‏270.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא   4

סוגים של הומור. 6

היתרונות הקיימים בשימוש הומור בפרסומות. 9

השפעתם של המסרים ההומוריסטיים על עמדת הצרכנים ויעילותם.. 10

דיון ומסקנות. 11

ביבליוגרפיה. 12

מבוא

הומור הוא תכונה או יכולת של בני אדם, עצמים או מצבים להיות או לעורר תחושות של הנאה,צחוק ובדיחות הדעת אצל אנשים אחרים. הומור יכול להתבטא בכל צורה של תקשורת  מילולית, חזותית ושמיעתית  הגורמת לתגובות כאלו אצל בני אדם. מקור המילה בלטינית, שם שימשה לציון ליחות (מזגי) האדם, ומשם התגלגלה ל-humere  הצרפתית וממנה אל שאר שפות העולם. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Aarambh Shah and Jorge Villegas, 2008)
היכולת להפיק הנאה מהומור מבוססת על יכולת של הנהנה להגדיר את עצמו כ"אני "מובחן מאחרים ויכולת להבחין, בעת הצגה או השמעה של הומור, בין "אני" זה לאחרים. כך, לדוגמה, בעלי חיים שאינם מסוגלים להבחנה זו, אינם בעלי חוש הומור; כמוהם כתינוקות שהבחנה זו טרם התגבשה והתעצבה אצלם.

כל סוגי ההומור מבוססים על אלמנט מרכזי אחד: קיום פער בין ציפיות הצופה או השומע לפני או בעת צפייה או שמיעה של הומור, והאופן שבו מוצגים הדברים אחרי כן. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

דוגמה הכוללת הפתעה ופער בין ציפיות למימושן אפשר למצוא בבדיחה הפשוטה הבאה:

אדם מדבר אל הרופא שלו לאחר ניתוח ושואל: "דוקטור, עכשיו לאחר שעברתי את הניתוח, האם אני אוכל לנגן על הפסנתר?"

הדוקטור עונה לו: "ודאי!"

אומר האיש: "יופי! תמיד רציתי לנגן על פסנתר!"

ההומור בבדיחה בנוי על הפער שבין ציפיותינו (המצב המוכר בו אנשים שנפגעו באיבר הדרוש לפרנסתם שואלים רופא אם יוכלו לעשות בו שימוש כמקודם) ותשובתו המפתיעה של האיש, שכלל אינו יודע לנגן בפסנתר.

אם נעקר את יסוד ההפתעה בבדיחה, ההומור ייעלם ממנה:

אדם שמעולם לא ידע לנגן על פסנתר מדבר אל הרופא שלו לאחר ניתוח ושואל: "דוקטור, עכשיו לאחר שעברתי את הניתוח, האם אני אוכל לנגן על הפסנתר?"

הדוקטור עונה לו: "ודאי!"

אומר האיש: "יופי! תמיד רציתי לנגן על פסנתר!"

בדוגמה זו, סולקה ההפתעה כבר בתחילת הבדיחה, ומסיבה זו היא אינה מצחיקה. מאותה סיבה בדיוק, רוב הבדיחות המוכרות לצופה או לשומע אינן מעוררות בו שעשוע או צחוק, משום שיסוד הפער וההפתעה נעלם מהן. במטבע דומה, מצבים הומוריסטיים החוזרים פעם אחר פעם ומוכרים מראש לצופה, הופכים פחות מבדחים ומשעשעים כאשר חוזרים עליהם פעם אחר פעם. (Fred K. Beard )

פעמים רבות, בנוי ההומור על שימוש ב"שלשות," כמו בפתיחה הקלאסית לבדיחות רבות: "רבי, כומר וקאדי נכנסים לבאר..." ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

עקרון ההבחנה בין "אני" ל"אחר": 

ההבחנה בין "אני" ל"אחר" מאפשרת לצופה או לשומע לחוות תחושה של רווחה, המעוגנת ביסודה בתחושת ההקלה כי הוא אינו מושא ההומור ואינו נפגע ממנו. כאשר ההבחנה אינה קיימת, או שישנה קרבה גדולה בין ה"אני" למושא ההומור, מידת הרווחה והשעשוע שחווה הצופה או השומע מתמעטים וגם ההנאה שלו מן ההומור מתמעטת.

