‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תניית איסור הגשת תביעות ייצוגיות בתנאי השימוש של חוזים צרכניים?

תוכן עניינים

תקציר  

מבוא    

פרק א׳ 

המהפך הושלם – מתקדים קונספסיון ואילך          

פרק ב׳ 

המיתוס והמציאות של בוררות צרכנית     

פרק ג   

בוררות בזירה הבינלאומית         

האיחוד האירופאי          

שתי עמדות      

טיעוני מדיניות בעד תניות בוררות           

התפתחויות חדשות בחזית הצרכנית באירופה      

גישת בית המשפט הישראלי       

דוגמאות לתנאים מקפחים שנפסלו           

גישת מערכת המשפט בסין         

מודל בינלאומי   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

כיום, בעידן הכלכלה הגלובלית, מאות מיליונים של צרכנים ברחבי העולם קושרים עצמם בהסכמים מול תאגידי ענק, במסגרת אישור תנאי שימוש עבור קבלת שירות מסוים. הדבר נכון במיוחד בתחום שירותים מבוססי אינטרנט, כאשר לא מתחייב קשר גיאוגרפי בין מיקום הצרכן למיקום התאגיד נותן השירות. התקשרויות אלו כוללות לרוב סעיף המחייב בוררות בין הצרכן לתאגיד במקרה של סכסוך כלשהו. מאמר זה בא לבחון את ההתפתחויות המשפטיות אשר הביאו לדומיננטיות של סעיף בוררות החובה, כיצד מנגנון בוררות החובה עובד ואת מי הוא משרת, וכן את תגובת הרשות המחוקקת במקומות שונים בעולם לסעיף זה. המחקר יתמקד בארה״ב בה סעיפי בוררות החובה החלו להופיע במסגרת חוזים צרכניים. חלק א׳ של מאמר זה יסקור את הרקע ההיסטורי - משפטי שהביא להכללת תניות בוררות כפויה בחוזי צרכנות. חלק ב׳ יבחן את אופן פעולת מנגנון הבוררות: האם תניה זו פוגעת בצרכנים או שמא מאפשרת להם לברר את סכסוכיהם מול תאגידים באופן מספק וראוי. חלק ג׳ יבחן את ההשלכות, החיוביות והשליליות, של תניית הבוררות הכפויה בגישות משפט שונות בעולם, ולבסוף יציע כיוונים אפשריים לעתיד, תוך שימת דגש והשוואה בין המגמות בארה״ב, אירופה, ישראל וסין.          

למרות שבוררות נתפסת כהסכם בין צדדים שווים להסדרת סכסוכים באופן בלתי-פורמלי, היא עוותה למערכת מופרטת של דיכוי סכסוכים, המחליפה את מערכת בתי המשפט הציבוריים ומאפשרת לעסקים להתעלם מחוקים המגנים על צרכנים ועובדים. אם הצדדים חופשיים לבחור בוררות לאחר התעוררות מחלוקת משפטית, פתרון סכסוכים חלופי יכול להיות שקוף והוגן. אבל היום, לצרכן הממוצע יש כוח מיקוח שולי אם בכלל נגד תאגידי ענק, ובוררות כפויה מונעת מהם את האפשרות לממש את זכויותיהם בפורום הוגן וציבורי. איסורים על תביעות ייצוגיות מצמצמים עוד יותר את הסיכוי לצדק להיעשות ולחוק להיאכף. ללא האיום הממשי של התאחדות קורבנותיהם, לתאגידי ענק יש תמריץ קטן מאוד לציית לחקיקה הנוגעת לזכויות הצרכן, העובד והאזרח.  

הבוררות הכפויה, יחד עם ויתור על תובענות ייצוגיות, תחת ה-TOU הבלתי מאוזן, יוצרת אזור נטול אחריות משפטית למספר גדל והולך של תאגידים. חסינות דה פקטו זו מגנה על חברות מפני תביעות ייצוגיות בגין הפרות פרטיות, חוזים, נזיקין או זכויות קניין רוחני, אשר אלולא כן, היו מתקבלים בבתי המשפט הפדרליים והמדינתיים. 

תניות הבוררות והאיסור על תובענות ייצוגיות אמנם הסירו את המתחים שנוצרים על ידי תובענות ייצוגיות, כדוגמת בעיית הנציג, ניצול לרעה של הליכים, וגילום עלויות פוטנציאליות של תביעות עתידיות במחיר השירות לצרכן. אולם סעיפי הבוררות מעלים אתגרים משמעותיים לזכות הצרכן למשפט הוגן. המשפט הנוכחי בארה"ב אינו מתכתב עם האתגרים שזוהו על ידי האיחוד האירופי וישראל ביחס להסכמי בוררות טרם פרוץ המחלוקת, ובפרט, עם השאלה האם צרכנים מסוגלים להחליט כיצד והיכן הם מעוניינים שיפתרו את המחלוקות לפני שיגיעו המחלוקות בפועל. המודלים הקיימים עדיין מתפתחים ועוברים תהפוכות ושינויים, יחד עם השינויים הכלכליים הגלובליים ושינויים בהרגלי הצריכה. טוב יעשו מחוקקים ורגולטורים אם יבחנו מודלים קיימים כדי לנסות וליצור מנגנונים מוצלחים משלהם שיכולים לשרת באופן הוגן ויעיל את האוכלוסיות עליהן הן אמונות מבלי לפגוע פגיעה מיותרת בשוק החופשי. 

מצגת תביעות ייצוגיות, תביעה יצוגית צרכנית, עוולה המונית, תובענות ייצוגיות צרכנות, עוולות המוניות

 (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אביאל פלינט, חגי ויניצקי תובענות ייצוגיות, הוצאת "נבו" (2017)

אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5