זה אין לרשומה סמכות משפטית ויכולת אכיפה ונוצר למעשה כשל אכיפה מובנה.

 רוב הציבור הישראלי נחשבים למאמצים מאוחרים של מוצרים חדשים – 58% מהנשאלים מסווגים בקטגוריה זו. הציבור הישראלי מעדיף לחכות שאחרים יתנסו במוצרים חדשים היוצאים לשוק לפני שירכשו אותם בעצמם. רק כחמישית מהנשאלים  (22%) ציינו כי הם אוהבים לנסות מוצרים חדשים מיד כשהם יוצאים לשוק. כ – 17% העידו על עצמם כי לרוב הם לא אוהבים לנסות מוצרים חדשים. עוד עולה מהסקר כי נשים נוטות להיות מאמצות מוקדמות יותר מהגברים (24% לעומת 19% מהגברים). באופן מפתיע צעירים אינם נוטים להיות מאמצים מוקדמים. נהפוך הוא בין המאמצים המוקדמים יש יותר גילאי ביניים 35-44 (25%), מבוגרים בני 65 פלוס (28%). תפיסה נוספת שהסקר מצביע על אי נכונותה היא שבעלי ההשכלה אקדמית נוטים להיות מאמצים מוקדמים. בין המאמצים המוקדמים יש דווקא יותר בעלי השכלה תיכונית (23%) ועל תיכוניים לא אקדמאים (35%), זאת לעומת אקדמאים (רק 17% מהם). עם זאת סטיגמה אחת נתגלתה כנכונה – בעלי אמצעים כספיים נוטים להתנסות יותר. נתוני הסקר מצביעים על כך כי בין המאמצים המוקדמים, יש יותר בעלי הכנסה כספית חודשית מעל הממוצע לעומת בעלי הכנסה מתחת לממוצע[6].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מעל ל-50 מקורות אקדמיים) 

1. Aldrich, H. . Entrepreneurial strategies in New Organizational Populations. In: R. Swedberg , Entrepreneurship: The Social Science View. Oxford: University Press, 211-228 reprinted from Bull, I., H. Thomas & G. Willard
2. Entrepreneurship: Perspective on Theory Building: Pergamon
3. Aldrich, H., Renzulli, L., Langton, N.. Passing on privilege: resources provided by self-employed parents totheir self-employed children. Research in Social Stratification and Mobility,16: 291–317.
4. Aldrich, H., & Zimmer, C. Entrepreneurship through social networks. In Howard E. Aldrich , Population Perspectives on Organizations, Uppsala: Acta Universitatis Upsaliensis, Pp 13-28.