דוגמה טיפוסית לכך יכולה לשמש בדיחות על מוצאם של אנשים, המשעשעות בעיקר אנשים שאינם ממוצא זה. גם מחזה כמו החלקה על קליפת בננה או נפילה ישעשעו בדרך כלל את הצופים במחזה, אך לא את המחליק או הנופל עצמו. פעמים רבות, עם זאת, עשוי הומור העוסק בקהילה מובחנת כלשהי לשעשע את חברי הקהילה, כאשר הם סבורים בצדק או שלא בצדק שהם מובחנים ממושאיו האמיתיים של ההומור. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Aarambh Shah and Jorge Villegas, 2008)

התייחסות הומוריסטית לעקרון זה ישנה בסדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון": לאחר שהומר סימפסון מאבד את רישיונו על נהיגה בשכרה, הוא נאלץ לקבל קורס נהיגה מונעת ולראות תמונות מזעזעות של תאונות שנגרמו כתוצאה מאלכוהול. בעוד שהקהל הצופה מזועזע מהמראות, הומר פורץ בצחוק ואומר "זה מצחיק כי זה לא אני" ("It's funny because it's not me").
הומור ואינטליגנציה: 

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... ככל שהם מתפתחים מבחינה שכלית, היכולות שלהם להבין בדיחות ולצחוק מהם גוברת. ככל שהבדיחות יהיו יותר מתוחכמות, הן יצחיקו ילדים רק בגיל מבוגר יותר.
(Aarambh Shah and Jorge Villegas, 2008) 

שאלת המחקר:

האם שימוש בהומור בפרסומות משפיע על נכונות הצרכן לרכוש את המוצר המפורסם?

משתנה תלוי:

נכונות לרכישה מוצר בעקבות פרסום הומוריסטי.  

משתנה בלתי תלוי:

שימוש בהומור בפרסומות.

סוגים של הומור
קיימים סוגים רבים ושונים של הומור, הנבחנים ביניהם בעיקר במידת התחכום והעידון של ההפתעה ובמידת המיומנות של המבצע (הקומיקאי, המספר, השחקן, וכו') בהצגת ההומור.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... סיטואצית סלפסטיק מוכרת היא החלקה על קליפת בננה. מידת השעשוע שחווים הצופים באדם המחליק על בננה תלויה בדרך כלל בעוצמת ההפתעה. ההחלקה משעשעת יותר כאשר המחליקים הם גברת כבודה, אדון מהודר או מנהל בית הספר הנפוח המחליקים עליה במפתיע, לעומת מצב בו המחליק הוא סתם אדם בלתי מוכר.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

סוגי הומור מתוחכמים יותר, כמו אירוניה, פרודיה, סרקזם, או סאטירה מבוססים בדרך כלל על היכרות רחבה יותר עם הרקע החברתי והתרבותי. ההנאה מההומור בפרודיות, לדוגמה, דורשת היכרות מקפת לא רק עם מושא הפרודיה, אלא גם עם מעמדו החברתי והתרבותי של מושא הפרודיה. כאשר אין היכרות כזו, לא נוצר הפער הקומי הנדרש וההומור אינו משעשע בדרך כלל.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

סוג מתוחכם במיוחד של הומור הוא כזה היוצר הומור מתוך הציפיה שלנו להומור. כך, דוגמה, קומיקאי כמואנדי קאופמן ביסס חלק ניכר מן ההומור שלו על סתירת הציפיה של הצופים בו להומור והתנהגות רצינית לעילא, במקום בו אנו מצפים להומור. עיקר ההנאה ששואבים צופים בהומור מסוג זה מבוססת על ידיעתם כי המציג ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

