עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון סבא"א ואירן- הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (עבודה אקדמית מס. 3916)

‏290.00 ₪

37 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3916

סמינריון סבא"א ואירן- הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי סבא"א ואירן?

תוכן עניינים

מבוא

סקירה תיאורטית

סבא"א ואירן- הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית

תיאוריות ריסון גרעיני אמצעי הפיקוח הבינ"ל ומגבלותיהם

אמצעי הפיקוח הנוכחיים על משטרים קיצוניים

איראן ותכנית הגרעין שלה

דיון – הפיקוח במקרה האיראני

אפשרות חידוש שיחות עם אירן 

נקודות למו"מ עם אירן בקשר לפריקתה מגרעין לצרכי מלחמה

ארועי ספטמבר : פיקוח על נשק כימי בסוריה והשלכות על אירן

מסקנות וסיכום

ביבליוגרפיה

שאלת האיום הגרעיני מעסיקה את הפוליטיקה הבינלאומית מזה שנים רבות. עם תום המלחמה הקרה והתפרקות הגוש הקומוניסטי פחת אמנם החשש מהתלקחות מאבק גרעיני בין מעצמתי, אך מצד שני הצטרפו בעשורים האחרונים שחקנים חדשים לדינאמיקת ההתחמשות הגלובלית. חלק מהשחקנים הללו מאיימים כיום על יציבות הזירה העולמית ואיראן היא אחת מהם. להתחמשות האיראנית היבטי התייחסות מגוונים שניתן לנתחם ברמות שונות. כך למשל, ניתן לבחון את הסוגיה מן ההיבט האזורי הערבית/מזרח-תיכוני בהשוואה לרמה הבינלאומית, או מן ההיבט התרבותי (בהשוואה להתחמשות במזרח אסיה למשל), ומהיבטי התייחסות נוספים ורבים. מבחינת סדר היום העולמי, מדובר כמובן בנושא רלוונטי במיוחד שמעסיק כיום גופים וממשלות רבים. ההצטיידות הגרעינית של משטר האייתולות מעלה אפוא שאלות רבות, ובאופן טבעי גם את דילמת הפיקוח על הנשק האטומי בעולם בכלל ובמשטרים אזוריים-קיצוניים בפרט.  מבחינה אזורית מצבה האסטרטגי של איראן הוא מורכב; בעלת הברית היחידה שלה באזורינו היא סוריה ושתיהן מכלכלות באופן קבוע פחות או יותר את החיזבאללה שפועל בשרותיהן. בידוד ויחסים קפואים עם ארה"ב (או קרירים עם שכנות חזקות כמו תורכיה וסעודיה) מאפיינות כיום את המדינה ומחיות את הפחד האיראני, שכמובן אינו רק פחד תיאורטי.  מבחינה היסטורית, בספטמבר 1980 הכריז שליטה של עיראק, סאדאם חוסיין מלחמה על איראן, מלחמה שנמשכה 8 שנים וגבתה רבבות הרוגים ומאות אלפי פצועים משני הצדדים. בסיומה הייתה זאת עיראק שנכנעה, מכיוון שאירן, גם בשל גודלה וגם בשל אופייה הכלכלי חברתי דתי, עמדה במלחמת ההתשה הזאת, בשעה שעיראק הייתה קרובה להתמוטטות. המערב עמד אז מנגד, מכיוון שהאיום של טהראן נתפס כאיום גדול יותר משל בגדד. תפיסה זאת תקפה כעת שבעתיים, לאחר סילוקו של סאדאם וחולשתה המדינית של עיראק (גיל, 2005).  ברמת המדיניות העתידית, אין כל ספק כי ארה"ב, גם לאחר שכוחותיה ייצאו מעיראק באופן מוחלט, תפעל לחיזוקה של עיראק כמשקל נגד לאיראן המאיימת, כאשר את הסלחנות של וושינגטון כלפי הצטיידותן של פקיסטאן ושל הודו בנשק גרעיני ניתן כמובן לראות כהרתעה מאזנת כלפי הזירה האיראנית. איראן מצידה לא רוצה לעמוד שוב בפני איום עיראקי גם בלי סאדאם חוסיין וחרף העובדה שבשתי המדינות רוב האוכלוסייה היא שיעית. עיראק, גם כאשר הגורם הדומיננטי יהיה שיעי, לעולם לא תיהפך לגרורה איראנית. להיפך, היא תתחרה בה על ההשפעה באזור. זו גם אחת הסיבות שההרתעה הגרעינית הפכה היום למענה העיקרי של טהראן לנוכחות ולהשפעה אמריקנית בעיראק ולאיומים השונים בתקופה הנראית לעין. בקונטקסט כזה, עולה כמובן ביתר רלוונטיות השאלה הנ"ל - כיצד בעצם ניתן לפקח על הנעשה שם מבחינת ההתחמשות האטומית?  שאלת המחקר שאני מעלה מתמקדת אפוא באופן ספציפי במידת האפקטיביות של האמצעים הבינלאומיים בפיקוח ובריסון של המשטרים הקיצוניים, כאשר על הפרק השאלה האיראנית; עניינו של דיון כזה הוא כמובן לבחון את יעילותם והשפעתם של כלי הפיקוח הקיימים, זאת מאחר וההנחה הרווחת כיום היא שמדובר במשימה קשה ואולי בלתי אפשרית.

