‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פיצוי בגין פגיעה בסוחרים במהלך ביצוע פרוייקט הרכבת הקלה בתל אביב?

תוכן העניניים

מבוא    

שאלות המחקר: 

מהי הפקעה      

שאלת המחקר   

קנין חברתי: שיקולים חלוקתיים בדיני הנטילה       

פסיקה - פרשת הורוביץ 

בין פיצויים לבין היקף ההגנה      

ישום הגישה הריאליסטית בפסיקה          

דיני הנטילה השטונית לש קרקע: טובת הכלל מול טובת הפרט        

הבעלות הציבורית במקרקעין      

זכות הקניית המדינה בהפקעת שטחים בבעלות הפרטית- ציבורית  

משפט משווה    

גרמניה:

דרום אפריקה:   

ההגנה החוקתית על בעלות מקרקעין       

בין חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לבין גישות חדשות       

ההסדר הפוזיטיבי         

המצב המשפטי קודם לחקיקת חוקי היסוד

המצב המשפטי לאחר חקיקת חוקי היסוד 

דיני ההפקעה בעידן החוקתי דהיום          

גישות שונות להפקעת מקרקעין- מנקודת מבט ריאליסטית 

דנג"ץ נוסבייה    

סיכומים ומסקנות          

מקורות ביבליוגרפיים     

נושא עבודה זו הוא: פיצויים בעת תקופת הביניים בגין פגיעה בסוחרים במהלך ביצוע פרוייקט הרכבת הקלה. הגעתי לנושא זה מתוך סקרנות של קוראת עיתונים, שחזתה בכתבות על קיפוח סוחרים שעסקיהם גובלים בפרוייקט הרכבת הקלה.

ישראל היא מדינה מתפתחת והתשתית התחבורתית שלה חשובה מאוד לשינוע הכלכלה תרתי משמע. טובת הכלל היא שתהא תחבורה ציבורית בת קיימא יעילה ואפקטיבית. בכך יהיה חיסכון אנרגטי שכן יפחית השימוש ברכבים פרטיים וכן חסכון בזמן ובכסף לאזרחים. בעיקר לאזרחים יוממיים (אנשים שגרים בפריפריה ונוסעים מדי יום אל מקום עבודתם הנמצא בכרך הגדול).

אולם בטובת הכלל הזאת נשכחים הפרטים. ובאופן ספיציפי סובלים מקיפוח חמור של זכויות קניניות הסוחרים שעסקיהם גובלים בפרוייקט הרכבת הקלה. עסקים אלו נאלצים להתמודד עם ירידה חדה במכירות. חלקם סגרו העסק וחלקם מנסים לשרוד.

ראוי לפצות סוחרים אלו בתקופת הביניים. סמינריון זה ינסה לבדוק האם הם זכאים לפיצוי מהמדינה או מנת"ע, כיצד ותחת איזו מסגרת חקיקתית.

לפני יותר מיובל שנים נחקק חוק יסוד מקרקעי ישראל [1] הקובע כי מקרקעי ישראל :

" והם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות פיתוח או של קק"ל, הבעלות בהם לא תועבר אם במכר ואם בדרך אחרת. ס.1 לחוק מקרקעי ישראל [2]

 אך לאלו נקבעו סייגים בהם יש התרה להעברת בעלות במקרקעין המדינה, במקרקעין רשות הפיתוח למטרת פיתוח לא חקלאי או העברת מקרקעין כאלה שהם קרקע עירונית, ובלבד ששטח העברות הללו לא יעלה על מאה אלף דונם.ס.2 (7) לחוק מקרקעי ישראל.

משמעות זו של החוק אינה כה דרמטית משום שהמקרקעין בבעלות מקרקעי ישראל הינה כ- 93% מכלל המקרקעין במדינה, עובדה המקבעת את הבעלות הציבורית במקרקעין.

משמעות המתחדדת במשפט השוואתי. מדינת ישראל הינה היוצאת דופן, האחת והיחידה בין כל המדינות הדמוקרטיות בעלות כלכלה מפותחת שיש בה בעלות ציבורית במקרקעין בהיקף כזה.

גם ההיגיון החוקתי של עקרון הבעלות הציבורית במקרקעין חסר תקדים בקרב המדינות הדמוקרטיות. כיום יש מגמה בקרב מחוקקים בהצדקת מסגרת פעולתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקידומה של חוקה בהסכמה [3]

ניתוח ביקורתי של משטר המקרקעין בישראל בראי של ערכי הקניין מעלה כי בצד שמירה קפדנית על בעלות ציבורית בסוגים מסוימים של מקרקעין, יש להשתמש ברגעים חוקתיים על מנת להביא לכלל את עידן החריגות הישראלית, ולהצטרף למדינות הדמוקרטיות שבהן רוב שטח המקרקעין של כל מדינה מצוי בבעלות פרטית. גישה המפתיעה הצמדות למחויבות לערכים כמו אחריות חברתית וצדק חלוקתי והתנגדות להפרטה.

שאלה כללית: האם מוצדק לפצות עסקים הנפגעים במהלך ביצוע פרוייקט הרכבת הקלה?

(במסגרת התשובה לשאלה זו ניתן לערוך הבחנות בין מי שמגיע לו פיצוי למי שלא)

והשאלה הנובעת ממסקנה שראוי לפצות- מי צריך לשאת בנטל התשלום- הקופה הכללית של המדינה או קופת הרשות המקומית?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שמואל רויטל, איל מאמו דיני תכנון ובנייה, הוצאת סדן, מעודכן ספט' 2017

משה אלפסי היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט". (2017)

פ' נרקיס הבית המשותף, הוצאת אוצר המשפט (2017)