סוג מתוחכם אחר של הומור הוא כזה העושה שימוש באבסורד. חבורת מונטי פייתון, לדוגמה, עשתה שימוש בהומור אבסורד במערכון שעסק בכנופיות של זקנות המטילות חיתיתן על הציבור. ההומור שבמערכון התבסס על ההמרה המפתיעה (אך ההגיונית, אם מיישמים את כללי האבסורד) של "בני נוער" ב"זקנים" כאילו מדובר היה בשכבות גיל שאפשר להמירן זו בזו. אילו היה המערכון עוסק, לדוגמה, בכנופיות של צעירים, אף אחת מהסיטואציות המוצגות בו לא הייתה מעוררת שעשוע. (Fred K. Beard,)

סוגי הומור, מסרים הומוריסטיים והאופן בו הם מועברים לצרכן
בכל יום אנחנו חשופים למספר גדול של פרסומות בטלוויזיה . ישנם אלפי מוצרים בשוק ולמעשה כל מוצר מוצג בצורה שונה מהשני על מנת להבדילו על אף שהרבה פעמים הוא מבצע את אותה פעולה . ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Aarambh Shah and Jorge Villegas, 2008)

הומור יכול להיות מוצג בפרסום בכל מיני צורות וסוגים שונים וכאן למעשה אני אציג את כל סוגי ההומור שאפשר להשתמש בפרסום תוך כדי אציג גם את המסר שאותו סוג הומור מעביר ואת הדרך שבו המפרסם בוחר להעבירו לצרכנים .

החוקרים קטנסקו וטום  (Tom & Catanescu ) מצאו כי סוגים שונים של הומור בפרסומות משתנה  בהתאם לסביבת התקשורת שהם פועלים , מחקרם הראה שהומור בא לידי ביטוי יותר בפרסומות בטלוויזיה מאשר במדיה הכתובה- העיתון . ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

החוקרים הללו הציגו שבעה סוגים שונים של הומור כאשר הם ערכו קבוצת מיקוד בעזרת  סטודנטים   והקרינו להם את כל סוגי הפרסומות שאציג כאן והם:

1. השוואה הומוריסטית- סוג הומור זה פועל בצורה של לקחת כמה אלמנטים ביחד על מנת ליצור מצב הומוריסטי כמו הדוגמה שהציגו שלקחו תמונה אחת של משפחה ובעזרת תוכנת הפוטושופ יצרו שתי תמונות שונות ששמו בשני עמודים שונים כדי ליצור מצבים שונים, בניסוי שהם ביצעו בקרב הסטודנטים באוניברסיטה , החוקרים גילו כי הסטודנטים מסכימים ביניהם כי סוג זה של הומור לא מיושם בצורה רבה בפרסומות בטלוויזיה , אלא יותר בעיתון במידה הכתובה. רוב הקבוצה הסכימה שסוג פרסומת כזו אנה מצחיקה מכיוון שסוג ההומור מוגזם מדיי ומוציא החוצה דימוי מוטעה של המציאות.
2. האנשה הומוריסטית- תכונה אנושית אופיינית מייחסים לחיה, צמחים או חפצים . לסטודנטים הייתה דעה חיובית יותר כאשר צפו בהומור ע"י האנשה . כול הסכימו שהאנשה הומוריסטית יותר טובה מהשווה הומוריסטית , זה עובד יותר טוב מכיוון שלפעמים סוג הומור כזה בפרסומת הוא בלתי צפוי לקרות ולכן זה מצחיק.  בסוג כזה של פרסומת אין ויכוח למי כדאי לקנות את המוצר אלא הכוונה כאן להזכיר כי  המוצר קיים ואתה יכול לרכוש אותו.
3. הגזמה הומוריסטית- להביע הגזמה מסוימת לפעמים גם מעבר לפרופורציה. הסטודנטים כאשר צפו בסוג פרסומת "הגזמה הומוריסטית" התלבטו המון, רוב הגברים חשבו שסוג ההומור הזה יכול להיות יותר מדיי מוגזם ולא מציאותי והם לא היו מצחיקים מכיוון שהם יותר מדי צפויים .לעומת זאת,  נשים חשבו שסוג הומור זה מצחיק ועובד מכיוון שקל לראות מה הם רוצים להראות בשורה התחתונה . כמעט כולם הסכימו שמשתמשים  הרבה בסוג הומור זה בפרסומות בטלוויזיה , וכולם הסכימו בסופו של דבר שסוג הומור זה מצחיק מכיוון שהוא מציג דברים לא מציאותיים.
4. משחק מילים- ששימוש באלמנטים של שפה( לשון ) על מנת ליצור משמעויות חדשות שנפתרות ע"י הומור , הסטודנטים טעני כי מאוד נדיר למצוא סוג הומוריסטי כזה בפרסומת מכיוון שהוא פחות מתאים ויהיה מאוד קשה לצרכן להבין את המשחק מילים ולגרום להם לצחוק מזה .
5. לעגנות הומוריסטית- מצבים לעגניים או סיטואציות שהם מסווגים כטיפשות . החוקרים טוענים כי מדובר במצבים ותגובות אירוניים ברורים. הסטודנטים הסכימו כי סוג ההומור הלעגני לא מיושם הרבה בפרסומות בטלוויזיה והם מאמינים כי סוג זה של הומור אמור להיות מיושם בזהירות רבה מכיוון שזה קל להעליב אנשים עם סוג כזה . בנוסף לרוב זה אף יכול להיות אכזרי לקבוצה מבוימת באוכלוסייה.
6. טיפשות הומוריסטית- הכוונה כאן בסוג הומור זה הוא ליצור מצבים מגוחכים בעזרת פרצופים מצחיקים. הסטודנטים כאשר צפו בפרסומת עם סוג ההומור  הנ"ל צחקו לזמן קצר בעת ההשתתפות ולא לאחר מכן, הסטודנטים הסכימו שפרסומת בעלת הומור מסוג טיפשות הייתה מצחיקה ומאוד קל להבינה והיא למעשה משמשת כבידור טוב.
7. הפתעה הומוריסטית- כל הפרסומות היו מצחיקות מסיטואציות מפתיעות ולא צפויות .