העבודה בוחנת תחילה תיאוריות ריסון ברמת הביטחון הבינ"ל ובעיקר הסברים יחב"ליים רלוונטיים הנוגעים לאחזקת נ"ג במדינות בעידן המודרני. בפרק הסקירה השני נבדקים אמצעי הפיקוח הבינלאומיים הקיימים ונשאלות השאלות הבעייתיות על סוגיית פקחי האו"ם ואמנת ה- NPT שמופקדת על ריסון הפקת הפצצות האטומיות בעולם. פרק 1.3 יעסוק ביתר פירוט בשאלת הפיקוח העולמי על משטרים קיצוניים ועל הקשיים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ושל המעצמות לפקח על משטרים חשוכים אלו או אחרים. בפרקים המרכזיים של החיבור אבצע סקירה על אופי פיתוח הנשק האיראני ואבדוק בהרחבה (בחלק הדיון) את שאלת המחקר, זאת בהסתמך על הממצאים התיאורטיים והדוחות העדכניים של סבא"א מהשנים האחרונות. פרק המסקנות יתמקד בסיכום קצר של החומר הנ"ל ובניסיון לענות על השאלות האם האמצעים הקיימים להגביל התחמשות גרעינית ושימוש בנשק זה יעילים במקרה האיראני וכיצד ניתן למנוע התחמשות איראנית עתידית? בפרק זה אתייחס גם למו"מ עם איראן ולדיונים על סנקציות בינ"ל במקרים אחרים.

ההחלטה שאומצה על ידי מועצת הנגידים של סבא"א בנושא איראן כוללת נושאים חשובים הנוגעים להיעדר שיתוף הפעולה של מדינה זו עם הסוכנות, ולירידה החדה באמון השורר בין הקהילה הבינלאומית לבין איראן. בהחלטה דלעיל מודגש, פעם נוספת, היעדר שיתוף הפעולה של איראן עם דרישת הקהילה שזו תבהיר את המימד הצבאי של פעילותה הגרעינית מן העבר-- פזמון החוזר על עצמו בדוחותיה של סבא"א במהלך השנתיים האחרונות. 
    ואולם בנוסף לדאגות שהועלו בעבר, החלטה זו טומנת בחובה מרכיבים חדשים חשובים – הן במונחי המהות והן באשר לנסיבות בהן היא התקבלה – ההופכים אותה לראויה לתשומת לב מיוחדת: 
§ ההחלטה מקדישה שני סעיפים נפרדים למתקן ההעשרה האיראני בקום: היא קוראת להשהיה המיידית של עבודות הבנייה באתר זה ולהעברת הבהרות באשר לייעודו של המתקן והכרונולוגיה של הפעולות הקשורות בהקמתו. 
§ ההחלטה קוראת לאיראן לאשר, כי היא לא קיבלה החלטה לבנות כל מתקן גרעיני נוסף, או לחילופין לאשר בנייה של מתקן מסוג זה. 
§ ההחלטה זכתה לגיבוי נרחב של מועצת הנגידים של הארגון: 25 מתוכם הצביעו בעדה (לרבות כל חמשת החברים הקבועים במועצת הביטחון), שלושה בלבד הצביעו נגדה, עם שש הימנעויות ונעדר אחד. 
§ זו ההחלטה הראשונה של סבא"א מזה יותר משלוש שנים. כאשר הדברים נאמרים על ידי ארגון שזכה למוניטין כסבלני ביותר בכל הנוגע לפעילות הגרעינית של איראן, הם מקבלים משקל רב יותר בקהילה הבינלאומית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אסכולאי, אפריים.  "עתיד מערך הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית", עדכן אסטרטגי כרך 11, גיליון 3 הוצ' המכון למחקרים ביטחון

הרכבי, יהושפט  מלחמה גרעינית ושלום גרעיני. תל-אביב: משרד הביטחון.

קם, אפרים, ישראל ואיראן גרעינית: השלכות על בקרת נשק, על הרתעה ועל מדיניות ביטחון מזכר 94, תל אביב, המכון למחקרי ביטחון לאומי

Wohlforth, W.C. "The End of the Cold War as a Hard Case for Ideas," in Ideas and the End of the Cold War, Nina Tannenwald and William C. Wohlforth, eds., Special Issue of th

Journal of Cold War Studies, Vol. 7, No. 2

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה