‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הבדלים מגדריים ביחס למחוננים?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

מהי מחוננות?

מהי אינטיליגנציה?

מחוננים בישראל

מאפיינים רגשיים וחברתיים של מחוננים

מהי עמדה?

מרכיבי עמדה

עמדות מורים כלפי מחוננים

על חשיבות רמתו המקצועית של המורה

על חשיבות הגישה החיובית של המורה כלפי מחוננות

מאפיינים חשובים נוספים של מורים למחוננים

אי- חשיבותו היחסית של הידע בחינוך מחוננים עבור מורים למחוננים

מגדר

רגש ומגדר

סקירת ההבדלים בין המין הגברי לבין המין הנשי

הבדלים מגדריים אנטומיים במבנה ותפקוד המוח

מחוננות והבדלים בין המינים

הבדלים ביולוגיים

הבדלים חברתיים ופסיכולוגיים

חינוך

יחס למחוננים בנים לעומת מחוננות בנות

מחוננים: מדוע בנות מאותרות פחות מבנים?

סיכום

בבליוגרפיה

המורה למחוננים עומד לפני מספר משימות לא קלות. על מנת לענות על צרכיו של התלמיד המחונן, נדרשים מהמורה מאפיינים אישיותיים, ניסיון מקצועי ויכולות דידקטיות, ידע בחינוך למחוננות ויכולות אדמיניסטרטיביות גבוהות (דויד). בחיבור זה אתמקד בכמה מהתכונות הנדרשות ממורה על מנת להצליח לתרום לתלמיד מחונן, ובהשפעות של הוראה לא נאותה על תלמידים מחוננים.

על אף שבנות זוכות לציונים גבוהים יותר, במבחנים לאיתור מחוננים נמצאות פחות בנות מחוננות מבנים. האם אכן קיימים יותר בנים מחוננים או שקיימות סיבות עמוקות יותר?

הידעתם, שלמרות שבנות זוכות לציונים גבוהים יותר, בממוצע, משל הבנים, מספר הבנות המאותרות כמחוננות קטן באופן משמעותי ממספר הבנים?

על פי המחקרים, ההשערות, עמדת משרד החינוך ומומחים שונים בנושאי חינוך ומגדר, ההישגים במבחני המיון, שתוצאתם שיעור ההשתתפות הנמוך של בנות בתוכניות לילדים מחוננים, נעוצים בהכוונה השונה שניתנת לבנים ולבנות מגיל צעיר מאוד, והיא זו שאחראית במידה רבה לפערים. הבנים מחונכים להיות אקטיביים, אסרטיביים, נוטלי סיכונים, ולכן, כשאינם בטוחים שהם יודעים את התשובה, כמו במבדקי המיון לתוכניות מחוננים (המבחנים הם רב-ברירתיים: "אמריקאיים") הם מעזים לנחש, פותרים את המבחן מהר יותר וכך משיגים ציונים גבוהים יותר. הבנות, לעומת זאת, נוטות לוותר אם אינן בטוחות בנכונות התשובה.

אך יש גם היבטים נוספים, חברתיים בעיקר, שבעטיים ניתן להניח, במידה רבה של ודאות, שכחברה, אין לנו עניין בבנות מצוינות ומחוננות. מגיל צעיר מאוד בנות נדרשות להפגין כישורים חברתיים, להיות קשובות לסביבתן, להתחשב ולא להבליט את עצמן. ולכן, מה שנחשב כיתרון עבור הבן המחונן, מהווה במקרים רבים חסרון עבור הבת. מחקרים מראים שבנים מחוננים נחשבים פופולאריים בכיתתם בעוד שהבנות, לא. והדברים האלה יוצרים קונפליקט עם הרצון למצות כישורים וכישרונות, להצטיין, לעמוד על שלה. כשבנות מאובחנות כמחוננות ומשתלבות בכיתות וקבוצות מחוננים, הן מהוות מיעוט ומתעניינות בתחומים שונים מאלו של הבנים. אם מבחני מחוננות היו שמים דגש גדול יותר על כישורי שפה, קרוב לוודאי שהיחס בין בנים ובנות שמאובחנים כמחוננים היה משתנה.