הסטודנטים צפו בסוג פרסומת זו והם הסכימו שהרבה פעמים אפשר לצפות מראש  את הסיטואציה , אבל הם מאמינים כי אם המפרסמים מצליחים להפתיע בצורה מצחיקה אז סוג הומוריסטי זה בפרסומות יהיה הכי טוב כי יזכרו הכי הרבה.

הסטודנטים לא חושבים שסוג הומוריסטי זה נמצא הרבה בפרסומות כמו סוגים הומוריסטיים אחרים שציינתי כאן.

לסיכום, ניתן לומר כי זו עובדה שאמצעי תקשורת שונים משתמשים בסוגים שונים של הומור שהצגתי כאן בפרסומות לפי סוג אמצעי התקשורת עצמו.

סוגי מדיה כגון: טלוויזיה ועיתון ישתמשו הרבה פעמים בסוג הומוריסטי שונה לאותו מוצר מכיוון שסוגים שונים של הומור יכולים להתאים יותר טוב בסוגים שונים של מוצרים (Catanescu & Tom).

מחקרם של קטנסקו וטום הראו כי פרסומות הומוריסטיות מיושמות הרבה יותר בטלוויזיה מאשר במדיה הכתובה, ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... (Fred K. Beard)

היתרונות הקיימים בשימוש הומור בפרסומות

החוקרים וינברגר וגולאש (Weinberger & Gulas ) ערכו מחקר אודות השפעת הומור בפרסומות, הם עסקו במורכבות ובמשתנים שיכלו להפריע ליחסים בין נתינת מסר הומוריסטי לתוצאה הסופית.

לטענת החוקרים הדרך הטובה ביותר לפתור מורכבות זו בנושא ההומור בפרסומות הוא ע"י הצגת כוח של הומור יכול להיות גם החולשה של סוג הומור אחר.

וינברגר וגולאש הציגו כאן את היתרונות שיש בשימוש הומור בפרסום לטענתם:

•  הומור מושך תשומת לב , כל המחקרים תמכו בעובדה זו .
•  הומור לא נועד כדי לפגוע ולא פוגע בתפיסה , למרות שכמה מחקרים הראו כי זה יכול לקרות. הסיכוי לכך קלוש , הומור יכול לסייע להבנת הנקרא , לתפיסה , בהומור יש מעין גישה אופטימית שנתמכת ע"י מאמרים מדעיים ופרסומות בריטיות.
•  הומור הגדיל חיבה ולמעשה החוליה המקשרת בין הומור לבין חיבה היא גדולה יותר מכל גורם אחר.
•  הומור קשור למוצר טוב יותר ומשובח יותר מאשר לא להשתמש בו בכלל, למרות שאין לכך תשובה ודאית.
•  לפי השפעת הסביבה הטבעית של המוצר נקבע יחס מתאים של ההומור שצריך להיות מוצג, השימוש בהומור בפרסומות מתאים יותר למוצר שכבר קיים בשוק מאשר מוצר חדש שמוציאים לשוק.

בנוסף התגלה כי השימוש בהומור בפרסומות מתאים יותר למוצרים בעלי מעורבות נמוכה ומוצרי בעלי רגישות נמוכה יותר. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

חוקר נוסף בשם פאט (Fatt 2002ׂ (טוען כי הומור זה אחד מהקריטריונים אודות הפרסומת המשפיעה ביותר , אולם המפרסמים עושים טעות כאשר הם משתמשים בהומור בפרסומות סתם ככה בלי שום מטרה .

פאט מסכים עם החוקרים וינברגר וגולאש בנוגע להשפעה החיובית שיש בשימוש בתכנים הומוריסטיים בפרסומות שנמצאים במדיה הכתובה, בטלוויזיה וברדיו על הצרכנים.

החוקר האחרון אשר מצטרף אליהם הוא חוקר בשם פוגטו (Fugato 1998) אשר מתאר את היתרונות בשימוש בפרסומות הומוריסטיות בטלוויזיה. לדעתו  הומור תופס תשומת לב, מעודד את הצרכנים לזכור את הפרסומת וזה מזכיר גם את המסר , הומור מראה שאנחנו בני אדם ע"י כך שאנחנו יכולים לצחוק ולחייך עם כל האנושות, ההומור גורם לאנשים לאהוב ולהעניק  וע"י כך להוכיח את דימוי המותג. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

לסיכום, מסקנות החוקרים וינברגר, גולש , פאט ופוגאטו גרמו לי להבין למה מפרסמים משתמשים בהומור בפרסומות , הומור גורם לאנשים לאהוב חברות, גורם לתשומת לב רבה ובעיקר משתמשים בו למוצרים בעלי הערכה נמוכה שרוב האנשים צורכים . ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

(Aarambh Shah and Jorge Villegas

השפעתם של המסרים ההומוריסטיים על עמדת הצרכנים ויעילותם
אנשי עסקים מוציאים כסף רב כל שנה על מנת ליצור פרסומת טלוויזיונית מצחיקה והומוריסטית ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

בפריים  טיים מכיוון שהמפרסמים מאמינים כי שימוש בהומור בפרסום הוא משפיע ויעיל בקרב הצרכנים.

השפעת מסר הפרסום מתחלקת לשניים:
 1. מטרת המפרסמים היא למשוך את הצרכנים ע"י נתינת מסר רלוונטי ואובייקטיבי .
2. הפרסומת המוצגת חייבת להוכיח ולשקף את מסר המפרסמים .

הצרכנים יכולים להתעניין בפרסומות על מנת להתבדר או על מנת לספק את סקרנותם , ואם הפרסומת תהיה מבדרת הצרכן יזכור אותה . בנוסף על מנת שהמסר ישפיע על הצרכנים , על המפרסמים מוטלת המשימה להחזיק את התעניינות   הצרכנים לאורך זמן כדי לשכנע אותם ולשנות את התנהגותם כדי לרכוש את המוצר ולהשתמש במוצר לאורך זמן ממושך. (Fred K. Beard)

שלושה ממדים אשר מפרסמים פועלים לפיהם אשר משפיעים על עמדת הצרכנים בראותם את הפרסומת הם:
 1. אסטרטגיה
 2. יצירתיות
 3. ביצוע. , שימוש בממדים אלה יגרום ליעילות ולהצלחת הפרסומת בקרב הצרכנים.

צרכנים נהנים מפרסומות שגורמים להם לצחוק, פרסומת מצחיקה גורמת לנו לשים לב אליה ולזכור אותה במיוחד.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....כמו כן היא עוזרת לאינדיבידואל להסתגל לסיטואציות שהוא לא יכול לשלוט בהם ובבעיות בחייו, צחוק מאפשר לצרכן לברוח מהמציאות . (Aarambh Shah and Jorge Villegas)

פרסומת בעלת הומור חייבת להיות מקושרת ליתרונות המוצר , טוב לקשר בין יתרונות המוצר, התועלת של המוצר לצרכן והערך מתוך שניהם ( Clow &Baack  ) .

מחקרים שהתעסקו בעיקר בהשפעת מסר הומוריסטי בפרסומת מבחינת עיבודם התפיסתי של המסר טענו כי הומור משפיע בצורה אפקטיבית יותר על קהל שהוא פחות מתעסק ומנתח את המודעה לעומת מודעה לא הומוריסטית שיכולה להיות אפקטיבית לאלה אשר מתעניינים בעיבוד המודעה .

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר..... (Fred K. Beard)

דיון ומסקנות
שאלת המחקר  של עבודתי  הייתה האם שימוש בהומור בפרסומות משפיע על נכונות הצרכן לרכוש את המוצר המפורסם?

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר...., כלומר הדרך שבה המפרסם מחליט להשתמש בסוג הומור ספציפי בפרסומת על מוצר מסוים קובעת את ההשפעה שיש לפרסומת  על הקהל.

התוצאות הראו כי סוגים שונים של הומור ומוצרים שונים יותר מתאימים למדיה טלוויזיונית מאשר למדיה הכתובה ולהפך ושימוש נכון בסוג ההומור בפרסומת משפיע על העמדה של הצרכן .

בנוסף הצגתי בעבודתי את יתרונות השימוש בהומור והוכחתי כי הומור גורם לתשומת לב רבה ושומר על אותה תשומת לב כאשר הצרכן נשאר "דבוק" לטלוויזיה.

 בנוסף פרסומת הומוריסטית טובה גורמת לצרכן לצפות בה, לצחוק רוב הזמן ולזכור אותה לאורך זמן , הומור גורם להרגשה נעימה אצל הצרכן וברגע שהמוצר מקשר את אותו מוצר לפרסומת המצחיקה שראה סביר להניח כי ירכוש הצרכן את אותו המוצר. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

התשובה לשאלת המחקר שלי התגלתה כחיובית ואכן הומור משפיע על עמדה חיובית בקרב הצרכנים כאשר הם רוכשים את המוצר וזוכרים את המסר שהעבירו בפרסומת .

דבר אחד חשוב לזכור: יש להשתמש בסוג הומור בצורה מושכלת ונכונה לאותו מוצר, מכיוון שבמידה והמפרסם משתמש בסוג הומור לא מתאים למוצר תתקבל התוצאה ההפוכה.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

.

ביבליוגרפיה

............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. 

Fred K. Beard, " One Hundred Years of Humor in American Advertising" ,  Journal of Macromarketing 2009; 25; 54

 Mixing emotions: The use of humor in fear advertising Mukherjee, Ashesh; Dubé, Laurette. Journal of Consumer Behaviour11. 2 : 147

Humor in Advertisements Enhances Product Liking by Mere Association Strick, Madelijn; van Baaren, Rick B; Holland, Rob W; van Knippenberg, Ad. Journal of Experimental Psychology: Applied15. 1 : 35-45.

............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. 

V. Ramalingam a , B. Palaniappan a, N. Panchanatham b, S. Palanivel "Measuring advertisement effectiveness—a neural network approach". Expert Systems with Applications 31 (2008) 159–163

That was funny, but what was the brand again?' Humorous television commercials and brand linkage van Kuilenburg, Paul; de Jong, Menno DT; van Rompay, Thomas JL. International Journal of Advertising 30. 5

............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. 

............ .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... ..................