לרוע המזל, מחוננות ומצוינות נקשרות בדרך כלל לחשיבה אנליטית, מדעית, מתמטית, חשיבה שבה בנות נמצאות בעמדת נחיתות יחסית לבנים. חשיבה מתמטית בולטת כבר מגיל צעיר. זהו אחד משלושת התחומים שבהם ילד יכול להגיע להישגים של מבוגרים (גם במוסיקה ובשחמט). ילד מתקדם בתחום המתמטיקה יכול לקחת חלק בתכניות לימוד אוניברסיטאיות, ויש בישראל כבר מאות ילדים שזכו לכך. זהו תחום שבו החל מרמה מסוימת כמעט בלתי ניתן להסתפק בתוכניות העשרה ויש לשקול, לאחר ייעוץ מקצועי, האצה מסיבית של ילדים המתאימים לכך. סיבה נוספת היא חברתית: החברה שלנו מחשיבה פחות את המקצועות ההומאניים ואינה מייחסת חשיבות נאותה לפיתוח תחומי הידע האנושי שהיו הבסיס להישגים היצירתיים בתחומים שאינם נחשבים מדעיים.

אולם, היותן של בנות רבות מוכשרות בתחומים ההומניים והיצירתיים לא צריכה להוות מכשלה בפני לימודי מתמטיקה ומדעים, שכן הרוב המכריע של הבנות בעלות היכולות הגבוהות הן בתחום מדעי הרוח והן בתחום האמנויות מסוגלות ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה. לפרקים זה אמנם דורש מאמץ, אבל כך נפתחות בפניהן בעתיד כל הדלתות למקצועות יוקרתיים באוניברסיטה. לטעמי, נותנים לבנות פתח רחב מדי לחמוק מלימודי מתמטיקה. כמו שאמרה פעם אחת היועצות בבית ספר תיכון נחשב: 'חשוב יותר שבנות יפתחו את חיי החברה'. זו הייתה התגובה שלה לעצתי לבנות שפנו אלי, שישקיעו בלימודי המתמטיקה, ויבחנו בבגרות ב-4 יחידות לימוד, במקום ב-3, ואולי אף יעשו מאמץ מיוחד וייגשו לבגרות בהיקף של 5 יחידות.

על אף שהחברה הישראלית מעריכה הצלחה ושאיפה למצוינות, אנו עדיין מצפים מהבנות להיות "נחמדות" ושוחרות חברה, לא אחת יותר מאשר להצטיין ולהגיע להישגים לימודיים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא אחד הקונפליקטים המאפיינים את החברה הישראלית: מחד-גיסא קיימת שאיפה לקיים חברה מפותחת ובעלת רמה טכנולוגית גבוהה, אבל מאידך-גיסא קיים רצון לשמור על הצביון המסורתי-משפחתי. אנחנו חברה מסורתית מבחינת תפיסת תפקידיה של האשה, כאשר הציפייה ממנה היא להתחתן וללדת, לנהל את הבית והמשפחה, לארח ולבשל. ואלה באים על חשבון הזמן שיכול להיות מוקדש ללימודים, ולקידום בתחומים מדעיים ויצירתיים. נפוצה עד-מאוד התופעה של נשים שהגיעו להישגים מרשימים, אבל הן מתנצלות ומרגישות כ"כשלון" – מושג שמבחינתי פסול – משום שלא נישאו, הביאו לעולם רק ילד אחד ולפעמים אפילו נשים שהביאו לעולם, בנוסף להישגיהן המרשימים, גם שני ילדים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Anoch, Y.,& Shtern, P.  Sex and gender. In Y. Anoch & P.Shtern (Ed.), Sociology (pp.346-358). The Open University of Israel.

Archer, J.  Rodent sex differences in emotional and related behavior. Behavioral biology, 14, 451-479.